"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תלמיד הישיבה שניצל ב-7 באוקטובר משרת במג"ב: "כמו שהגנו עלי, אני אגן על אחרים"

אור מויאל היה בשדרות בשבת השחורה והשתתף בפינוי הפצועים בעיר אחרי טבח חמאס • אחרי חודש הוא התגייס למשמר הגבול ולאחרונה סיים את הכשרת הלוחמים • "אני שמח שעכשיו אני יכול לבוא ולתרום את החלק שלי", הוא מספר

, עודכן
0השמעה

חודשיים וחצי אחרי שפונו מהישיבה, תלמידי ישיבת ההסדר "אפיקי דעת" משדרות חזרו לעיר // ישיבת שדרות

אור מויאל, אחד מעשרות התלמידים של ישיבת ההסדר "אפיק דעת" שבשדרות, השתתף בפינוי הפצועים בעיר ב-7 באוקטובר, לאחר הפרעות שאותן ביצעו מחבלי חמאס.

בשבוע שעבר, סיים מויאל את הכשרת הלוחמים במג"ב, והחוויה הטראומטית ההיא, מאותו הבוקר של שמחת תורה, מלווה אותו גם כיום. "אני שמח שעכשיו אני יכול לתרום ולהגן על מי שהגנו באותו היום עלי ועל חבריי", הוא אומר רגע לפני סיום המסלול.

אור מויאל, צילום: דוברות המשטרה

מויאל התגייס למג"ב בנובמבר האחרון, כמה שבועות אחרי 7 באוקטובר, אז שהה עם חבריו בישיבת ההסדר בשדרות, הסמוכה לתחנת המשטרה שאליה הצליחו מחבלי חמאס לחדור ולהתבצר בה במשך שעות ארוכות עד להחרבתה.

"באותו היום התעוררנו לצבע אדום, לירי של מקלעים, לבומים וטילים. כינסו את כולנו בבית המדרש, שהיה מוגן, ותוך כדי הריצה מהחדרים לבית המדרש שמענו קולות ירי. היינו בישיבה כ-30 חבר'ה. בהתחלה לא היתה תקשורת כיוון שזה היה יום שבת ולא היו עלינו טלפונים. מישהו צעק לנו מבחוץ 'מחבלים, מחבלים!' לא באמת הבנו באותם הרגעים מה קורה, אבל רצה שמועה על שני טנדרים שהגיעו לשדרות ושהם בתחנת המשטרה. לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות. חשבנו שיש מחבל אחד או שניים, לא דמיינו לנו את מה שהתברר כעבור זמן קצר. זה היה השלב שבו חלק מאיתנו הוציאו טלפון, ואז התחלנו להבין שהמחבלים חדרו גם ליישובים סמוכים".

כוחות הביטחון מחוץ לתחנת המשטרה בשדרות, צילום: אי.פי.איי

"חילצנו את מי שהיה אפשר"

תלמידי הישיבה נותרו מבוצרים שעות ארוכות, אך המשיכו להתפלל. בשלב מסוים, כל מי שהחזיק בידע רפואי כלשהו נקרא לסייע. "היו בישיבה חובשים ופרמדיקים", מספר מויאל. "הכריזו על אירוע רב-נפגעים בחוץ ושצריכים את העזרה שלנו. חשבנו אם לצאת או לא, והחלטנו לצאת ולעזור. חילקו אותנו לצוותים והקמנו תחנת עזרה ראשונה קטנה, שאליה פונו פצועים".

"בשלב מסוים, ביקשו שנסייע לפנות פצועים ברכבים פרטיים, ואז התחלנו לפנות כאלה שהוגדרו פצועים קל או בינוני. אני זוכר שהגיע רכב אזרחי עם פצועה מרסיסי ירי שהוגדרה במצב קל עד בינוני. כדי לשחרר את האמבולנסים למקרים קשים יותר, פינינו אותה למקום בטוח, שבו חברנו לאמבולנס - וחוזר חלילה. ככה חילצנו את מי שהיה אפשר".

חדירת מחבלי חמאס לשדרות (ארכיון), צילום: שימוש לפי 27 א' לחוק זכויות יוצרים

למרות החוויה הקשה והמורכבת, מויאל החליט להתגייס ולהתחיל את השירות במג"ב במסלול קצונה. "אנחנו בתקופה ששוטרים צריכים להיות בכל מקום בארץ", הוא אומר. "משמר הגבול זה המקום שאני יכול לתרום בו הכי הרבה. אני שמח שעכשיו אני יכול לבוא ולתרום את החלק שלי. כמו שהגנו עלי, אני יכול עכשיו להגן על אחרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר