אין כאן משטרה שנחושה לטפל בבעיות

יאיר גולן מביט על ביטחון הפנים בישראל בעיקר דרך שאלת המשילות. בעיניו, הפשיעה בחברה הערבית, המצב בנגב, האלימות נגד החקלאים והיחלשות המשטרה קשורים לאותה בעיה: רשויות מדינה שמתקשות להגדיר משימות, להציב סדרי עדיפויות ולבצע את המוטל עליהן באופן מקצועי נטו. "העובדה שהממשלה הזאת פועלת במרץ לריסוק הדמוקרטיה הישראלית, הולכת יד ביד עם ריסוק שלטון החוק, והכל משפיע באופן ישיר על מצב ביטחון הפנים", הוא אומר, "כשנהיה בממשלה, נטפל נמרצות בכל מרחבי אובדן המשילות וההפקרה".

גולן (64) הגיע לפוליטיקה אחרי קריירה ארוכה בצה"ל שבה התקדם עד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ובמאי 2024 החליט לקחת פיקוד גם באזרחות: הוא נבחר לראשות מפלגת העבודה והוביל את האיחוד עם מרצ ואת הקמת מפלגת "הדמוקרטים", שתתמודד לראשונה בבחירות הקרובות. בראיון עימו - הראשון בסדרת ראיונות עם ראשי מפלגות ופוליטיקאים מובילים, שתתפרסם במסגרת פרויקט "ישראל בוחרת" - הוא מציב יעדים ברורים לטיפול בביטחון הפנים, כשאחד המבחנים המרכזיים, מבחינתו, הוא החברה הערבית.

"חיברנו את תוכנית 'טיפול שורש', הכוללת הכרזה על מצב חירום לאומי והקמת כוח משימה בין־משרדי. כל משרד יקצה את מיטב אנשיו עבור צוות משותף, עם תקציב של לפחות מיליארד שקל, שיאפשר טיפול במרכיבים הבסיסיים ביותר של שלטון החוק, החל מחיזוק הנוכחות המשטרתית וחיזוק יכולת החקירה בערבית, כך שפשעים באמת יפוענחו".איך תיראה התוכנית הזאת בשטח?

"היא תכלול את הלחימה במשפחות הפשע, יחד עם רשות המיסים, הרשות למניעת הלבנת הון וכמובן כל שאר האגפים של משרד האוצר, בין היתר באמצעות הוצאה של כסף מזומן מהמחזור ומעבר לעסקאות בכרטיסי אשראי בלבד. במקביל, חייב להיות מענה משלים של חיזוק הרשויות המקומיות. רוב הרשויות החלשות במדינת ישראל הן ערביות. זה אומר שצריך גם כוח אדם מלווה, וזה גם תקציב והקצאת כוח אדם בראייה ארצית, כך ששירותי החינוך והרווחה יינתנו ברמה כזאת שיהיה טיפול אמיתי בנוער נושר ובנוער בכלל.

"גם לנושא התעסוקה יש פה משקל, ובתוכנית פירטנו את חשיבות ההכשרות המקצועיות. יש כר נרחב להכשרות מקצועיות ולטיפול בעיקר בגברים צעירים, שנוח להם בגלל הכסף הקל להצטרף לפשע במקום למעגל העבודה. הכשרות לעבודות בשכר יחסית גבוה, הן אחד הכלים הכי אפקטיביים למנוע מאנשים לנשור לתוך הפשע".

"כל משרד יקצה את מיטב אנשיו עבור צוות משותף, עם תקציב של לפחות מיליארד שקל, שיאפשר טיפול במרכיבים הבסיסיים ביותר של שלטון החוק, החל מחיזוק הנוכחות המשטרתית וחיזוק יכולת החקירה בערבית"

"להגדיר משימה ולבצע"

גולן מזכיר שבממשלת השינוי, השילוב בין השר עמר בר־לב לבין סגן השר יואב סגלוביץ' הוביל בתוך שנה אחת של פעילות יחסית מתונה ("ואנחנו מציעים משהו הרבה יותר חזק ואנרגטי") להורדת היקף הרציחות ב־17% ולהעלאת שיעור פענוח הרציחות ב־40%. "הדמוקרטים", לדבריו, מתכוונים להכפיל את הנתונים.

אז איך זה שבתוך ארבע שנים חזרנו אחורה? למה לא נשמרה המגמה של בלימת הפשע?

"כי מנגנון התיאום הבין־משרדי נעלם. כל מה שקשור בתקציבים לרשויות המקומיות ותקציב בכלל לטיפול בפשיעה בחברה הערבית - נעלם. והדבר הכי חשוב - אין משטרה שנחושה לטפל בבעיה. הכל מתחיל בהתייחסות של השר הממונה ובהחלטות. הארגון המשטרתי למעשה חדל לעסוק בנושא של הפשיעה בחברה הערבית בצורה רצינית ומעמיקה. וזה חבל, כי כשמגדירים לאנשים שזו המשימה, ועל זה הם יימדדו ויקודמו, אז הארגון יודע להתאפס מהר מאוד. וזה בדיוק המרחב של חוסר משילות".

גולן מרחיב את המושג "אובדן משילות" גם ליהודה ושומרון. "פה קודם כל צריכה להיות החלטה ממשלתית חד־משמעית: לחימה נחרצת בטרור, בכל טרור, פלסטיני ויהודי כאחד. בשביל זה צריך להקים מחדש את מחוז ש"י ולהפנות אליו כוח אדם איכותי, עם משימות ברורות של החלת חוק וסדר.

"בואו ניקח את התופעה הזאת של יותר ממאה מאחזים בלתי חוקיים שבלתי מתקבלת על הדעת, היא יוצרת אווירה של הפקרות מוחלטת ומרחבי חיכוך אינסופיים מול האוכלוסייה הפלסטינית. זה מטיל עומס ביטחוני בלתי סביר על צה"ל, ותורם לכך שאנשים יעשו יותר מ־90 ימי מילואים בשנה".

ומה עם תופעת ההשתלטות על אדמות מדינה, בנייה בלתי חוקית בנגב והתנכלות לחקלאים? גם פה יש עליית מדרגה.

"אני רוצה דווקא להתחיל בפשיעה החקלאית, שהיא מכת מדינה. במקום להתעסק עם התעלולים האלה של הקמת משמר לאומי, שזה קשקוש גמור, צריך לחזור ולפעול עם שני הגופים המרכזיים שיש לכל משטרה בעולם: משטרה כחולה מצד אחד, וז'נדרמריה (משטרה חמושה המאורגנת ביחידות) מצד שני. במרחב הכפרי צריך להקים יחידות מתאימות, בלי תארים מפוצצים, שהתכלית שלהן היא לטפל בפשיעה החקלאית. בהיבט המשפטי צריך לשלוח את מובילי הפשיעה החקלאית לכלא.

"בנוגע לנגב - לא נכון יהיה לעסוק בזה רק דרך הזווית של בנייה בלתי חוקית. צריך להמשיך ולטפל בה, אבל הבעיה האמיתית היא היעדר תוכניות מתאר וסירובה של הממשלה הנוכחית לקבוע תוכנית רב־שנתית לטיפול בתושבי 35 היישובים הלא מוכרים. האנשים האלה לא הולכים לשום מקום, הם לא נחתו פה מהירח. יש תוכניות טובות שנכתבו בעבר, צריך לעדכן אותן ולפעול בהקדם יחד עם ראשי הרשויות הערביות והבדואיות בנגב".

"בעבר היה משמר אזרחי שטיפל בכל המשימות בערים יפה מאוד. צריך להוציא אנשים לפטרולים, לחזק נוכחות משטרתית. את כל זה בשיתוף עם הקהילות, בלי כל ה'וואסח' של מדים ונשקים מפוצצים ואמצעים כאלו ואחרים"

איפה התפקיד של המשטרה בכל נושא ההברחות? לפעמים יש תחושה שהגבול פרוץ.

"זה נושא שחייב להיות מטופל בשיתוף פעולה מלא בין המשטרה לבין צה"ל. אבל אני אומר לך, כמי שעסק בזה גם מקרוב ועוד כסגן רמטכ"ל - בהרבה מאוד אירועים, כשצה"ל כבר תופס משהו או מתריע על משהו, המשטרה לא מגיעה. והנוכחות המשטרתית בדרום עלובה. הממשלה הבאה חייבת לדאוג לכך שהמשטרה תחזור לטפל במשימות העיקריות שלה: אכיפת החוק, לחימה בפשיעה המאורגנת, לחימה בהברחות. כל הדברים האלה - צריך לתת להם פעם אחת ולתמיד טיפול שורש. ובצד כל זה, בלא מאמץ ממשלתי מתואם בין כל משרדי הממשלה והרשויות, המענה לא יהיה שלם".

אמרת קודם שמשמר לאומי אינו יעיל. איך אתה מציע לשפר את ההגנה האזרחית?

"בעבר היה משמר אזרחי שטיפל בכל המשימות יפה מאוד. צריך להוציא אנשים לפטרולים בערים, לחזק נוכחות משטרתית. את כל זה בשיתוף עם הקהילות, בלי כל ה'וואסח' של מדים ונשקים מפוצצים ואמצעים כאלו ואחרים. זה פשוט צריך להיעשות כחלק מהשיטור הקהילתי. נרוויח מכך גם קרבה והיכרות טובה יותר, אינטימית, בין אותם אזרחים מתנדבים לבין האוכלוסייה בתוך העיר. זה ייצור אווירה של כבוד הדדי ושל אמון במשטרה. צריך לחזור לימים שבהם שוטר שמסתובב ברחוב מעורר אמון, יוצר גם ביטחון וגם תחושת ביטחון"."אם נדע להפעיל נכון את המשטרה, היא תחזור לעצמה. כשיש אווירה כללית של כבוד לשלטון החוק, למסכת הכללים הדמוקרטית - אז הציות לחוק זה חלק מרכזי מזה. כשמקפידים על מערכת מקצועית, מאורגנת, כשמחזירים את המשטרה לעולם המקצועי ולא מחדירים לה פוליטיזציה, מקבלים פשוט משטרה טובה. יש במשטרה הרבה מאוד אנשים מצוינים, צריך לתגמל אותם בהתאם להישגים שלהם ולא בהתאם לנאמנותם כלפי השר".

אימפקט של תיקון וריפוי

ב־7 באוקטובר היה גולן בין אלו שדהרו לדרום כדי להשתתף בלחימה ובחילוץ בשעות הראשונות. כמי שראה מקרוב את המחדלים ובתור איש ציבור, גם הוא זועם על כך ששלוש שנים עברו וטרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. "החוק קובע שצריכה לקום ועדה בראשות שופט, ועדה בלתי תלויה, שתיתן תשובות. הכרת הנתונים והכרת העובדות היא ראשית התיקון, בלי הבנת וידיעת האמת, זה לא יקרה.

"ועדה כזאת, כדי שתהיה לה באמת השפעה אמיתית, צריכה לעשות שני דברים: אחד - לחקור את מה שמאפיין כשל מערכתי, וזה הקשר בין הכשל המדיני־פוליטי לבין הכשל המקצועי־צבאי. הדבר השני - לפרסם מסקנות ביניים תוך שלושה-ארבעה חודשים לכל היותר, על מנת שבאמת יהיה לזה אימפקט של תיקון וריפוי מיידיים, כי אפשר למתוח עבודה של ועדה כזאת לנצח".

נושא השוויון בנטל מפרק את החברה הישראלית בכל פעם מחדש. מה המתווה שלכם לגיוס תלמידי ישיבות?

"כולם צריכים לשרת. כולם. גם הבת החרדית וגם הנער הערבי - אנחנו נדאג שכולם ישרתו, בצה"ל או בשירות אזרחי־לאומי משמעותי בגופי ביטחון, ארגוני חירום והצלה ועוד. לצד זאת, לא נתפשר במילימטר על שוויון לנשים בצבא, לא נסכים להדרת נשים, הדתה או פגיעה בשירותן ובאפשרותן למלא כל תפקיד. נבטל את חוק מעצרי עריקים ונאכוף את חוק שירות הביטחון באופן שוויוני. מי שמשתמט לא יקבל שקל. המערכת כולה מוטה היום לעידוד השתמטות - זה חייב להיפסק.

"אנחנו נעצור את זכויות היתר ואת המימון הציבורי להשתמטות, נפסיק את ההטבות העודפות כמו הנחות במעונות יום, צהרונים וארנונה למי שלא הסדיר את מעמדו מול הצבא, ובמקום זה נוודא שההטבות מגיעות למי שמשרת. מי שישלימו שירות צבאי, לאומי או אזרחי יהיו זכאים למימון תואר ראשון או הכשרה מקצועית, עם מעטפת מוגברת ללוחמים ולמשרתי מילואים. נחליף את מבוך המענקים בתגמול אחד, פשוט ושקוף - אלף שקל ללוחם עבור כל יום מילואים, מהיום הראשון, ישירות לחשבון, נוסף על פיצוי מלא על אובדן הכנסתו האזרחית".

תנו למורים לפרוח

גולן מגלה כי הוא שואף שתיק החינוך יהיה בידי מפלגת "הדמוקרטים" לאחר הבחירות הקרובות אבל מסרב לנקוב בשם המועמד שלו לתפקיד ("אני מעדיף לחכות עם תפירת החליפות"). המשימה הראשונה בתחום זה מבחינתו היא הקמת מועצת חינוך ממלכתית: "תפקיד מועצה כזו יהיה להגן על החינוך הממלכתי מפני התערבות פוליטית ולהתאים אותו למאה ה־21, כולל נושאים של בינה מלאכותית, טכנולוגיה מתקדמת, VR וכדומה.

"צריך גם לחזק את החינוך הערכי, את החינוך לדמוקרטיה, את החינוך לסובלנות. כל אלו דברים שנשכחו במערכת החינוך, כי הדגש שניתן בכל השנים האחרונות זה זהות יהודית. אני לא נגד זהות יהודית, אבל היא חייבת להיות משולבת ומאוזנת בצורה נכונה עם הערכים הדמוקרטיים של המדינה, כי אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית".

המורים שמהם אנחנו מצפים לבצע את המשימה הזו לא זוכים לתנאים הראויים.

"זה נכון ולכן חובה לקומם, ממש לקומם מעפר את מעמד המורה, לתת לו יותר עצמאות, לתת למורים כיתות משלהם, לתת להם את המרחב הציבורי שלהם המשותף, חדרי מורים מכבדים וראויים, לאפשר להם שעות הכנה מתאימות. זה אומר שעות מתאימות בשכר גם להכנת היום שלמחרת וגם לשיח עם ההורים. צריך להשקיע יותר בהכשרת המורים ולהציב בנושא הזה קריטריונים ברורים".

בהיבט הכלכלי, מציב גולן את שינוי סדר העדיפויות הלאומי כמטרה, וקושר זאת גם לחיזוק הנגב והצפון. "צריך לשאוף לחברה יצרנית יותר, שפשוט מגדילה את העוגה הכלכלית. אם נדע להעלות לאחוזים ניכרים את שיעור החרדים העובדים והנשים הערביות העובדות, אנחנו כבר נמצאים בדרך הנכונה. ישראל צריכה להשקיע בהכשרות מקצועיות, בעידוד לעבודה, בפתיחת אפיקי עבודה.

"השיקום מתחיל קודם כל ביצירת מקורות תעסוקה, בין היתר על ידי עידוד החקלאים שזוכים ליחס מחפיר מהממשלה. אחר כך טיפול בתיירות, הבאת מפעלים ומיזמי הייטק לעוטף עזה ולגבול הצפון. הדבר השני זו השקעה מאסיבית במערכת החינוך דווקא במקומות האלה, שתעודד משפחות צעירות להגיע ולהתיישב. ונוסף על כך - טיפול בכל שאר השירותים החברתיים ובראשם בריאות, כי שירותי הבריאות, בעיקר באזור הצפון, משוועים לשיפור, בלשון המעטה".

כתבה זו הינה חלק ממגזין ״ישראל בוחרת״ אשר הופק על ידי המחלקה המסחרית במימון התנועה הישראלית למעורבות אזרחית