מילואימניקים בשטח כינוס (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: שמואל בוכריס

מדור דרושים - גירסת המילואימניקים

מחפשים מחסנאי, נהג או אפילו חובש לגדוד? חפשו בפייסבוק "דרושים דרושות למילואים" • הקבוצה הוקמה לפני המלחמה, צברה מאז תנופה וכיום מונה 37 אלף חברים - שרובם לא משויכים לאף יחידה ומוכנים לכל משימה • ישי תמיר, מנהל הקבוצה: "אלפים כבר איישו תפקידים דרכנו, וזה לא פוסק" • בת-חן אפשטיין אליאס

לוחמים שרוצים להתגייס ליחידה מובחרת, חובשים שמחפשים לתרום ומג"דים שמקימים גדודים מחדש ומחפשים חיילי מילואים - אלו הם סוגי ההודעות שמציפות את "דרושים ודרושות למילואים", קבוצת פייסבוק שהוקמה שבועות ספורים לפני המלחמה וכיום מונה כ-36.7 אלף חברים, שמחפשים תפקידים טובים או אנשים טובים במילואים. 

כשמעמידים את החברה הישראלית בפני אתגר קיומי, אנחנו מצליחים למצוא את הפתרונות המהירים. דרך קבוצה כזו, כך יעידו חבריה ומייסדיה, נוצרו יחידות חדשות ואוישו תפקידים מובחרים באנשי מקצוע טובים. כזה הוא המקרה של אבי לוי, מפקד ביחידת הקומנדו החדשה "גדוד בארי", שהצליח לגייס אליה בזריזות אנשי מילואים מקצועיים ומתאימים.

דובר צה"ל

לוי (41), מהיישוב עץ אפרים, נשוי ואב לארבעה ילדים. ביום־יום הוא מאמן התעמלות קרקע ואקרובטיקה ב"מעופפי אביב", עסק הקרוי על שמו של סרן אביב חקאני ז"ל, קצין המנהרות מהיחידה שנהרג במהלך שירותו בה.

בתחילת המלחמה גויס אבי למילואים כמפקד ביחידה מובחרת, ולאחר תקופה קצרה עבר לפקד בגדוד בארי, יחידת הקומנדו שהקים ח"כ לשעבר יועז הנדל, אשר מיועדת ליוצאי יחידות נבחרות בני 40 ומעלה. "את היחידה הקימו בהתחלה מפה לאוזן, וכשרצו להביא מספר גדול יותר של אנשים מקצועיים וטובים הבינו שאפשר להיכנס לקבוצה כזו של 'דרושים ודרושות למילואים', ודרכה לגייס מילואימניקים ומילואימניקיות", מסביר לוי.

אבי לוי, קצין בגדוד בארי, צילום: .

הוא ציפה להיענות מועטה בהתחלה, אך במהרה גילה שהוא מצליח לגייס דרך הקבוצה עשרות אנשי מילואים. "מערכת הסינון בפייסבוק היא ראשונית. אחריה אנחנו מראיינים טלפונית את האנשים ומעבירים אותם הליך ראשוני של קליטה, בידוק ביטחוני ורפואי של הצבא וכדומה. זה ממש זירז את הליך הגיוס. הרי הצבא עסוק עכשיו בלחימה, ואנחנו צריכים את הפלטפורמה שתאפשר לנו למצוא את האנשים המתאימים בזמן מהיר. זה מדהים כמה אנשים רוצים להתגייס ולתת מעצמם".

מסננים גורמים עוינים

את קבוצת "דרושים דרושות למילואים" פתח אביב תמיר, סמג"ד 77 של חטיבה 7 בשריון ובנו של תא"ל (מיל') צ'יקו תמיר, ושבועות ספורים לאחר מכן החלה המלחמה. הקבוצה צברה תאוצה, אך אביב נכנס ללחימה עצימה, ואחיו ישי קיבל את האחריות לקבוצה.

"פעילות שלא נגמרת". תמיר, צילום: יהושע יוסף

"זה התחיל מ־200-100 חברים שאביב חיפש כדי לגייס לגדוד שלו, ומהר מאוד הפך לקבוצה ענקית שכיום יש בה כ־36 אלף חברים", מספר ישי. "היה לנו מאוד חשוב להפעיל מערכת סינון ראשונית, כדי לא לאפשר כניסה של כל מיני גורמים עוינים כמו בוטים איראניים וכדומה. התחלתי לבקש מאנשים לשלוח הודעות קוליות כדי לקבל אישור להיכנס לקבוצה, ואנחנו כל הזמן אומרים למשתתפים לא לפרסם מיקומים של גדודים, פריסת כוחות ועוד, כדי לשמור על ביטחון מידע".

ישי (36) גר בתל אביב ונשוי לאורטל (30). בשגרה הוא עובד כמפתח תשתיות בחברת הסטארט־אפ "טיילור ברנדס". הוא גדל במטולה, שם גרו גם הוריו עד שפונו לכפר דניאל. עם תחילת חרבות ברזל העיר שאליה חלם לחזור הפכה לאזור מלחמה, וישי התגייס לכיתת הכוננות והיה ממקימי החמ"ל ששומר על העיר. הוא צירף לקבוצה אנשים שסייעו לסנן פוסטים ולשמור על ביטחון המידע בקבוצה, ומכאן והלאה החיבורים כבר נוצרו בעצמם.

הקבוצה לא נועדה להחליף את המערכת הצבאית, הוא מדגיש, ומטרתה לזרז את התהליך. "7 באוקטובר הפעיל לחץ על כל מערכות הצבא, והקבוצה הזו הצליחה לייצר קשר אישי וראשוני בין הקצינים לחיילים, ולקצר את תהליך הגיוס. גידלנו קהילה שיכולה לתרום ולהגיע לתפקיד הנכון במילואים ובמלחמה הזו, ולא רק בהתאם למערכת שמסתכלת רק על תפקידים.

"יש אלפי אנשים במאגר שלא משויכים לאף יחידה, וכשהם כותבים בקבוצה שהם רוצים להתגייס, יש מי שמצליח לחבר אותם לגדודים שמחפשים את התפקיד שלהם. מספר האנשים שמצאו תפקיד או איישו תפקיד דרך הקבוצה הוא עצום. פנו אלי כבר אלפים שסיפרו שהצליחו לאייש תפקידים דרכנו, וזה לא פוסק. זו פעילות שלא נגמרת.

"מקום העבודה שלי אפשר לי גם להתגייס וגם להמשיך לתפעל את הקבוצה, וזה לא מובן מאליו כי הכל דורש תפעול. היום אני עובד על מבצעים בלעדיים לקבוצה, שנותנת לחבריה הנחות על ציוד צבאי, שפצורים לציוד וכדומה".

חיבורים בין אנשים

אחד מאנשי המילואים שהצליחו למצוא תפקיד דרך הקבוצה הוא ישראל אביטן, רס"ר בסיס. הוא בן 34, גר בקריית אתא, נשוי ואב לארבעה. עד לפני ארבע שנים שירת בקבע כרכז בינוי ולוגיסטיקה בגזרת בנימין, וכשהשתחרר הקים עסק לחיפויי אלומיניום.

עכשיו, לאחר ארבעה חודשי מילואים, הוא מנסה לאושש את פעילות העסק שנפגעה במלחמה. "אני במקור מנתיבות, והרגשתי שהמלחמה היא על הבית. היה לי ברור שאעשה כל מה שצריך כדי להתגייס, גם אם זה על חשבון העסק הפרטי שלי", הוא מספר, נרגש.

ישראל אביטן, איש מילואים, צילום: ללא קרדיט

בתחילת המלחמה גויס ישראל למילואים בגולן והיה שותף להקמת בית חולים שדה באזור. כשבית החולים נסגר כעבור כחודש, הצטרף לקבוצה וראה פוסט שבו חיפשו אנשי לוגיסטיקה להקמת מרכז לוגיסטי נייד בבסיס שדה תימן. "היה לי ברור שאני הולך. המפקד שלי בצפון אישר, והעבודה לא נגמרת. כל הזמן צריך להוציא ציוד ותחמושת לעשרות אלפי חיילים, וצריך מישהו שיודע לעשות את העבודה כמו שצריך.

"הגעתי לשם והבנתי עד כמה צריך את העזרה הזו בחיבורים בין אנשים. יש לי חברים שעד היום גויסו למילואים דרך קבוצת הפייסבוק, ואני היום מסופח ליחידה בשדה תימן בזכות הקבוצה. בהתחלה היה קצת חשש להגיע ליחידה צבאית דרך פוסט בפייסבוק, אבל כשאתה רואה שיש הליך סינון מוקפד, אתה מבין שאנחנו כחברה עובדים טוב יותר. בזכות הקבוצה הזו עברתי ליחידה של שדה תימן, ואני מגויס אליה שוב בסוף החודש. ככה אני יכול לתרום באמת במקום שבו צריך את העזרה שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...