הן מרכז הבית והמשפחה, מגדלות את הילדים ודואגות לכל מחסור. אלא שהמחסור הזה מביא פעמים רבות מדי לעוני - ונשים ערביות רבות בישראל לא מסתפקות יותר במועט, פורצות גבולות כלכליים, חברתיים ותרבותיים, ופותחות עסק עצמאי משלהן. המודל הכלכלי שפיתח חתן פרס נובל לשלום, פרופ' מוחמד יונוס, לפני כארבעה עשורים מיושם עדיין בהצלחה ברחבי העולם. המודל, המבוסס על ערבות הדדית של קבוצות קטנות, פותח בבנגלדש במטרה להתמודד בעיקר עם בעיית אשראי של עסקים בחברות נחשלות, שבהן אין ליזמים נגישות ויכולת למנף את עצמם.
בארץ מיושם המודל, המכונה "סאווה" (Sawa, "ביחד" בערבית), באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה עם עמותת קרנות קורת, והוא מתקיים ביישובים ערביים (בעיקר בדואיים), ובעיקר בקרב נשים יזמיות. מטרת המיזם היא לסייע לנשים המעוניינות לפתוח עסק עצמאי או להרחיב עסק קיים באמצעות גיוס אשראי בנקאי, קורסים וחניכה אישית. המיזם פועל בישראל כבר כמה שנים, ובמסגרתו נכנסו אלפי נשים לשוק העבודה, הגדילו את ההכנסה המשפחתית ובכך צמצמו את שיעורי העוני בקרב משפחותיהן. במקרה של הנשים הבדואיות האתגר גדול במיוחד, שכן במקרים רבים הן נאלצות להתמודד עם דעות קדומות ובעיות טכניות, נוסף על הקשיים הכלכליים. לרבות מהן, למשל, אין רישיון נהיגה או גישה לתחבורה ציבורית יעילה, והניידות המוגבלת מקשה עליהן לקנות חומרי גלם ולקיים קשרים עסקיים, ועל כך מתווסף הטאבו החברתי שלפיו נשים בחברה הבדואית לא אמורות לצאת לעבודה מחוץ לבית, בוודאי לא להקים עסק עצמאי.
"התחלנו את המיזם ב־2006, אחרי שהתברר לנו שנשים רבות לא מקבלות אשראי גם כשיש להן יכולת לתת ערבות", מסבירה חגית רובינשטיין, מנהלת התוכנית וסמנכ"ל בעמותה, "הבאתי לארץ את הרעיון של פרופ' יונוס, המאפשר לנשים במצב כלכלי בעייתי לערוב זו לזו במקום להביא מישהו מבחוץ, שזה קשה מאוד. כך הן לא צריכות למשכן את הבית או להשיג ערבות - שני דברים מאוד מסובכים באוכלוסייה הערבית. ב־2011 משרד הכלכלה הפך להיות שותף במיזם, והוא עזר לנו להרחיב את התוכנית לנשים ערביות בכל הארץ.
"עד היום עשינו את זה עם כ־6,000 נשים שקיבלו מימון שלא יכלו להשיג ממקור אחר מלבד אשראי. אנחנו מעניקים להן ליווי עסקי לאורך שנים והתוכנית מוכיחה את עצמה. היא תורמת הן להגשמת הנשים והן לסיוע למשפחות העניות. יותר מ־85 אחוזים מהעסקים פעילים עדיין לאחר חמש שנים, ומדובר בשיעור גבוה מאוד של שרידות עסקית בהשוואה ארצית. אין ספק שהסיבה לכך היא הליווי הצמוד שלנו. עשינו הערכה רשמית כדי לבדוק כמה המיזם הכניס למדינה מאז שהיא נכנסה כשותפה, וגילינו שבשש שנות הפעילות הראשונות של התוכנית בשילוב הממשלה עמדה תוספת ההכנסה לתוצר הלאומי שייצרה התוכנית על כ־172.5 מיליון שקלים, כשבאותה התקופה הוצאות הממשלה על התוכנית עמדו על כ־9.3 מיליון שקלים. כך שעל כל שקל שהממשלה משקיעה בתוכנית, מיוצרת תוספת הכנסה של כ־19 שקלים". לפי דו"ח העמותה, עד כה הוקמו יותר מ־3,500 עסקים והועמדו יותר מ־6,000 הלוואות בהיקף כולל של כ־50 מיליון שקלים.
מגוון העסקים שמקימות הנשים היזמיות הוא רב. אימאן מבאקה אל־גרבייה החלה במכירת בגדים בביתה, אולם העסק לא הצליח להתרומם והיא פנתה לאפיק אחר לגמרי: הכנה ביתית של גבינות ולבנה מחלב שמקורו בעדרי הצאן של ילדיה. את המיומנות רכשה בלימודים באזור יהודה, לשם נסעה במיוחד.
הגבינות של אימאן
"הגעתי לתוכנית דרך יזמיות אחרות ביישוב שקיבלו הלוואה וסיפרו לי על התוכנית, והן עודדו אותי לפנות ליועצת של 'סאווה'", היא מספרת, "אני עוסקת בתחום הגבינות שבע שנים ומצליחה להתפרנס יפה. לבנה וגבינות הן חלק מהשולחן הערבי היומיומי, תמיד יש הזמנות ואני מחזיקה גם מלאי ללקוחות שבאים ללא תיאום מראש. הקשיים בפתיחת העסק היו בעיקר כלכליים: אני מכינה את הגבינות והלבנה בחדר חיצוני בחצר, שהיה מוזנח ונטוש. הייתי צריכה סיוע בשיפוץ, לקנות ציוד מתאים ולשווק את המוצרים. יש לי המון לקוחות, קבועים ומזדמנים, ואני מאמינה שאמשיך לעבוד עוד שנים רבות. אני אפילו מתכננת לקנות ציוד נוסף".
גם מדיחה חאג' יחיא מטייבה שמעה על המיזם מפה לאוזן. היא הלכה לכיוון לא שגרתי, עברה קורס הדברה במשרד להגנת הסביבה וקורס לניהול עסק בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים, ומתמחה בהדברה אורגנית למוסדות ציבוריים ובבתים פרטיים. "ההלוואה שקיבלתי אפשרה לי לרכוש מלאי של חומרי הדברה אורגניים וציוד הדברה", היא מספרת, "השתמשתי בכסף גם להכנת עלונים ואמצעי פרסום כדי להרחיב את פעילות העסק. התהליך לא היה פשוט. למשל, פתחתי חנות ברחוב ראשי בטייבה, אבל לאחר תקופה הבנתי שהלקוחות לא מגיעים למשרד. היותי אישה עוזר לי להיכנס לבתים פרטיים, שלרוב נמצאות בהם נשים ונוח להן יותר בנוכחות אישה. בעתיד אני מתכננת להרחיב את העסק ולהוסיף עובדים".
מדיחה חאג' יחיא. "מתכננת לשכור עובדים"
אמירה מטירה, עיתונאית במקצועה, לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה והקימה אתר אינטרנט חדשותי למגזר הערבי. האתר משמש גם לשיווק ולפרסום, ולאחרונה החלה אמירה לעסוק גם בהפקת סרטים קצרים. נוסף על האתר שבבעלותה, עובדת אמירה גם ברדיו "אלשמס" ומשמשת מרצה בבית ספר לעיתונות בירושלים. "הגעתי לתוכנית דרך יועצת של עמותת קורת, ולאחר שנפגשנו החלטתי לקחת הלוואה ולרכוש ציוד ומחשבים לאתר", היא מספרת, "לפי הנתונים שברשותי, יש הרבה כניסות של מבקרים לאתר, והוא מספק חדשות יומיומיות ופרסום לעסקים ולארגונים. אני מתכננת להרחיב את העסק ולהעסיק אנשי צוות ונמצאת בהחלט בדרך הנכונה להצלחה".
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה והתעשייה, מוסיף כי "לאור הצלחת המיזם אנו פועלים להארכתו בחמש שנים נוספות. העסקים הקטנים והבינוניים משמשים קטר מניע במשק הישראלי. נתוני הדו"ח מראים כי חל גידול של כ־88 אחוזים בהכנסה החודשית של העסקים שהשתתפו במיזם, ואנו מאמינים שעם הכלים הנכונים, הכוללים הדרכות, ייעוץ וסיוע כלכלי, הם ימשיכו לצמוח ויתווספו אליהם עסקים נוספים. המסלול נפתח עתה מחדש, ואנחנו שמחים להציע אותו באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה ובכל אחד מסניפי מעוף בארץ". √
* הכתבה - בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
