האדם עם הזיכרון החד ביותר

"זה לא מולד, אלא מיומנות נרכשת שאני מלמד בספרים ובקורסים שאני מעביר. הדבר היחיד שנדרש הוא דמיון וחוש הומור, שכן רוב הטכניקות מבוססות על דימויים אסוציאטיביים שיש לכולם. היתרון שלי הוא שאצלי זה הרבה יותר פרוע", כך מסביר ערן כץ את היכולת שלו לזכור דברים בצורה פנומנלית.

הוא מחזיק בשיא גינס למהדורת 1998, לאחר שזכר והקריא מן ההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה מספר בן 500 ספרות, שהוקרא לו פעם אחת בלבד.

"היה לי זיכרון טוב כבר כילד. אבי, שעבד במקום סודי, לקח אותי עימו לעבודה, ובביקור הבא חודשיים אחרי זכרתי את הקוד הסודי שהוא נדרש להקליד כדי לפתוח את הדלת. רוב הסיכויים שבגלל שזה היה אסור, זה נחרט לי יותר בזיכרון. אבא שלי התלהב והרעיף עלי מחמאות, וזה לדעתי מה ששתל אצלי את זה כתחביב ילדות, שלימים גם הפך לדבר מאוד פרקטי".

הוא ירושלמי, נשוי ואב לשתי בנות, ואת הכישרון שלו העביר להן רק כאשר ביקשו זאת ממנו, "ומאותו הרגע אי אפשר לחזור אחורה כי אתה מבין כמה זמן, אנרגיה ועבודה אתה חוסך לעצמך. הכל תלוי בהחלטה, אם אתה מחליט מלכתחילה שאתה רוצה ללמוד ולזכור. למה אנשים לרוב לא זוכרים ספרים שקראו? כי הם עושים זאת לפני השינה בשביל להירדם, או לא זוכרים סרטים שראו בגלל שהלכו אליהם כדי להשתעשע, כבידור. אופן הצריכה של החומר משפיע על עיבודו".

כץ נזכר במקרה אחד מני רבים, שבהם הפך הזיכרון שלו ליתרון גדול: "בצבא, בלבנון אחרי הטירונות, המ"פ אתגר אותנו ואמר שמי שילמד וישנן את חוברות הסיסמאות והתדרים בעל פה, יזכה לחופשה. שאלתי - 'ואם אלמד זאת בתוך שעה וחצי, אצא לחופשה מייד?' הוא הסכים, וכך קרה שיצאתי הביתה עוד באותו היום".