"לא האמנתי שמישהו היה יכול לשרוד שם": החדר שנחקק בזיכרונו של הצלם שכבר ראה הכל

לירון מולדובן, הצלם של "ישראל היום", ביקר בעוטף עזה ובניר עוז מספר לא מבוטל של פעמים, עם זאת התמונה הזאת זכורה לו במיוחד לא רק לאור הזוועות שראה ותיעד אלא בגלל החלק שהיה חסר בפאזל עבורו.

בימים ובשבועות הראשונים מכל בית שנפגע בעוטף לא ניתן היה להבין האם האנשים בו שרדו או לא, "הייתי בביקור שם עם כתבת שלנו. קשה לי לתאר את התחושות שליוו אותי באותם רגעים, זה היה מזעזע. אתה לא יודע מי גר שם ומה עבר על המשפחה הזאת, האם בני המשפחה בחיים או לא בחיים. אתה פשוט לא מבין מה אתה מצלם שם. זה חדר ילדים, אני כאבא לשלושה ילדים באמת חשבתי לעומק מה עבר עליהם", סיפר לירון.

בסוף אותו הביקור הבית הזה נשאר אצלו במחשבות זמן רב. עד שהוא חזר לשם שוב. "חזרתי שוב לניר עוז אחרי כמה חודשים, פשוט ניגשתי לאחד האנשים שם וביקשתי ממנו לבוא איתי, זכרתי את הבית הזה הוא נצרב אצלי, לקחתי את הבנאדם אמרתי לו, 'עכשיו תגיד לי מי היה גר פה ומה קרה להם', ואז הוא אמר לי שהמשפחה הזאת ניצלה. מאוד שמחתי, לא האמנתי כי לפי התמונה אתה רואה שם משהו מזעזע מאוד. לעומת זאת אני גם זוכר את הצילום של הממ"ד של משפחת קדם סימן טוב, כשכולה נרצחה, לא היה שם דם ולא כלום, אבל המשפחה שם שאפה עשן ונחנקה, ולא היה שם פרט שאתה יכול לצלם".

"באותו הרגע שאמרו לי שהמשפחה הזאת שרדה הרגשתי הקלה מאוד גדולה, החדר הזה היה נורא מזעזע, באמת אמרתי אין סיכוי שמישהו יכול לשרוד שם". מולדובן הגיע לראשונה לעוטף שלושה שבועות אחרי תחילת האירועים, "ניסיתי להימנע מלהגיע לשם כמה שיותר, עזוב רגע בצד את הסכנה הביטחונית, לראות את כל הדברים האלו כשיש לך ילדים קטנים יכול באמת להשאיר פצע בנפש, צלמים אחרים, אולי מבוגרים יותר או עמידים יותר אז הם דהרו לשם. הייתי מאוד סקרן לצאת, אבל גם חגית אשתי והבנים מאוד פחדו שאני אצא לשם. ולהבין את גודל האסון ואת הזעווה הזאת שאנשים עברו שם בלתי ניתן לעיכול מבחינתי עד היום".