בשיתוף ארגון מסע
קאי, 28, נולד בקנדה. "תמיד הייתה לי אהבה לישראל. כשהייתי ילד כבר הייתי אוהד של נבחרת ישראל בכדורגל והעמדתי פנים שאני רב, הייתי עושה קבלות שבת כאילו אני מתחבא מהנאצים. הסבים שלי שורדי שואה אז כנראה בגלל זה. אני זה ששכנעתי את ההורים שלי לשלוח אותי לבית ספר יהודי".
אולם עם השנים קאי חווה התנתקות מסוימת מהיהדות. "באוניברסיטה התחלתי להתעניין הרבה יותר ביצירת סרטים. הבנתי שזו התשוקה שלי. עלה לי הרעיון לעשות דוקומנטרי על אבא שלי, ולצלם אותו בעבודה שלו באוגנדה. אבל החלטתי קודם לעשות עצירה קצרה בישראל".
קאי נהנה מאוד בביקור הזה וחיפש דרכים לשוב לישראל לתקופה מושכת יותר. "ככה מצאתי את פרוייקט Ten והגעתי עם ארגון מסע". קאי התנדב במסגרת התוכנית במצפה רמון ולאחר מכן עבר לחווה בצופית, והפסיק ליצור סרטים לזמן מה.
לאחר השבעה באוקטובר חל שינוי. "עברתי איזו התעוררות וחיבור מחדש לזהות היהודית שלי. התחלתי להקשיב הרבה לחדשות וזה רק גרם לי לבלבול. הרגשתי שאני רוצה להיכנס לטקסט, לתנ"ך, לתפילות, להיסטוריה יהודית. ביליתי זמן רב בלימוד בעצמי. חשבתי להפוך לדתי יותר ונטיתי לכיוון אורתודוכסיה". קאי חזר לוונקובר, ויום אחד הלך עם אביו לבית-הכנסת האורתודוכסי. "אמרתי לאמא שלי שהיא צריכה להצטרף, והיא אמרה שהיא לא תלך לבית-כנסת אורתודוכסי משום ששם לא מחשיבים אותנו יהודים בגלל שסבתא, אמא של אמא, התגיירה בגיור קונסרבטיבי. זה גרם לי לפקפק בהכל ופגע בי ממש. הייתי צריך לחזור לישראל כדי לקבל בהירות לגבי המצב".
אחרי תקופה של בלבול קאי עדיין לא הרגיש בטוח מספיק בזהותו היהודית, וכך התבשל הרעיון ליצור את הדוקומנטרי Son of a Seeker., על המסע של אביו. "ההורים של אבא שלי היו שורדי שואה, והוא הרבה פעמים חיפש תשובות לשאלות בחיים". הסרט עוסק בשאלות עומק על היהדות, על משפחה, ועל מסע לחיפוש עצמי.
הסרט הוקרן במספר מוקדים בקנדה, וכיום מועמד לפסטיבל הסרטים היהודי בירושלים. "השאלות אף פעם לא נגמרות" אומר בלין. "אבל כן יצאתי מהתהליך עם קבלה של איפה שאני ומי שאני. יצאתי מהתהליך מחוזק. בימים אלו אני עובד על פרוייקט נוסף עם המון צילומים שלא נכנסו לסרט וראיונות נוספים. זה ממש חשוב להמשיך לספר את הסיפור שלנו".
בשיתוף ארגון מסע

