לוחמי צה"ל במסדרון נצרים (ארכיון). צילום: חנן גרינווד

סכנת מעצר: מלחמת חרבות ברזל מגיעה לטיול השחרור

ניסיון המעצר האחרון בברזיל מצטרף לשורת מקרים מדאיגים • המלצות לחיילים: למחוק פרסומים מתקופת הלחימה • נשיאת ארגון ״שורת הדין״: "הגופים העוינים רודפים חיילי צה"ל באשר הם" • כך תתגוננו מפני לוחמה משפטית

הניסיון האחרון לעצור בברזיל חייל משוחרר אשר לחם בעזה מצטרף לשורת מקרים מדאיגים בהם נחשפים חיילי צה"ל זוטרים יחסית לאיום הלוחמה המשפטית כנגד ישראל. אם בעבר היה האיום במעצר מוגבל ומוכוון לבכירים, הרי שאיום זה לא רק התרחב, אלא מכוון עתה גם לחיילים מן השורה. זו כמובן בשורה מדאיגה, אולם באמצעות מספר צעדים פשוטים ניתן להימנע במרבית המקרים מסיכונים אישיים. ואל דאגה, אנחנו לא נישאר במגננה - אנו בהחלט נצא להתקפה.

ראשית, קצת סדר בדברים. ישנן מדינות המאפשרות לנהל אצלן חקירות פליליות כנגד אזרחים זרים בחשדות לביצוע פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות במדינות אחרות. הדבר מכונה "סמכות אוניברסלית". הסיכון גובר במדינות מסוימות, בהן יכולים אזרחים מן השורה ליזום חקירות פליליות, באופן שרשויות המדינה אינן שולטות בחקירה, באופן מלא או חלקי. כך היה לדוגמה, בבריטניה, במקרה של ניסיון המעצר של האלוף דורון אלמוג בתחילת שנות ה-2000 בשל חקירה שיזמו אזרחים.

בשנת 2000 ניסו עצור אותו בבריטניה. האלוף במיל' דורון אלמוג, צילום: אורן בן חקון

ל"חגיגה" מצטרף עכשיו גם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שפתח בחקירה והוציא צווי מעצר כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. אמנם, בית הדין הפלילי הבינלאומי ממוקד בבכירים בלבד, אולם אין הדבר אומר שחייל לא יידרש על ידי בית הדין לחקירה באחת מלמעלה מ-120 המדינות החברות בו, אולי כדי לבסס באמצעותו אישומים כנגד בכירים.

אז מה עושים? ראשית, סוף מעשה במחשבה תחילה. לב הסיכון נעוץ ברשתות החברתיות: סרטונים, תמונות ופוסטים שחיילים מעלים המתעדים את עצמם ואת חבריהם במהלך הלחימה. מלכתחילה נכון להימנע מלהעלות פוסטים "המשתפים" בפעילות צבאית, בוודאי מתוך שטח לחימה. אם ראיתם שבנכם או בתכם עשו כן – התערבו בנושא. כאשר חופשת השחרור עוד רחוקה, רבים אינם נותנים משקל לסיכונים עתידיים, שפוגשים אותם לפעמים שנים קדימה.

מצטרף ל"חגיגה". בית הדין הבינלאומי בהאג, צילום: אי.אף.פי

אם כבר עשיתם זאת, נכון לעבור על החשבונות לקראת יציאתכם לחו"ל ולמחוק פרסומי עבר שכאלה. חשוב לומר, כי הדבר לא פותר את הבעיה: גופים עוינים העוקבים אחרי חיילי צה"ל אוספים את המידע, כך שהורדתו מהרשת לא תעלים מידע שכבר נאסף. שנית, חשוב לבדוק לאן בוחרים לטוס. ישנן מדינות בטוחות יותר או פחות לישראלים. זה הרי גם עניין פוליטי. לבסוף, קחו עמכם את פרטי הקונסוליה הישראלית והשאירו גם עותק בבית. אם מתעורר חשש פעלו בהתאם להנחיות גורמי המדינה, ואם חלילה עוכבתם או נעצרתם: חשוב לא לנדב מידע כלשהו לפני שראיתם עורך דין ולפני שנוצר קשר עם הקונסוליה.

חשוב להבין, שהגופים העוסקים באיסוף מידע אודות ישראלים אינם באמת מתעניינים בפשעי מלחמה. הם רודפים חיילי צה"ל, ככאלה. אותם לא מעניין אם ישנה הצדקה מבצעית לתיעוד שהועלה. מבחינתם, עצם העיכוב או המעצר הוא כבר ניצחון, גם אם לא יבשיל לכתב אישום, משום שהוא מעביר מסר בעייתי לכל ישראלי המתגייס לתפקידי לחימה בצה"ל.

מבחינת הגופים הללו, לא מעניין אם ישנה הצדקה מבצעית לתיעוד שהועלה. לוחמים ברפיח, צילום: אורן כהן

מלבד ההגנה, ישנה גם ההתקפה. אנו בשורת הדין לא שוקטים על השמרים. כך, לאחר שרשויות החקירה בספרד ביקשו לפתוח בחקירה כנגד קצינים בשל חיסול ראש הזרוע הצבאית של חמאס צלאח שחאדה, אנו גייסנו משפחות קורבנות שנהרגו בקוסובו בהפצצות נאט"ו, בה ספרד חברה, כדי להגיש תלונה בספרד כנגד בכירים. הפלא ופלא, בתי המשפט מצאו את הדרך לסגור את החקירות כנגדנו והחוק בספרד אף שונה לאחר מכן.

בינתיים, חשובה המודעות ונקיטת הצעדים שימנעו מראש הסתבכות מיותרת. כמובן, שעל רשויות מדינת ישראל לעטוף את לוחמנו במענה הגנתי שלם וראוי ואנחנו מצידנו נמשיך לעמוד לצד חיילי צה"ל.

הכותבת היא נשיאת ארגון ״שורת הדין״ הפועל למען חיילי צה״ל כנגד האשמות פשעי מלחמה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...