לוחם המילואים, רס"ם אלירן יגר, הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בת"א. אלירן, בן 36 במותו, שירת בגדוד ההנדסה 8170 של חטיבת גבעתי ונפל ביום חמישי, ט"ו בשבט, בקרב בדרום רצועת עזה. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים.
רעיה עדני, אלמנתו של אלירן: "באבי שלי, אהוב שלי, איך בכלל מתחילים לכתוב עליך? לספר עליך בלשון עבר? אני עוברת מחדר לחדר בבית ואתה כל כך שם, כל כך נוכח. הנעליים שלך בכניסה, הפיג'מה מקופלת יפה. אני מחכה שעוד רגע תבוא שוב לאפטר, תגיע באמצע הלילה ותצטופף לידי במיטה. אני ארגיש שוב את החיבוק שלך, את החום שלך ותלחש לי באופן שאתה אוהב אותי".
"בהרבה מובנים אנחנו הפכים משלימים. אתה השקט, אני הסערה, אתה עובד ועושה ואני מדברת ומסבירה. אבל בדיוק בגלל זה היית העוגן שלי, המרכז שלי, הבית שלי. ידעת להרגיע אותי, לתמוך בי ולאהוב אותי, בדיוק כמו שהייתי צריכה. כמו כל דבר אחר שעשית, אהבת אותי דרך המעשים, בעבודה קשה. כל סידור וכל סינג'ור היית מוכן לעשות למעני. אהבת אותי בעצמות, הרחת וסמכת עליי וזה אפשר לי לצמוח ולפרוח. אני מקווה שנתתי לך עוגן והייתי לך בית".
"כמה שמחת שאיתן נולד. קפצת למשימה כמו לכל משימה אחרת בחייך עם הנחישות, מסירות, הדבקות במטרה שכל כך מאפיינים אותך. אהבת להיות אבא של איתן. למרות שהיית אבא מדהים, רצית כל הזמן ללמוד ולהיות אבא טוב יותר. עברתם ביחד אין סוף שעות של בנייה ולגו ומגנטים. אתה תחסר לו כל כך. מי ישחק איתו כדורסל וירים אותו לקלוע. מי יכין לו פנקיקים בשבת בבוקר? מי יכין קופסה מושקעת לגן, יירד לשחק איתו בכדור? או ייקח אותו לתור לרופא? מי ילמד אותו לתקן דברים? יסביר לו איך מטוסים עפים.
"כשגילינו על ההריון עם גילי, שמחת כל כך כמה רצית לגדל אותה. התלהבת כל כך מכמה שהיא חכמה ומכמה שהיא התפתחה בכל פעם שחזרת הביתה, היא כבר הייתה בשלב חדש. היא התחילה לזחול, לעמוד, ואף פעם אחרונה היא התחילה לקרוא לך אבא. אהוב שלי, לא תזכה לראות אותה גדלה ונהפכת לאדם מדהים".
"אלירני שלי, תודה שהיית איתי, שבנית לי בית והיית לי עוגן. תודה על שני הילדים המדהימים שהשארת לי. תודה שלימדת אותי מהי עבודה קשה, איך נראית מסירות ודבקות ומה זאת באמת אהבה. מתגעגעת אליך מאוד ואוהבת אותך הכי בעולם".
אביו של אלירן, דב, ספד בעצב רב לבנו: "אלירן יקר, אהוב שלנו. היית לנו בן נאמן, אוהב, מסור, ובעל נאמן, אוהב ומסור לזוגתך רעיה, ולילדיך הקטנטנים, איתן וגילי. חבר נאמן השלמנו את הגדלת המשפחה ואתה באת לעולם, ונהנינו איתך ועם אחיך בכל רגע. וכמו ידעת שזמנך בעולם קצוב, היית בליין ושתית את החיים בכל רגע, מפגישה לפגישה עם חבריך ושלל בילויים משותפים, איך שחזרת מאחד וכבר אתם יוצאים לעניין הבא, שניים שלושה ביום קטן עליכם.
"השיעורים למחר יחכו, איך שתתפנה. לא האמנתי שתביא ציונים כל כך טובים, אבל בשיטה שלך הם היו ממש מפתיעים, לא פחות טובים משל אחייך השקדנים. בשיטתך גם קיבלנו מהנדס תואר שני בהצטיינות, עובד בחברת הייטק בינלאומית, מקודם מתפקיד לתפקיד עם בונוסים, דרגות, מניות".
האב הכואב, ניצל את הרגע העצוב הזה גם כדי לומר את אשר על ליבו בכל הקשור לרפורמה המשפטית והעביר ביקורת חריפה על תומכיה. "אלירן, היקר שלנו, מצאתם דרך להתמודד עם התנהלות הבזויה של הפוליטיקאים היהירים וחלקם מושחתים תלושים מהעם, המובילים את מדינתם האהובה בדרך לא דרך. פשוט עשיתם לכם להרגל שלא להאזין ולא לצפות בחדשות שרק פוגעות במכונותכם. הודעת למפקדיך שהצו הבא למילואים כבר לא ידבר אליך. כל עוד שהרפורמה המשפטית, המכונה בפי אחרים כמהפיכה משטרית, מתנהלת וכמו רבים אחרים לא היססת לרגע להתקבל צו שמונה והתייצבת לדגל, אותו דגל שנשאתי בגאון בליווי שלך בקפלן בתל אביב.
"נוח לך, בן יקר, אשר לרבים מהם קראו אותם אנשים מושחתים שמאלנים בוגדים. נוח גם עם רבים מחבריי שנפלו בקרבות ששת הימים, בנים נאמנים למדינתנו שיקבלו אותך בלי כינויים מגונים. היה שלום, בן יקר. אנחנו הולכים להתמודד ולהיות ראויים למורשת הקרב שהשארת ולהתנהלות המופלאה שלך - אנחנו לא נשכח אותך לעולם".
האח לידור ספד בכאב: "אלירן, אהוב שלנו, זה לא נתפס שאתה כבר לא איתנו. היה ביננו הפרש גילאים של מעט יותר מארבע שנים מה שלא הפריע לנו להיות בקשר טוב ולחלוק תחומי עניין משותפים. בגיל שלוש עשרה לבר מצווה שלך, רצית וקיבלת סוס משלך לאחר שלמדת רכיבה די במקרה, לא עבר הרבה זמן ומשכת אותי לעניין הרכיבה, העברת אותי קורס רכיבה מזורז בשדה ועד הבית ומכאן כמעט בכל סוף שבוע יצאנו עם שני הסוסים".
"כשאלירן כבר היה אבא, יצאנו לכמה טיולי קמפינג כי אלירן הבטיח לאיתן שיוכל לישון באוהל. אני מאוד מקווה שבעתיד אוכל להבטיח לאיתן לישון באוהל בשמך. אני יודע שזה לא היה תלוי רק בך, אבל הלכת ממני ומאיתנו מוקדם מדי אוהב אותך ומתגעגע".
סא"ל אמיר זרגל ספד גם הוא לאלירן: "אני עומד כאן יחד עם משפחתך, מכריך, חבריך ומפקדיך. כולנו עומדים וכואבים את נפילתך. מדינת ישראל איבדה את אחד מטובי בניה, לוחם ומפקד שנפל בעת הגנה על המולדת, אל מול אויב נאלך שאינו בוחל באף אמצעי להשגת מטרותיו". ספד סא"ל זרגל.
"בשבעה באוקטובר פתח החמאס במתקפה רחבה ואכזרית כנגד מדינת ישראל ואזרחיה. צה"ל וכוחות הביטחון נמצאים בימים אלה בלחימה אל מול האויב, עומדים על המשמר ופועלים בנחישות בהגנה על העם ועל הארץ. ביניהם לוחמים אשר נלחמו ברציפות מאז תחילת המלחמה באומץ לב. יקירינו עדיין מוחזקים בשבי ולכן המלחמה עדיין נמשכת, כדי להבטיח את ביטחון העם ועתיד ילדינו".
"היה לך ברור שתתייצב ללא היסוס ותלחם יחד עם חבריך למען הגנת מדינת ישראל ואזרחיה. יחד נלחמתם באחווה, אומץ לב, נחישות ומסירות נפש. הכרתי הרבה אנשים בשירותי הצבאי ואתה נמנה בקבוצה מיוחדת של אנשים הפועלת מתוך שליחות ואמונה בצדקת הדרך".
"פעלת במהלך הלחימה בצורה מעוררת הערכה, נתת השראה לסובבים אותך, הדגמת לכולנו מהי מופת ללוחם ומפקד. חבריך ומפקדיך מספרים עליך שהיית מלח הארץ, שפעלת בצניעות ובמקצועיות תוך התחשבות ודאגה לחבריך. כמו כולנו, הבנת שהמלחמה הזאת היא מלחמת קיום בלתי נמנעת ופעלת בחירוף נפש למען עתיד ילדינו".
מפקד הצוות, סרן עידן: "יגר, אח, חבר, התייצבת אפילו שלא היית חייב, כי ידעת שלא יהיה לך מנוח אם יקרה לנו משהו. ובסוף אנחנו כאן, במקום לעמוד אחד לצד השני בקו הסיום, אנחנו עומדים מעליך ואתה מעלינו. נשאר חור, שחור בלב שלא ניתן לסגור. ראיתי אותך מהחלון שנייה לפני, תמיד שומר, דרוך, תמיד מחפה, ותמיד מחפש את האויב".
"אתה גיבור הכי יקר, מלח הארץ, ומלך הקסבה. בלי הרבה מילים, אתה מוביל אנשים במצבים הכי קשים ומורכבים. בלי פחד, ברוגע, בשלווה, מקרין על כולנו ביטחון ולחימה. יגר, אתה אדם מבריק, מצחיק, שנון, תמיד מגדיל ראש, גם כשכולם גמורים. המקצועיות שלך באה יחד עם ענווה גדולה, רוגע ודאגה לכלל, לפני שדאגת על עצמך".
"כל המילים שבעולם לא הצליחו לתאר אותך, והלוואי שבמילותיי אני מצליח לתאר איזה לוחם גיבור ואיש מיוחד אתה, איזה חבר. סמכתי עליך, ונשענתי עליך. יגר תמיד תהיה בלבנו, נוח על משכבך בשלום".
נועם ירושלמי, מנהל בעבודה: "אלירן, חבר ואח יקר, במשך החודשים האחרונים לא עזבה אותנו דאגה לשלומך. הייתה אמונה מלאה שתהיה בסדר, מפני שכזה אתה, מתמודד עם אתגרים קשים ותמיד מוצא דרך לצלוח אותם. אלירן היקר, בשבילי אתה עוגן להגדרה של מה זה טוב, מלא ערכים, כישרון וענווה. זה מתבטא בדברים הקטנים, כמו זה שתמיד דאגת לסיים את האוכל מהצלחת עד הפירור האחרון. ועד לדאגה והנתינה האינסופית לאנשים שסובבים אותך ובכלל לזולת. מתגעגע לחברה שלך, להומור ולשנינות שלך. אני נפרד ממך. היום בלב כואב. אך נוצר את הזיכרונות שלנו שימשיכו ללוות אותי. להתראות, חבר ואח יקר. אוהב אותך".
דניאל מטל שחר: "אלירן, אני כותב לך אחרי לילה שאני לא מצליח להכיל. לילה שחשבתי עליך, על מה שעברנו ומה היית עבורי. היית חבר אמיתי, אהבתי אותך כמו אח. גדלנו יחד בכמעט כל מסגרת, יש לי זיכרונות משותפים עוד מהתופסת בגן זהבה, דרך היסודי, החטיבה. גם בצבא ובלימודים שקצת נפרדנו ואחרי, תמיד כשהתפנינו היינו נפגשים כל החבורה ומבלים יחד, יוצאים או מטיילים או סתם יושבים.
"בכל טיול מצביעים על הנקודות השבות לעשות בהן לילה בטיול הבא עם החבר'ה. כל כך הרבה חוויות משותפות יש לנו שאני לא יכול לספור אותן. אני חושב שחלק גדול ממי שגדלתי להיות, היה בגלל שגדלנו יחד. אתה תמיד תהיה חלק ממני. תמיד היית גרסה טובה יותר, מהיר יותר, ספורטיבי יותר, מדויק יותר, קפדן יותר, שקול וחרוץ בקטע אחר. תמיד בשקט, בלי מרמור, בלי תלונות, רק חיוך קטן ואופייני ואין סוף אנרגיות.
"היית שותף מושלם להכל, ליציאות, לטיולים, להפגנות או סתם ישיבה על חומוס ושיחות עומק. כל האנשים שפגשנו על הדרך, ויש הרבה, כותבים לי עכשיו איך הם אהבו והתרשמו ממך תוך זמן קצר, ועכשיו הם שבורים ובוכים. תמיד היה אפשר לסמוך עליך שתהיה שם כשצריך. אם זה לסחוב ארונית, לצבוע דירה, או להקשיב ולתת עצה. מבטיחים להיות שם בשביל המשפחה שלך כמו שאני יודע שהיית בשבילנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו