"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המטוסים החלו לנחות בשדה בזה אחר זה, כשהמורדים סביבנו"

אבי מזרחי היה שליח הסוכנות היהודית באתיופיה בזמן "מבצע שלמה" • התעקשנו על חילוץ מהיר תוך יום-יומיים. היה ברור שככל שנחכה, היהודים לא יצליחו לצאת"

,עודכן
0השמעה

אבי מזרחי היה שליח הסוכנות היהודית באתיופיה בזמן "מבצע שלמה", מאי 1991. בעשרות שנותיו בסוכנות נטל מזרחי חלק במבצעי עלייה רבים, אך "מבצע שלמה", שהתקיים בעיצומה של הפיכה שלטונית במדינה האפריקאית, נתפס בעיניו כמשמעותי והחשוב ביותר שהשתתף בו - גם ממרחק 33 שנה.

"מבצע שלמה היה מבחינתי השיא של העשייה. מדינת ישראל הוכיחה שיש לה היכולת להביא יהודים מכל מקום בעולם, גם כשהמצב קשה מאוד וכשהם נמצאים בסכנה".

ב-1990, אחרי חידוש היחסים בין ישראל לאתיופיה, יצא מזרחי עם אשתו וארבע בנותיו לשליחות במדינה, ושימש שם ראש נציגות הסוכנות היהודית. הקונסול היה אז מיכה פלדמן.

על ההחלטה להוציא לפועל מבצע להעלאת היהודים מזרחי מספר: "בכל תחילת שנה היו באתיופיה ניסיונות הפיכה, אבל הצבא האתיופי הצליח לרסן אותם. ב-1991 התחיל שוב ניסיון הפיכה, והפעם הרגשנו שזה רציני יותר. היה לנו ברור שברגע שהשלטון יתחלף, מי שיסבול יהיו היהודים. הקמנו מיד רשת של פעילים מהקהילה, כך שאם ניאלץ לעזוב - נוכל להעביר להם את כל הסמכויות והאמצעים שהחזקנו".

אבי מזרחי,צילום: ללא

הרשת הזו, שלהקמתה ולהפעלתה היו שותפים הסוכנות היהודית, המוסד, השב"כ, משרד החוץ והג'וינט, הפכה בדיעבד למרכיב העיקרי בהצלחת המבצע ובהוצאתו לפועל בתוך שעות בלבד. הצוות התחיל לבנות תוכנית שתאפשר הוצאת היהודים באופן מיידי ומהיר.

"התוכנית קיבלה את אישור הגורמים המוסמכים, והתקיימו מפגשים עם גורמים בשלטון האתיופי, בשיתוף עם האמריקאים, שמצידם הפעילו לחצים והבטיחו לנשיא לסייע מול המורדים נגדו אם יאפשר את יציאת היהודים. התעקשנו על מבצע חילוץ מהיר של יום או יומיים. היה לנו ברור שככל שנחכה, הם לא יצליחו לצאת".

מבצע שלמה. עליית יהודי אתיופיה,צילום: מיקי צרפתי במחנה

הדיונים מול השלטונות באתיופיה נמשכו כחודשיים, כסף הועבר, וכמה ימים לפני המבצע נקבע התאריך, יום שישי, 24 במאי, אף שהדברים טרם נסגרו סופית מול הממשל. בינתיים, המורדים התקרבו לבירה, אדיס אבבה, והנשיא המכהן נמלט. בתיאום עם האמריקאים, המורדים הסכימו לחכות עד להשלמת המבצע.

"ביום חמישי אחרי הצהריים הגיע אישור עקרוני, והנחנו את פעילי הרשת להביא את האנשים לשגרירות החל משש בבוקר למחרת. ביום שישי, ב-11 בבוקר, התקיימה פגישה אחרונה לסגירת כל הקצוות, ומטוסי החילוץ כבר יצאו מישראל".

אבי מזרחי, שליח הסוכנות היהודית באתיופיה,צילום: נעמי לוויצקי

אלא שבשלב הזה שוב הערים השלטון הקשיים, בטענה שלא כל הכסף הועבר אליו, והודיע שהוא לא מאשר את המבצע. כסף נוסף הועבר, ובסך הכל שילמה מדינת ישראל לממשלת אתיופיה 35 מיליון דולר. לקראת הצהריים התקבל האישור הסופי - והיהודים הורשו לעזוב את אתיופיה.

"ברגע שהגיע האישור, התחלנו לשלוח את האוטובוסים לשדה התעופה", נזכר מזרחי. "השתלטנו על שדה התעופה, כשהמורדים מקיפים את המתחם, והמטוסים החלו לנחות בזה אחר זה".

אבי באדיס אבבה,צילום: דלית אברמוב קסל

בסך הכל השתתפו במבצע החילוץ 25 מטוסים שטסו במשך יממה הלוך וחזור, כשהם מביאים לישראל 14,200 עולים חדשים. הטיסה האחרונה יצאה בצהרי שבת, וכעבור שעה השתלטו המורדים על שדה התעופה ועל העיר אדיס אבבה. שלטון חדש החל באתיופיה.

קרדיט וידאו: עקירה נצר חזני -סרט משחק ביתי- קרדיט אבי אבלו, באדיבות ארכיון מרכז גוש קטיף, שמואל בוכריס, מתוך עמוד היוטיוב של "קרן רמון", גדעון מרקוביץ, דודי ועקנין, הרצי שפירא, ליאור מזרחי, לירון אלמוג, שרון מחט, צילום מסך מתוך "הראשון בבידור", AP, משה מילנר לעמ, צביקה ישראלי לעמ, ישראל סאן, ליאור מזרחי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר