בעוד שצווי המילואים ממשיכים להגיע וסיום המלחמה טרם נראה באופק, מילואימניקים רבים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול סיטואציה מורכבת במיוחד: אחרי כשנה וחצי של שירות פעיל לסירוגין, רבים מהם כבר הספיקו להיקלע לקשיים כלכליים, לאתגרים משפחתיים ואו זוגיים - ואף לפיטורים מהעבודה, בחלק מהמקרים.
מתן זמיר, כבן 50, נשוי ואבא לשלושה ילדים, הוא ככל הנראה דוגמה מובהקת לכך. בתור נכה צה"ל הוא שירת למעלה מ-270 ימי מילואים בהתנדבות במלחמה הנוכחית - וכעת הוא מתמודד עם פיטורים מהעבודה, שלו ושל אשתו, שניהם בהפרש של שבוע.
"אני מתמודד המון שנים עם פוסט טראומה על רקע צבאי, ואני מוכר כנכה צה"ל במשרד הביטחון", הוא חושף היום (שני) בריאיון ל"ישראל היום", במטרה להעלות את המודעות לתופעה.
"עד לתחילת המלחמה עבדתי במשך כשנה בתור מנהל של מרכז קהילתי בשרון, ועם תחילת המלחמה, החלטתי לחזור להתנדב", הוא אומר, ומעיד כי הוא שלם עם ההחלטה למרות הנסיבות הכואבות. "התגייסתי בצו 8 ליחידת אלכסנדרוני בגבול הצפון, מילאתי שלושה סבבים של מילואים - והפעם הבאה תהיה ביוני הקרוב".
איך התמודדת עם החזרה לעבודה בין סבבי המילואים?
"חזרתי לעבודה באמצע חודש נובמבר, תוך התמודדות עם המון קשיים נפשיים לצד נסיונות לשפר את המצב הקשה בבית", הוא אומר בכאב. "לצערי לא קיבלתי מענה או הכלה ממקום העבודה, עד שבתחילת חודש פברואר 2025 מנכ"ל החברה הניח על שולחני, בצורה קרה - מכתב לשימוע".
כשבוע לאחר מכן, מתן מספר כי גם אשתו פוטרה מעבודתה כרואת חשבון, והשניים מצאו את עצמם מחוסרי עבודה. "אשתי ואני מובטלים ומחפשים עבודה בימים אלה, אבל לרגע לא הצטערתי על הבחירה שלי", הוא מדגיש. "ב-9.2 קיבלתי מכתב לשימוע, אבל לאורך כל המלחמה הרגשתי שתופרים לי את התיק. ידעתי שהם חוששים בעבודה שיקשרו את זה למילואים, אז במקום זה - חיפשו אותי, בדקו מתי לא החתמתי יציאה או מתי התלוננו על השירות", הוא מסביר.
וכל הזמן הזה מצאת את עצמך נלחם להמשיך את המילואים, נלחם בעבודה - וגם בבית?
"כשחזרתי אחרי חמישה חודשי מלחמה בסבב הראשון, הייתה את ההתמודדות עם פוסט טראומה, היה לי כאוס רציני בבית - וזה בטח לא הוסיף לזוגיות", מתן מספר. "אבל דווקא ממקום העבודה, ציפיתי שיכילו. זאת הייתה שנה מאוד מורכבת, אבל הרגשתי כתף קרה בכל פעם שחזרתי לעבוד.
"אחרי צו 8 שלישי, הייתי שקט ומסוגר בפגישות, ביקשתי מעט הכלה אבל הם לא יכלו לשאת את זה. בשלב מסוים כבר הרגשתי שאני בדרך החוצה, כשהחטא היחידי שלי היה ההתנדבות שלי למילואים".
מתן מבהיר כי למרות שנשמע שאולי מדובר במקרה פרטני, התחושות הקשות שבחזרה לשגרה - אינן שייכות רק לו. "כולנו קורסים תחת הנטל, אבל ממשיכים להגיע, כי זה מה שצריך. כבר אמרתי למפקד שלי שאני לא יודע מה יהיה ביוני, אבל אני איתם, ובינתיים הילד שלי אומר לי לפני שבועיים שהוא לא רגיל שאני פה. אז חיבקתי אותו חזק ואמרתי לו שאני איתו ושהכל בסדר, אבל רק אם יהיו עוד חיילי מילואים - יהיה לנו קצת אוויר".
מה הייתה הסיבה לפיטורים שלך ושל אשתך?
"במקרה שלי הם מכירים את החוק, אז קראו לי לשימוע רק כשלושה חודשים אחרי שחזרתי", מתן מפרט, ומספר שגם אצל אשתו המקרה היה דומה: "הזמינו אותה לשימוע ואמרו לה שהיא לא מילאה את המשימות שלה, היא עבדה שם שנתיים והיא סיפרה שבעלה מפוטר ושיש מצוקה - אבל זה לא עניין אותם, ועכשיו שנינו עם הראש קדימה, מחפשים עבודה".
רגע אחרי מילואים - רגע לפני עיקול
גם יאיר בן ה-40 מבני ברק, אב לשניים, מצא את עצמו לאחרונה מחוסר עבודה - אחרי שירות מילואים ממושך. "ביולי 2023 התחלתי משרה במקום חדש, וחודש לאחר מכן גוייסנו לתעסוקה מבצעית גדודית למשך כחודשיים", הוא מספר בדיעבד. "ב-10 באוקטובר הוקפצנו לכמעט חודשיים בצפון, ואז במרץ 2024 גוייסנו שוב בצו 8".
כ-60 יום אחרי שחזר מהמילואים, הודיעו ליאיר במקום העבודה שהוא לא יוכל להמשיך שם. "נקראתי לשימוע ושם נטען שאיני עונה
לדרישות התפקיד, ומאז דרכינו נפרדו", הוא מספר, "וכמפוטר שאמור לקבל אבטלה מביטוח לאומי, הוקפצנו שוב באוקטובר - עם החיסול של נסראללה".
אלא שבשלב מסוים נוצר לדבריו מצב, שבו הוא לא יכול לקבל שכר מביטוח לאומי, בגלל חוב שהוא גילה מתקופת הקורונה. "לא הייתי מודע לחוב הזה בכלל, ופתאום מצאנו את עצמנו עומדים בפני עיקול של החשבון. החוב נבע מתקופה שבה עבדתי כפרילאנס, ולא שילמתי כעצמאי הפרשות שהיה צריך לשלם. בסופו של דבר, מחוסר ברירה, פניתי בפוסט בפייסבוק בבקשה לעזרה - ואנשים נרתמו ועזרו לנו. כל זה כשאני רחוק מהבית, והאישה נמצאת לבדה עם שני ילדים".
איך הסתדרתם מאז?
"לאחרונה התחלתי עבודה במקום חדש, ואני משקיע שם כמה שאפשר", אומר יאיר ומסיים בנימה אופטימית למדי, על אף שבקיץ צפוי לו סבב מילואים נוסף: "לפחות בינתיים, הכל ממש טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו