כל ילד שגדל בישראל החל מראשית שנות ה־60 מכיר את דמותו של "דן חסכן" - הפרזנטור של תוכנית החיסכון הפופולרית בבנק הפועלים, שנועד לעודד ילדים להתנהלות כלכלית נכונה. דמותו של הגמד בעל הזקן הלבן והמצנפת האדומה כיכבה בפרסומים, בספרים ובגלויות ועל גבי קופות החיסכון.
לפני כמה שבועות, ביום האישה, משפחתו של דן חסכן התרחבה והושקה דמות חדשה וצעירה בשם "דנית החסכנית". דמותה תוצב במהלך חול המועד פסח בכל 170 אתרי המורשת, המוזיאונים ומסלולי הסיורים המודרכים ברחבי הארץ שייפתחו בחינם לציבור הרחב באדיבות בנק הפועלים.
"החלטנו שאחרי כל כך הרבה שנים הגיע הזמן להשיק דמות נשית", אומרת מנהלת המרכז לבנקאות חברתית בבנק הפועלים, נעמה הלוי־פאר. "היא הנכדה של דן, והיא לא באה בידיים ריקות. מאחוריה עומדת אג'נדה שלמה שתכליתה לקרב ילדות, נערות ונשים לזירה הפיננסית".
מדוע?
"בסקר שעשינו על הרגלים פיננסיים אנחנו רואים שאף שלא נצפו הבדלים משמעותיים באוריינות הפיננסית של נשים וגברים - עדיין נשים חוסכות פחות לעתיד ופחות משקיעות בשוק ההון. דנית החסכנית באה לתקן את זה".
מהי העלות הכוללת של פתיחת האתרים בפסח?
"מעל מיליון וחצי שקלים. זוהי כבר מסורת ארוכת שנים. השנה זה יקרה בפעם ה־18, כדי שמשפחה תוכל ליהנות מתרבות ישראלית ללא עלות. בחישוב שלנו זה חוסך לכל משפחה כ־600-500 שקלים בכיס".
"לא מחפשים לייצר אהדה"
בשנה האחרונה רושמים הבנקים בישראל רווחי שיא. על פי דו"חות הבנקים שפורסמו לאחרונה, בשנת 2022 גרפו הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט - רווחים בסכום כולל של יותר מ־22 מיליארד שקלים.
לשם דיוק, בנק לאומי רשם רווח נקי של 7.7 מיליארד שקלים, בנק הפועלים - 6.5 מיליארד שקלים, בנק מזרחי - 4.47 מיליארד שקלים ודיסקונט - 3.5 מיליארד שקלים. אחת הסיבות למספרים הגבוהים במיוחד היא עליית הריבית של בנק ישראל, שהחלה לפני כמעט שנה.
בבנקים אוהבים לומר שלקוחות אוהבים לשנוא אותם. כלומר, הם אמנם אוהבים את הבנק שלהם, אבל שונאים "בנקים" כאמירה חברתית. הסיבות לכך מגוונות. אם תשאלו לקוחות, רשימת התלונות תחל בתורים הארוכים וברמת השירות, תימשך בריביות ובעמלות, ותסתיים באי־הליכה לקראת הלקוח ושכר המנהלים המנופח.
אבל מאחורי התדמית, שלא תמיד יש עימה צדק, מתברר שהבנקים בישראל מקפידים לתרום לקהילה באופן קבוע זה שנים. אז נכון שישנם שיקולי ESG - השקעה אחראית או השקעה ירוקה - שלגביה הגופים הרגולטוריים בישראל, כמו הרשות לשוק ההון והרשות לניירות ערך, מבקשים דיווח. אבל אם להאמין לבנקים, שיעור התרומה שלהם לא נגזר רק מהרצון להראות שהם עומדים בכללי האחריות התאגידית, ליצור דימוי חיובי ולמרק את המצפון של המנהלים.
"בזה שאנחנו נותנים לקהילה, גם בסתר, אין לנו מטרה לייצר אהדה", מסבירה הלוי־פאר. "בסוף הבנק הוא ארגון למטרת רווח, אבל אני כן יכולה לומר שהשיקולים החברתיים הם חלק מהליבה העסקית שלנו. למשל עכשיו, כשעלו ריביות המשכנתאות, היינו הבנק הראשון לתת הנחה ולספוג את הריבית ללווים שמתקשים. אנחנו מכניסים את השיקולים הללו כשאנחנו נותנים אשראי, וגם בהשקעות שלנו".
"אנחנו חיים בתוך הסביבה, ניזונים ממנה ורוצים להזין אותה", אומרת תמר סאפר, מנהלת אגף פיתוח ארגוני והדרכה בבנק מזרחי. "יש פה יחסי גומלין. יש לנו פורטה מסוים - שאנחנו תאגיד בנקאי מצליח - ואנו רואים חובה לפתח את החברה שבה אנחנו חיים. זה מצופה מאיתנו כבנק וחשוב לנו כמותג להיות בנק אנושי שעושה מעשים אנושיים בחברה הישראלית. חלק מזה הוא לתמוך בחברה. אגב, כאשת משאבי אנוש - אנחנו יודעים שגם העובדים שלנו רוצים לעבוד בחברה שיש לה ערך מוסף פרט לערך הכלכלי. אני חושבת שכשאנחנו כבנק משלבים את העובדים והם תורמים לקהילה, הם יהיו הרבה יותר שבעי רצון".
יותר מ־6,000 מתנדבים
מדו"ח מחקר שנערך אשתקד עולה כי בנק הפועלים תורם לחברה במקום השני בישראל אחרי מפעל הפיס - שהוא גוף שעיקרו תרומה. בבנק פועלים ליצירת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים בתחומים של גיוון, שוויון מגדרי, תעסוקה וחינוך פיננסי, רווחה ובתי חולים, ומשפיעים על מאות אלפי אנשים.
הבנק מפעיל את "קרן פועלים בקהילה" - קרן השקעות חברתיות שמעניקה עשרות מיליונים בשנה למיזמים חברתיים זה 40 שנה.
לבנק יש גם מערך עם יותר מ־6,000 מתנדבים שעליהם אחראים 350 מובילים חברתיים ותפקידם להיות אמונים על העשייה החברתית. הבנק גם מעסיק עובדים מכל קשת החברה ומפעיל את המרכז לצמיחה פיננסית, לאחר שחרט על דגלו שהוא לעולם לא ירצה להרוויח מבורות פיננסית של הציבור.
בשנת 2022 עמד היקף ההשקעות החברתיות של בנק הפועלים על 37.7 מיליון שקלים. בין שלל הפעילויות, שקצרה היריעה מלהכיל, תמך הבנק בצעירות ובצעירים מהמגזר הערבי שקיבלו הכשרה תעסוקתית בשמונה מרכזי חדשנות טכנולוגיים של עמותת "מונא"; בנשים ובגברים מהחברה החרדית, הערבית והאתיופית שנתמכו כלכלית לטובת שילובם בעבודה בחברות הייטק; הבנק העניק חסות ב־45 מיזמי תעסוקה שבמסגרתם 19,319 נשים וגברים קיבלו כלים והכוונה אישית בתחום התעסוקה (מתוכם מעל 3,000 כבר השתלבו בשוק העבודה), נותן מלגות לימודים לסטודנטים, מכשיר בני נוער בחממות למנהיגות ויזמות, תומך בנשים יזמיות, מקדם תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, ועוד.
"אנחנו מרגישים שארגון שלא מגבש לעצמו זהות חברתית - סופו שיאבד את הזהות העסקית שלו", מסבירה הלוי־פאר. "כל המהלכים שלנו מכוונים ליצירת אימפקט בכסף ושווה־כסף. הם מייצרים קשר בין הגופים שאנחנו מעניקים להם ובין המתנדבים שלנו באמצעות החינוך הפיננסי. לדוגמה, אנחנו מעניקים תמיכה לעמותת 'שוות' - תוכנית מנהיגות לנערות בגיל העשרה, אבל אנחנו לא נותנים רק כסף אלא רותמים את כל מתנדבות הבנק להיות שותפות בשבוע הנערה ולהעביר הרצאות בבתי ספר. כך, דרך העמותה אנחנו נותנים להן גם הרצאה על צמיחה פיננסית. כל היחידות שלנו בסופו של דבר קשורות זו לזו - וככה אנחנו מייצרים אימפקט".
סדנאות פיננסיות לילדים
הנה עוד סיפור שמשקף את העשייה החברתית של בנק אחר - בנק לאומי. "אני גרה במושב, וההורים שלי פנסיונרים", מספרת קרן טאירי, מנהלת אחריות תאגידית בבנק. "אחת מהפעילויות החברתיות שלנו היא שעובדים מהבנק הולכים עם משחקי קופסה לשעתיים של פעילות במרכזי קשישים. יום אחד אני מקבלת תמונה של עובדת מהבנק יחד עם אמא שלי. זה היה נורא מרגש. פתאום ראיתי את הצד השני של העשייה שלנו, לא דרך התפקיד שלי, וזה הבהיר לי אפילו יותר מה המשמעות שאגף עסקי עושה פעילות כזו בקרב החברה. כשאמא שלי שאלה אותי 'עכשיו את תפגשי בעבודה שלך את שירלי ודיקלה שהגיעו לפעילות?' - זה מבחינתי היה שווה הכל. זה חלק מהעבודה שלי, ולה היתה תחושת גאווה גדולה ונחת ממני".
גם בנק לאומי תורם משמעותית לחברה. סך ההשקעה של הבנק בקהילה בשנת 2022 הוא 38 מיליון שקלים. הכסף הושקע בתרומות ובפעילויות חברתיות ביותר מ־120 גופים בישראל. הסכום כולל את כל התרומות והחסויות החברתיות של לאומי ושל כל החברות־הבנות בקבוצה, תקציבי פעילויות, התנדבות עובדים, תרומה של ציוד, ועוד.
בבנק אומרים כי מושם דגש חזק מאוד על מעורבות של עובדים בפעילות החברתית, לרבות חברי הנהלה בכירה. יותר ממחצית העובדים הם גם מתנדבים קבועים, מה שמסתכם יחד בעשרות אלפי שעות התנדבות בשנה.
רוב התקציב מושקע בגיל השלישי, בבני נוער ובקהילה. למשל, הקמת מוקד בטיחות פיננסית לבני הגיל השלישי, שבו לקוחות יכולים לדווח על ניסיונות "פישינג", כשבמקביל בוצעו עשרות הדרכות בנושא עבור אלפי קשישות וקשישים מאוכלוסייה זו. שותפות אסטרטגית מתקיימת עם תנועת "אחריי", הפועלת לשילוב בני נוער וצעירים בסיכון בחברה הישראלית באמצעות חינוך לערכים, וחברים בה כ־8,000 בני נוער בשנה מכלל המגזרים בכ־150 יישובים ברחבי הארץ. שותפה אסטרטגית נוספת היא עמותת "ידידי עתידים", המקדמת מוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות לצעירים בקרב בנות ובני הפריפריה במטרה להביא אותם למוקדי המצוינות בצה"ל, בתעשייה, בהייטק ובשירות הציבורי.
פעילויות נוספות של הבנק הן סדנאות פיננסיות לילדים, לבני נוער ולגיל השלישי; תמיכה בעמותת "לתת" הן באריזת חבילות והן בתמיכה כספית; מימון תיקונים בבתי נזקקים במסגרת מיזם "שעה טובה"; טיולים לקשישים ברחבי הארץ להפגת בדידות; מיזם תעסוקה לנשים; מחנה קיץ "אתגרים" לילדים ובני נוער; "גדולים במדים", מיזם למען בני נוער עם מוגבלויות שיעברו תהליך של שילוב בצבא; ו"חברים לרפואה" - איסוף תרופות ותרומה כספית משמעותית מעל עשור ל"קרן לאומי", שבאמצעותה נתרמים תרופות וציוד רפואי לנזקקים.
דגש על חינוך והשכלה
בבנק דיסקונט אומרים כי מדי שנה הם מגדילים משמעותית את ההשקעה והתמיכה בפעילויות חברתיות. בשנת 2022 השקיעה הקבוצה יותר מ־23 מיליון שקלים בכך. הם אף מתגאים ש־55% מהעובדים בבנק נטלו חלק בפעילות התנדבותית באותה שנה.
בשנים האחרונות דיסקונט בחר להתמקד בתחומי המוביליות החברתית, הכוללת תמיכה משמעותית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. בין היתר, הושם דגש על תחומי החינוך, ההשכלה ועל עידוד העבודה במגזרים מאותגרי תעסוקה.
בין השאר אפשר למנות את הפרויקטים "הזנק דיסקונט" שנוסד ב־2005 - תוכנית הדגל החברתית של הבנק שבמסגרתה מופעלות תוכניות חדשניות לקידום החינוך וההשכלה, להעצמה אישית ולמתן כלים למוביליות חברתית־כלכלית של אוכלוסיות מוחלשות מכל המגזרים באקדמיה, בתעסוקה ובחברה בישראל.
עוד מפעיל הבנק את פרויקט "קו אימפקט" בשיתוף עם העמותה הנושאת אותו שם, להכשרת טאלנטים מהחברה הערבית לתפקידי מפתח ביחידות הבנק; משתף פעולה עם בית איזי שפירא, שפועל לשינוי באיכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות; הבנק תורם לשני בתי ספר של רשת החינוך "דרכא" באשקלון ובג'וליס, כולל השקעה במנהלים ובצוותים החינוכיים; לתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו"; להכשרת צעירים יוצאי אתיופיה למקצועות ההייטק; ול"פורום מיכל סלה" שהוקם כדי להגן על נשים מאוימות.
"יש לי יכולת השוואתית, כי אני רק שנתיים בדיסקונט", אומרת ורדית חסון־באט, מנהלת אגף לניהול ופיתוח ההון האנושי בבנק. "יש פה תשוקה אמיתית ותפיסת אחריות - להיות מוביל גם באזורים האלה של תרומה לקהילה. זו ממש אג'נדת מנכ"ל, והוא התבטא בנושא לאחרונה. זה יוצר עומק ערכי מתוך הבנה שגם כשאנחנו מייצגים בהיבט הפיננסי את כלל הציבור - אנחנו רואים באחריות החברתית שלנו משהו שהוא חלק מאיזושהי תפיסה ערכית של הבנק. זה לא רק כי אנחנו מחויבים לכך - עוד לפני שהיתה מחויבות רגולטורית לעשות זאת קיימנו מיזמים חברתיים".
מנהלת אחריות חברתית בבנק, ענת סיגמן, אומרת: "אנחנו מקבלות את הפידבק מהאנשים בשטח. המדיניות היא שכשאנחנו משקיעים בפרויקט מוביל, אנחנו גם מודדים את האימפקט שלנו בסוף כל רבעון ובכל שנה. כלומר, אנחנו מציבים יעדים להצלחה יחד עם הגוף החברתי, ונותנים מעטפת כדי שאותם מוטבים יוכלו להגיע להישגים שהוצבו להם".
"אחריות כלפי החברה"
בבנק מזרחי־טפחות אומרים כי האסטרטגיה החברתית שלהם בקהילה משקפת את אסטרטגיית הבנק: "להתקדם ולהישאר בן אדם".
הבנק, לדבריהם, פועל לטפח ערכים של עזרה הדדית ויוזמות התנדבות בחברה הישראלית בכלל, ובקרב עובדי הבנק ומשפחותיהם בפרט. העובדים משתתפים באופן פעיל בפעילויות התנדבותיות, רואים בהן ערך עליון ומשקיעים בהן מזמנם ומכישוריהם.
סך כל היקף ההשקעה החברתית של הבנק בשנת 2022 עמד על 20.4 מיליון שקלים. מספר שעות ההתנדבות של עובדי הקבוצה באותה השנה היה 28,207.
בין הפרויקטים שלהם נמצאים "יריד האור" - יריד עמותות דיגיטלי למען הקהילה, שהתקיים זו השנה השלישית בחנוכה באתר האינטרנט "סטודיו אנד ג'וי" בשיתוף עמותות נוספות. ההכנסות מהמכירות הועברו לעמותות ולעסקים חברתיים.
במרכז הווירטואלי "חברה טובה" - שמקדם עסקים וארגונים חברתיים ומעודד חדשנות חברתית ויצירת תשתית לקידום ולהעצמה מקצועית של גופים שונים הפועלים במרחב החברתי - ישנם 750 משתתפים שזכו להרצאות אונליין בנושא.
הבנק גם תומך בפרויקט "זזים", שמתקיים בשיתוף מועצת תנועות הנוער בישראל זו השנה ה־12 ברציפות ומעודד את חניכי תנועות הנוער לפעול ולהתנדב למען החברה והקהילה; ובפרויקט של בני נוער בשילוב ארגון "לתת", שבו לוקחים חלק בני נוער בסיכון, בני נוער עם מוגבלויות, דרוזים, מוסלמים ובני נוער מיישובים טעוני טיפוח.
"אלה רק כמה דוגמאות מתוך מכלול הפעילויות שלנו", אומרת תמר ספאר, מנהלת אגף פיתוח ארגוני והדרכה. "אצלנו בבנק כל סניף פועל בקהילה המקומית שבה הוא נמצא. זה מתחיל למשל באימוץ מועדונית ובקשר עם קשישים, אבל יש גם פרויקטים יותר גדולים שהבנק מקדם מול גופים ועמותות.
"אנו מאמינים שכתאגיד גדול הפועל במדינת ישראל יש לנו אחריות כלפי כל חלקי החברה ויש לנו הכוח והיכולת לייצר שינוי לטווח ארוך, באמצעות קידום פעילויות בעלות השפעה חברתית. אנו מאמינים שכדי ליצור אימפקט משמעותי לטווח הארוך יש לשים את הדגש על המוטו 'לתת חכות, ולא רק דגים'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו