לאחרונה ביקר בארץ מושל חבל AICHI ביפן שבירתו היא העיר נאגויה. נאגויה היא מרכז הניהול והייצור של מכוניות טויוטה ולכן מכונה 'טויוטה סיטי'. בשיחתי עם המושל של חבל תעשייתי זה, בו מתגוררת אוכלוסיה של כ-7.5 מיליון איש, הוא הבהיר שמטרת ביקורו הינה ליצור שיתופי פעולה עם אירגונים ואוניברסיטאות ישראליות, כדי להקים יחד חממות ומרכזי מחקר ופיתוח עם סטארטאפים ישראלים. ביקור זה הינו ביטוי נוסף להתפתחות הדרמטית של היחסים הכלכליים בין ישראל ליפן. הוא מהסנוניות הראשונות של ביקורים של משלחות כלכליות מיפן הצפויות במהלך השנה לאחר דעיכת מגיפת הקורונה.
שנת 2022 הינה מיוחדת באשר היא מציינת 70 שנה לכריתת היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ויפן. כריתת היחסים עם יפן היתה חשובה לישראל שחיפשה עם הקמתה הכרה בינלאומית אולם לא הניבה יחסים כלכליים קרובים במיוחד. נקודות המפגש בין שתי התרבויות עם ההיסטוריה העתיקה כמעט שלא היו קיימות והאינטרסים הכלכליים היו במידה רבה מנוגדים.
שנים ארוכות היו היחסים, בעיקר הכלכליים "רדומים" עקב הרתיעה היפנית לנהל יחסים גלויים עם ישראל בגלל החשש מהחרם הערבי. שינוי המצב הגיאו פוליטי, הירידה במעמדן של ספקיות הנפט במזרח התיכון, ההתפתחות המואצת של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי, הצורך של יפן בחדשנות, והכימיה שנוצרה בביקורים ההדדיים של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וראש ממשלת יפן שינזו אבה שינו ללא היכר את יחסה של ההנהגה הפוליטית והכלכלית היפנית לישראל והובילו לשיתוף פעולה עם ישראל.
חוזי השלום עם ירדן ומצרים וגולת הכותרת של חתימת "הסכמי אברהם" עם האמירויות מחקו (אם כי לא לגמרי עדיין) את החשש היפני מתגובת המדינות הערביות לקשר ההולך וגובר עם ישראל. להסכמי אברהם יש השלכות מדיניות וכלכליות. בביקורי בדובאי בסוף שנת 2021 ערכנו סמינר על ישראל לחברות יפניות באמירויות. לחלק לא מבוטל מ-340 החברות היפניות הנמצאות באמירויות לא היה כל קשר לישראל.
נדהמתי מההתלהבות והרצון של החברות היפניות וגורמי ממשל יפניים (כגון ג'טרו - מכון היצוא היפני ומשרד הכלכלה היפני) לשיתוף פעולה משולש של יפן אמירויות וישראל. הם רואים בכך כר נרחב להזדמנויות. מחד שילוב יפן כגורם מדיני באיזור בכלל ומאידך יצירת פרויקטים שישלבו הון, חדשנות טכנולוגית ושיווק בינלאומי. ואומנם לאחרונה בולטת מעורבות בישראל של חברות יפניות שבסיסן האזורי הוא באמירויות.
במהלך קצר יחסית של 6 השנים האחרונות, "עלתה" ישראל על המפה ביפן. בחדרי ההנהלה של החברות היפניות הרב לאומיות זיהו את היתרונות של ההייטק הישראלי. ליפן הוא מביא חדשנות שהחברות היפניות זקוקות לה כדי להתמודד מול מתחריהן בשווקי העולם ובשוק המקומי שלהם. במסדרונות השלטון מצאו המדינאים היפנים שהחיבור לישראל הינו טבעי במערך הבריתות שלהם בעולם ומיטיב את מעמדם ביחסים עם בת הברית הגדולה של יפן וישראל הלוא היא ארה"ב. התקשורת היפנית גילתה את צדדיה החיוביים של ישראל בעיקר בהתמודדות עם הקורונה. ישראל הקדימה לטפל במגיפה והיפנים הביטו בהשתאות והערצה על היעילות והמהירות שבה טופלה המגיפה בישראל.
אזרחי יפן, שהרקע התרבותי דתי שלהם אינו מאזכר את ישראל ואת המורשת היהודית (והתקשו שנים רבות לזהות את מיקומה של ישראל ואף לבטא את שמה) וניזונו מתקשורת לא מחמיאה לישראל בשל הסכסוך במזרח התיכון שינו בהדרגה את יחסם לישראל. בעקבות הסיוע המהיר והיעיל של ישראל ליפן בהתמודדות עם רעידת האדמה בסנדאי ב 2011 והתיירות הישראלית הגדלה והולכת ליפן גילו אזרחי יפן את פניה היפות של ישראל.
כל אלו יחד עם הקשר המפתיע שנוצר במפגש הבין-אישי של יפנים וישראלים חוללו את המהפך. היפנים "התאהבו" בישירות, ביזמות ובמחשבה "מחוץ לקופסה" שמאפיינת ישראלים והיא כה שונה מהחינוך וקודי ההתנהגות היפניים. הישראלים נמשכו ל"זרות" היפנית, לפילוסופיית הזן, לאוכל היפני ולאסתטיקה.
90 חברות יפניות פועלות כיום בישראל. עד לסוף שנת 2021 יסתכמו ההשקעות היפניות בישראל בלמעלה מ-מיליארד דולר. מרבית החברות היפניות הגדולות פועלות מישראל באמצעות מרכזי מחקר ופיתוח, באמצעות חברות שנרכשו על ידן או באמצעות "ציידי" סטארטאפים המחפשים טכנולוגיות המתאימות להן. יפן הינה כיום שותפת סחר והשקעות משמעותית במפת שיתופי הפעולה של ישראל בעולם. למעלה מ-150 חברות ישראליות כבר פועלות ישירות בשוק היפני ומספרן גדל והולך.
תופעה מרתקת מתרחשת בימים אלו כאשר חברות ישראליות רוכשות חברות יפניות כדי לקצר את הדרך לשוק היפני ולהינות מהגישה של החברות היפניות איזור אסיה פסיפיק. החברות הישראליות מודעות לחשיבות המזרח כשוק למוצריהן ויפן עם השוק המקומי המפותח שלה והכירותה עם שווקי האיזור מהווה נקודת יציאה בעלת יתרונות רבים.
באופן שלא ניתן היה לצפות, מגיפת הקורונה של השנתיים האחרונות, האיצה את התפתחות היחסים הכלכליים בין ישראל ליפן. ההשקעות היפניות בישראל בשנת 2021 היו גדולות יותר מאשר בשנים הקודמות. היפנים הסתגלו לתקשורת דיגיטלית והתגברו על חששותיהם המסורתיים לבצע השקעות מרחוק. לשכת המסחר ישראל יפן שהח"מ עומד בראשה קיימה עשרות רבות של וובינרים בהן חשפה בפני חברות יפניות סטארטאפים וטכנולוגיות ישראליות. היפנים מצידם השתתפו בוובינרים וקיבלו החלטות שהובילו להשקעות משמעותיות בישראל ולרכישת חברות ישראליות.
היכולת הישראלית בטכנולוגיות דיגיטליות והצורך היפני באימוץ כאלו נפגשו. בביקורי הראשון ביפן באפריל השנה (לאחר שיפן היתה סגורה במשך שנתיים בגלל הקורונה) נוכחתי בכך בעצמי. כשהייתי בשדה התעופה בנאריטה מספר שעות, יחד עם אנשי העסקים הזרים והיפנים, עקב חסמים ביורוקרטיים שנבעו מאי-שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות. זוהי כמובן הזדמנות לחברות הישראליות.
התפתחויות חיוביות אלו צוינו באירוע של לשכת המסחר ישראל יפן. באירוע שנערך במרכז פרס לשלום ביפו, בירכו את הנוכחים שר האוצר אביגדור ליברמן, מיזושימה קויאצ׳י, שגריר יפן בישראל, צבי האוזר, ראש קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית ישראל יפן, ד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ואיילת נחמיאס-ורבין, יו״ר מכון היצוא. האירוע התקיים בסימן מצוינות במסגרתו הוענקו תעודות הוקרה לחברות וארגונים הפועלים בתחום המסחר בין ישראל יפן ואשר היה בפעילותן או במוצר שלהם ערך מוסף, פן חדשני או פריצת דרך.
אביגדור ליברמן, שר האוצר, אמר בדברי ברכתו: ״היחסים בין יפן לישראל הם חשובים וחזקים. נמשיך לטפח ולהשקיע בשיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות ואני בטוח שנדע לנצל את הפוטנציאל על הצד הטוב ביותר״.
אי אפשר לסיים כתיבת מאמר על יחסי ישראל ויפן מבלי להתייחס לאירוע הטרגי שבו נרצח ראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה החודש בכדורי מתנקש.
שינזו אבה ייזכר בתולדות היחסים שבין מדינת ישראל ליפן כארכיטקט היחסים הקרובים והחמים השוררים כעת בין שתי המדינות. בכהונתו כראש ממשלת יפן הוא היטיב לקרוא את יתרונות שיתוף הפעולה בין יפן לביננו ועקב כך יזם וייסד את העידן החדש של שיתוף פעולה. לא רק זאת, אלא שהוא הדביק בחזונו את הקהילה העסקית ביפן, את מוסדות האקדמיה והתרבות ואף את המערכות הממשלתיות והציבוריות.
כל מי שפעל ביפן גם לפני תקופת אבה מודע לרוביקון שנחצה עם ביקורו של שינזו אבה בישראל ושממנו התחילה הפריחה הגדולה ביחסים. עוד רבות ידובר על תרומתו לפתיחת השוק היפני לתעשייה הישראלית ובעקבות כך על שינוי התפיסה של מדינות המזרח בכלל לישראל. אנחנו הישראלים ובמיוחד חברי לשכת המסחר ואגודת הידידות ישראל יפן חייבים לו חוב גדול ומצרים על מותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו