ירידה משמעותית בהתייצבות מערך המילואימניקים לאימונים - כך נודע ל"ישראל היום".
צה"ל סירב למסור לידי "ישראל היום" את נתוני ההתייצבות המלאים, אך גורמים בכירים אישרו ל"ישראל היום" כי בחלק מהיחידות אכן נרשמו בחודשים האחרונים שיעורי התייצבות נמוכים במיוחד לאימונים, של 70% ואפילו 50% מכוח האדם שזומן. עם זאת, חשוב להדגיש כי הירידה הניכרת בשיעורי ההתייצבות לא נוגעת לכל יחידות המילואים.

הנתונים הללו צריכים להטריד כל אזרח בישראל שביטחון המדינה חשוב לו, שכן בתוכניות המלחמה של צה"ל הלוחמים הסדירים אמנם נמצאים ראשונים בסדר העדיפות ללחימה, אך המילואימניקים הם רכיב הכרחי ביכולת של צה"ל לנצח במלחמה הבאה.
הרבה יותר בררנים
נכון להיום, רק כחצי מיליון אזרחים רשומים במאגר משרתי המילואים בצה"ל, אך בפועל - רק 130 אלף מהם הם מילואימניקים פעילים, 64 אלף מהם לוחמים, ו־2,600 הם מפקדים במילואים. מדובר במתי מעט ביחס לאוכלוסיית הגיל הרלוונטית של גברים (ולא הרבה נשים) בגילים 21-45.
על רקע המגמות החברתיות, חוסר ההערכה כלפיהם בחברה וחששם מפגיעה בפרנסתם - אנשי המילואים המעטים הפכו לבררנים יותר, ולא ממהרים להתייצב. לכך יש להוסיף את התחושה שלפיה ישראל לא נמצאת תחת איום קיומי חריג, ושלא התרחשה מלחמה גדולה.
"אנשי המילואים עסוקים מאוד", הסביר ל"ישראל היום" גורם בכיר המעורה בפרטים. "אם בעבר הם התייצבו תמיד - היום הם מוכנים להתייצב רק מסיבה טובה. הם יגיעו רק אם הם סבורים שהאימון שאליו הם מזומנים יהיה איכותי. אם הם ירגישו שהולכים 'לבזבז' להם את הזמן, כשהם מתמודדים עם מעסיק שלא מקבל את זה שהם עוזבים הכל ומתייצבים למילואים ועם אישה שלא רוצה להישאר לבד - הם לא יגיעו".
"כשאנשים רואים ערך למילואים, הם מתייצבים", אומר גורם נוסף, "אבל במקרים לא מעטים הם נתקלו בתופעות של 'בזבוז' זמן, וחשים שלא לוקחים אותם ברצינות במילואים. זה גורם להם לא להגיע לשירות.
"בתקופה האחרונה היו גם אימונים שנרשמו בהם 50% ו־70% התייצבות. גם אם המוטיבציה והאהבה למדינה רבות - המילואימניקים של היום עושים הרבה יותר חשבון. זו מגמה שצה"ל חייב לתת עליה את הדעת".
הגורם הוסיף: "הבעיה לא תהיה במלחמה, במלחמה כולם יתייצבו, אבל השאלה היא אם הם יהיו כשירים, כיוון שרבים לא מגיעים לאימונים".
בכירים בצבא מציינים כי אמנם הבעיה העיקרית כרגע היא אימוני המילואים, אך בשנה האחרונה גדל העומס על אנשי המילואים באופן חריג, בשל הצורך הצה"לי לתגבר באופן ניכר את סדר הכוחות ביהודה ושומרון, בדגש על מרחב התפר.
"ראשונים להיקרא לדגל"
בשל הצורך בהמשך החזקת כוחות גדולים ביו"ש, ומתוך רצון לא לפגוע באופן אנוש באימוני הכוחות הסדירים, וכפועל יוצא במוכנותם למלחמה - השנה יזומנו כ־70 גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית, ולשם כך מבקשים בצה"ל להגדיל את מספר ימי המילואים שאליהם ניתן לזמן את המילואימניקים מדי שנה.
אולם, המילואימניקים התרגלו בשנים האחרונות לעומס מופחת, ורבים מהם בוחרים לא להגיע למילואים, שנתפסים כפחות נחוצים.
בצבא מקווים מאוד שה"נפקדות" של אנשי המילואים באימונים לא תורגש במהלך השנה גם בתעסוקות המבצעיות ביו"ש, ומוטרדים מההצהרות של מילואימניקים כי לא יתייצבו למילואים על רקע התנגדותם למהפכה המשפטית. עם זאת, יש לציין, כי מדובר במגמות שהחלו הרבה לפני הקמתה של הממשלה הנוכחית ולפני המחאות.
מדובר צה"ל נמסר: "משרתי המילואים הם חלק בלתי נפרד מכוחו של צה"ל, ראשונים להיקרא לדגל לכל משימה ולהותיר מאחוריהם את השגרה למען המאמץ המשותף. בשנה האחרונה יותר מ־5,000 משרתי מילואים התייצבו ולוקחים חלק משמעותי במאמץ המבצעי של צה"ל במבצע שובר גלים ביו"ש. אנו עוקבים, חוקרים ופועלים לשמר פרופיל שירות מילואים המאפשר שמירת כשירות. ארבע השנים האחרונות היו מאתגרות בגלל מגיפת הקורונה, וכן בגלל עלייה משמעותית בביצוע תעסוקה מבצעית ביו"ש. צה"ל פועל כדי להתאים את גרף האימונים השנתי במטרה למצות את זמן המתאמנים בצורה מיטבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו