מתן גרשון | ביתו ספג פגיעה מטיל בזמן שהיה בטירונות
"נכנסתי ללחץ כשראיתי מה קרה, ידעתי שכולם בבית"
"גיליתי שהבית שלי חטף טיל במקרה. חבר שלי שאל אותי פתאום 'אתה מאשקלון, נכון?', ואמר שהיתה פגיעה ישירה בבית. פתאום ראיתי מול העיניים את החדר שלי הרוס לגמרי", משחזר מתן גרשון את מה שהתרחש במבצע שומר החומות, כשהבית שלו ספג פגיעה ישירה של רקטה, בעוד הוא באמצע הטירונות של חיל התותחנים בבסיס שבטה.
"התגייסתי בתחילת אפריל 2021, במסגרת גיוס מארס, לתותחנים, וקצת יותר מחודש אחר כך התחיל המבצע", הוא מספר. "הבסיס היה כמעט ריק, הקפיצו כמעט את כולם לגבול, אבל אנחנו נשארנו והמשכנו בהכשרה".
ב־12 במאי, היום השלישי ללחימה, נפגע ביתו באשקלון מטיל. אמו, מלכה, שמשמשת סמנכ"לית הון אנושי בעיריית אשקלון, מספרת: "חמש דקות לפני הפגיעה נכנסתי הביתה. דיברתי עם אחד מהמנהלים שלי ופתאום הוא אומר 'את לא שומעת את האזעקה?'. שני נכדים שלי היו בחדר שבו נפל הגראד הענק, בקושי הצלחתי לשלוף אותם ולרוץ לממ"ד, ואז הכל התפוצץ. בעלי חטף רסיס ברגל. הבית פשוט נהרס, חור נפער בתקרה".
מתן: "הייתי בחדר במקרה, ולחבר שלי היה טלפון כי הוא נשר מההכשרה, וכך גיליתי מהתקשורת מה התרחש. נכנסתי ללחץ, ידעתי שכולם בבית". התמונות שפורסמו מהבית עוררו אז סערה ציבורית. כתב חדשות 12 גלעד שלמור מיהר להיכנס לבית, בעוד בני המשפחה ההמומים יוצאים מהממ"ד ומנסים להבין מה קרה להם. "היינו מאוד מבוהלים, חרב לנו הבית. לא ענינו למתן כי היה לחץ על כל הקווים וכל בני המשפחה הגיעו לבית", מספרת מלכה. "מתן חשב שאנחנו מתים". לאחר כמה שעות חודש הקשר בין בני המשפחה.
במשך זמן ארוך נדדו בני המשפחה בין מלונות, בעוד הבית עובר שיפוץ מאסיבי. מתן מעולם לא חזר לישון בחדרו. "אני לא מסוגל לישון שם. עברתי למרתף". מלכה מספרת כי היום סובל מתן מלחץ דם גבוה מאוד כתוצאה מאותו האירוע, ומתן מספר כי בשבועות האחרונים, בעקבות גל הטרור, יש חשש אמיתי מכך שיהיו נפילות. "יש בבית פחד גם עכשיו שתהיה אזעקה".
סא"ל י' | בזמן שלחם, רקטה התפוצצה מטרים ספורים מביתו
"יש בגדר של החצר שלנו עוד סימנים מהנפילות"
סא"ל י' למוד פיגועים ואירועים קשים, הרבה קודם לתפקידו המבצעי והמסווג בפיקוד דרום שאותו הוא מבצע היום. "אני מחובר לגזרה מינקות", הוא אומר. י' גדל ביישוב נווה דקלים בגוש קטיף, ושכל את חברו הטוב אלקנה גובי ז"ל בפיגוע בציר כיסופים, כמה חודשים לפני שהתגייס. הוא שירת בפלוגת חבלה והנדסה (פלח"ן) בחטיבת גבעתי, אז גם התרחש אסון הנגמ"ש בציר פילדלפי.
לפני כשנה וחצי עבר עם אשתו ושמונת ילדיו מרמת הגולן לשדרות, בעקבות התפקיד שאותו הוא ממלא גם היום, וזמן קצר לאחר מכן החל מבצע שומר החומות. "האמת היא שהמבצע תפס אותנו לא כל כך מוכנים. למרות שאנחנו מנוסים בירי, זו חוויה לא נעימה מבחינה משפחתית. לא פשוט להיכנס עשר נפשות לתוך ממ"ד קטן בבית, ואני בכלל בצבא".
י' מספר כי נאלץ לנתק את הרגש על מנת לפעול לטובת כלל מדינת ישראל. "כאיש צבא, ההגנה על הבית זו המולדת, מדינת ישראל. עד כמה שזה נשמע לא אנושי, אני חייב להתנתק מהחשש גם אם הילדים שלי בשדרות - כי הדאגה והפחד משתקים. אז דאגתי קצת והתקשרתי מדי פעם לראות שהכל בסדר, אבל רוב הזמן התנתקתי כי אחרת אי אפשר לתפקד. המלחמה היא לא רק על הילדים שלך".
לא מתכוונים לעזוב
ימים ספורים לאחר תחילת הלחימה עזבו בני המשפחה את האזור, וי' נותר בפיקוד דרום עד תום המבצע. כשחזרו, גילו שמטרים מהבית התפוצצה רקטה. "הבית נפגע קצת, לא מפגיעה ישירה אבל כן מרסיסים. גיליתי את זה בלילה אחרי המבצע, חזרתי הביתה וגיליתי רסיסים בחצר. יש בגדר של החצר עוד סימנים מהנפילות".
חרף מה שהתרחש, סא"ל י' ומשפחתו לא מתכוונים לעזוב את האזור. "התאהבנו במקום וזה ממש לא יגרום לנו לעזוב". בימים אלו ממשיך י' להכין את הפיקוד למערכה הבאה. "לא משנה לי אם הירי הוא על שדרות או על תל אביב, המשימה היא אותה משימה - הגנה על מדינת ישראל, על הבית".
אדוארד ויינשטוק | נפצע קשה לאחר שטיל נפל על ביתו
"עד היום אני לא ישן טוב בלילות ומדמיין את הטיל פוגע"
את 11 במאי 2021 אדוארד ויינשטוק לא ישכח במשך כל חייו - היום שבו מסלול חייו השתנה לחלוטין. זה היה באחד המים במבצע שומר החומות שבהם אשקלון הפכה לעיר הכי מופגזת בישראל.
בשיחה עם "ישראל היום" הוא משחזר: "כששמעתי את האזעקה היינו בבית כולנו, האישה והילדים ישנו בחדרים הפנימיים ואני רציתי לצאת לכיוון חדר המדרגות - זה היה המקום השני הכי בטוח. הטיל פגע בחדר של הילד", הוא מספר על הנס, "אם הוא היה ישן שם, סיכוי גבוה מאוד שהוא לא היה יוצא מזה. נפגעתי אחרי שנפל עלי הארון והקיר הפנימי. שם התעלפתי, אשתי משכה אותי משם והוציאה אותי מתחת להריסות. נפגעתי באופן קשה, הראש שלי נפגע, נשברה לי עצם הבריח, הייתי בבית החולים שלושה שבועות. בהתחלה לא יכולתי לשבת, רק שכבתי, והגוף שלי כאב".
הפצעים מלווים את אדוארד גם שנה לאחר אותו המקרה. "הראייה שלי נפגעה, חדרו לגופי כמה רסיסים שנשארו שם עד היום. הרופאים המליצו לא להוציא אותם. הבן שלי נפגע בצורה קלה, כמה כוויות ברגליים. אני חטפתי את זה בצורה חזקה יותר".
באותו שלב, הדרך שלו לשיקום רק החלה. אחרי שלושה שבועות בבית החולים הוא שוחרר והחל במסע להחלמה. "היד שלי, לא יכולתי להזיז אותה כראוי ועשיתי המון פיזיותרפיה".
הפגיעה הפיזית, במקרה של אדוארד, היא לא המשמעותית. "אשתי והילדים עד היום הולכים לפסיכולוג אחת לשבוע, זה משהו שנשאר אצלנו. אני עד היום לא ישן טוב בלילות ומדמיין את הטיל פוגע בי. זה קשה, מאוד קשה". אדוארד לא חשב אפילו לרגע לעזוב לצמיתות את אשקלון או את הדרום לאחר אותו מבצע. "זה יהפוך אותם למנצחים, ואז מה עשינו בזה?" הוא שואל.
במבצע הבא, שעלול להגיע במוקדם או במאוחר, משפחת ויינשטוק כבר לא תיקח סיכון ותעזוב עד יעבור זעם. "איך שיתחיל משהו בפעם הבאה, אנחנו מייד ניסע לצפון למשפחה, לחברים או לאיזה צימר, לא ניקח את הסיכון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו