בחלקה הצבאית בבית העלמין בבנימינה התאספו מאות אנשים ללוות את רס"ם (במיל') נועם אשרם, בן ה-37 מכפר סבא, שנפצע בקרבות במרכז רצועת עזה ב-29 בדצמבר מטיל RPG, ומת מפצעיו לאחר שנלחם על חייו במשך שבועיים.
אשרם, לוחם בפלס"ר 5352 מעוצבת "ראם" (179), הותיר אחריו את רעייתו תמרה ושלושה ילדים קטנים - תומר (1), אייל (2) ומאיה (7). הוא גדל והתחנך בבנימינה ועבר לכפר סבא בשנת 2016. במהלך ההלוויה שר הזמר שולי רנד את השיר "שירת העשבים".
אשתו תמרה ספדה לו בכאב: "אהוב שלי, הלב הכי טוב שלי. לפני 11 שנים התחלנו מסע יחד, המלחמה קטעה את המסע. בשבעה לאוקטובר לא חשבת פעמיים, למרות שאמרתי לך שיש לך ילדים קטנים בבית. ואתה אמרת לי שדווקא בגלל זה אתה צריך לשמור עלינו. כמה אמרתי לך לא להיות גיבור. אבל כל מי שמכיר אותך יודע שזה לא אפשרי".
"יום לפני הפציעה התקשרת ואמרת כמה שאתה אוהב אותנו ומתגעגע. לא הייתי רגועה מהשיחה, ולמחרת הבנתי למה. נפצעת קשה. שבועיים נלחמת על חייך. היו נפילות, ותמיד הצלחת להתאושש, אבל אתמול זה לא קרה. היית אבא מדהים ותמיד נזכור אותך ככה. אני מודה לך על 3 הילדים המדהימים שיש לנו, אני אספר להם איזה אבא גיבור היה להם. המסע שלנו השתנה, אבל אתה תמיד תהיה איתנו בלב".
סא"ל אליהו מאיר ספד לו: "נועם, אני עומד כאן יחד עם יקיריך וחבריך, המומים וכואבים את נפילתך. בחרת לשרת כלוחם בשריון. היית לוחם אמיץ ומוביל, בסדיר ובמילואים. תמיד ראית לנגד עיניך את חשיבות המשימה. חבריך מספרים שהיית להם כאח. כולנו נהננו מקולך הערב והחיוך. היית עוגן יציב בפלוגה, ומעל הכל היית איש משפחה. תמרה וילדיך היו בראש מעייניך. בשבועות האחרונים היינו לצידך במאבק על חייך. קיווינו שתחזור אלינו. נלחמת שבועיים לחזור אלינו, אך לצערנו לא זכינו. נועם התייצב למילואים ללא היסוס ונלחם כגיבור. לעד תישאר חלק מאיתנו".
האמא שרה הקריאה קטע מספר, ובסופו אמרה בכאב: "נוח על משכבך בשלום ילד שלי". האחות רעות: "עשרים ימים של רכבת הרים. לילות בלי שינה ותפילות. 20 ימים שנראו כמו נצח. המון אנשים שבאו לבקר ואמרו איך נכנסת להם ללב. כולם התאהבו בך מהרגע הראשון, האח הרגיש עם הלב הרחב והשיחות. נועם, תראה כמה אנשים הגיעו לחלוק לך כבוד אחרון. אני רוצה שתדע שאתה לא לבד. כל כך קיוויתי שהסוף שלך יהיה טוב, ראיתי איך נלחמת כמו אריה. מבטיחה לך שנשמור על המשפחה שיצרת. תנוח על משכבך בשלום גיבור ישראל. אוהבת אותך".
האחות מאיה ספדה לו: "נועם, טוב ליבך והחיוך שלך כבשו את כולם. לכל מקום שנכנסת היית בולט מאוד. תמיד הבאת שמחה. אח שלי יקר, את כל מה שיש לי לומר לך אמרתי לך בשבועיים האחרונים. נלחמת כמו אריה ולא ויתרת, אני יודעת שניסית. אני רוצה שתדע שאני גאה בך. אנחנו נעשה הכל למלא את הלב השבור. אני אוהבת אותך מאוד. נוח על משכבך בשלום".
דודו של נועם, אבי: "איך אפשר להספיד איש שהוא כל כולו חיים? נועם אהוב שלי, קשה לי לתאר עד כמה אני אוהב אותך, עד כמה אני שמח שהכרתי אותך. אני גאה בך מאוד. באותו יום שיש שקיבלתי הודעה שנפצעת ליבי רטט. נסעתי לבית החולים ולא יכולתי לעזוב אותך. כל כך ציפיתי לנס, אבל זה הלך והתרחק. היית אצלנו בן בית, ואני מבטיח לך שכך ננהג עם תמרה והילדים. נועם, הפכת לבן משפחה אצל כל עם ישראל. אתה איננו, אבל רוחך נשארת עמנו. אני נפרד ממך בחיבוק והצדעה".
דוד רוזנפלד, חבר לצוות: "הצוות מרכין ראש ונכבה אל מול אורך הגדול. את הנוכחות שלך אי אפשר לפספס. היית מיוחד, לא סתם אתה היחיד שכל הפלוגה מכירה. אני מבקש שתשמור על תמרה והילדים, על האחיות ואמא שלך. סליחה שלא הצלחנו לשמור עליך".
"קיווינו שתצא מהפציעה הזאת," כתב חברו למילואים, ניסים ברכה, שספד לו ברשתות החברתיות. "רצינו למחוק את אותו יום שישי ארור שנפצעת. אתה לחמת בגבורה עילאית עד לרגע האחרון, ועכשיו אני מקווה שאתה בזרועותיו של יוסי, אביך, שכל כך אהבת".
"שמור על תמרה ועל הילדים מלמעלה. אנחנו נעשה זאת מכאן. אנחנו אוהבים אותך, אח יקר. אני מאחל לנו שכחברה נהיה ראויים להקרבתך שהיא יקרה וכואבת. אתה נצור בליבנו לעד. לא נשכח אותך כל עוד נשמה באפנו. כל חיוך שנחייך, כל פעם שנביט בכוכבים בשמיים. ניפגש בעולם הבא, בחוף ים עם שקיעה נפלאה, נחכה לשעות דיג כושלות ללא הצלחה, שתי פחיות בירה זולות, וחטיף בוטנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו