בשיתוף ארגון מסע
"כבר בטשקנט הייתי בתחום האומנות ועבדתי כדיג'יי. חיפשתי שם של מותג, שגם ייצג אותי כיהודי וגם יהיה מגניב. חשבתי לעצמי, מה אני אוהב? כסף. ככה החלטתי לקרוא לעצמי וובה שקל וזה הולך איתי כבר 20 שנה".
לא סתם וובה, 38, מתפרנס מהומור. הסיפור שלו שזור בבדיחות שעוקפות פערי שפה. הוא נולד וגדל בטשקנט; "להבדיל מהרבה ילדים שגדלו בסביבה סובייטית, אני תמיד ידעתי שאני יהודי, אף אחד לא הסתיר. זה מאוד עזר לי במהלך החיים. ניצלתי את זה כדי להשיג דברים" הוא צוחק.
אביו עזב כשהיה בן ארבע, ועבר להתגורר בישראל. בשנת 2008 החליט וובה להגיע בעצמו לראשונה לישראל. "לא שמעתי מאבא במשך 20 שנה עד שמצאתי אותו ברשתות חברתיות. כתבתי לו שאני טס לישראל, ושם נפגשנו לראשונה. חידשנו את הקשר. רציתי לשמר את זה וחשבתי איך אני יכול לחזור. הציעו לי תוכנית מסע. שם פגשתי את אשתי, ויחד עשינו עלייה".
וובה החל להתנסות בסטנד-אפ ברוסית. "באחת ההופעות פגשתי את פנסח, מוזיקאי מאוקראינה. התחברנו מהר וסיפרתי לו על רעיון; לשלב ערכים יהודיים וחגים עם מוזיקה מודרנית, שתדבר לצעירים. הוצאנו קליפ שהפך להיות ויראלי בקרב ילדים במדינות דוברות רוסית".
וובה הוא אחד הזמרים בפרויקט המוזיקלי הפופולרי PINHAS & SHEQEL , שעוסק בערכים ובמסורת יהודית – עם הרבה הומור. במקביל הוא מנהל בלוג אינסטגרם על החיים בישראל, וערוץ טלגרם ברוסית שעוסק בישראל המונה כ-20 אלף עוקבים. כבלוגר, וובה מנחה פסטיבלים, משתתף בפודקאסטים ואורח קבוע ברדיו ובטלוויזיה. "הבנו שיש נישה. ילדים ומתבגרים שצמאים לתוכן יהודי, אבל מגניב וצעיר. אנחנו מופיעים בכל העולם". וובה מחזיק עשרות אלפי עוקבים ברשתות, וכמיליון עד מיליון וחצי צפיות בחודש. "התוכן שלנו ברוסית, אבל גם ילדים דוברי עברית מתחברים. רואים את זה בתגובות, אנשים כותבים 'אני לא מבין כלום אבל אוהב את הוויב'".
אבל הוא לא עוסק רק בתכנים מצחיקים. "כשהתחילה המלחמה, הוזמנתי להקרנה סגורה של סרטון הזוועות. שבוע אחרי זה נסענו לצלם בכפר-עזה ובבארי. התחלנו לצלם דוקומנטרי ברוסית. אמרתי שאני חייב לעזור במה שאני טוב בו, כבלוגר".
"לא פשוט לחיות כאן, אבל אין לנו ארץ אחרת. זה המקום שלנו ואנחנו צריכים לתקן את שדורש תיקון. שמאל, ימין, דתי, חילוני – בסוף כולנו יושבים ביחד בממ"ד".
בשיתוף ארגון מסע