שישי שלו: יוסי אלפי מקבל את השבת

ספר על ימי שישי שלך.

"אני מאלה שקמים בארבע בבוקר ואז חוזרים לישון עד שש. כשאני קם שוב, אני יוצא לפארק הלאומי ברמת גן להליכה יד ביד עם סוּ, אשתי, שבעוד חצי שנה נהיה נשואים 50 שנה. לאחר מכן אנחנו מסכמים את הקניות שלא הספקנו בחמישי, ולפני השנ"צ קופצים לאזור מנטה ריי, נושמים אוויר ים, אוכלים, שותים וחולמים חלומות על העולם ואשתו. אגב, לאור מה שקורה בין רוסיה לאוקראינה, אשתו של העולם חולָה".

וכשמגיע ערב שבת?

"אנחנו ח"י נפשות במשפחה, הילדים בן (48), גורי (45) ושרי (40), בני זוגם ועשרה נכדים. לקראת ארוחת שישי הג'וב שלי הוא לסדר את השולחן ל־20 איש, כולל צלחות, כוסות יין ומפיות. אני גם שומר באדיקות על כך שהסכין יהיה בצד ימין והמזלג בצד שמאל. גם כל ענייני הדגים והתבשילים הם עלי, ויש לי מתכון לסלמון בתנור עם חלב קוקוס או עם סילאן, שהופך את הדג לפריך במיוחד. סו מבשלת קציצות שיפטה, המאכל העיראקי היחיד שלמדה מאמא שלי. היא גם מכינה שניצלים לילדים, סלטים ותפוחי אדמה בתנור. אנחנו לא דתיים, אבל בכל זאת אנחנו עושים קידוש מדי שבת. זה עניין תרבותי. כאשר שרים 'שלום עליכם מלאכי השלום', אנחנו מייחסים את המילים האלה לאנשים שסביב השולחן. אנחנו שרים גם 'אשת חיל' לכבוד סו".

אתם משפחה מצחיקה ואתה ידוע כמספר סיפורים, זה ניכר גם באווירה סביב השולחן?

"גורי תמיד הצחיק אותנו מאוד, כבר מהיותו ילד. בכל פעם הוא עושה לנו משהו חדש, ואנחנו לא מאמינים שזה קורה. הנכדות אוהבות להראות לנו איך הן רוקדות, וכשאנחנו יושבים לאכול אני מבקש מכל אחד לספר על הדבר הכי טוב שקרה לו השבוע".

בכל שבת בבוקר משודרת תוכנית הרדיו שלך. איך זה מסתדר עם המנוחה?

"התוכנית מוקלטת. לא חשבתי שיאזינו לתוכנית בשעה כל כך מוקדמת בשבת, אבל מתברר שטעיתי. אגב, בין שש לשמונה בבוקר בשבת אני כהרגלי בהליכה בפארק ואנשים אומרים לי 'בואנ'ה, אלפי, מה אתה עושה פה? אנחנו עכשיו מאזינים לך ברדיו'. לאחרונה גם הוצאתי את ספרי ה־28, 'ערמוניה - שירים מסרטן הערמונית', שעוסק בתקופה שבה נאבקתי בסרטן שגילו אצלי. השבת זו המצאה גאונית. האדם המציא שיטה שלפיה בכל שבעה ימים אתה חייב לנוח, והמנוחה היא האמא והאבא של הבריאות".