אישה כשנוח לי

נו, נו, יום האישה ביום שלישי, והעורך חשב שמכיוון שאני האישה היחידה באזור, צריך להפיל את הכתיבה הזו עלי. אני? לא הבנתי. אני בכלל נגד נשים - גברים תמיד פרגנו לי יותר, והיום הזה בעיקר עושה לי גירודים, כמו בכל פעם שאני שומעת את צמדי המילים "אישה חזקה" או "אישה עוצמתית". למה טובה המילה אישה? תשאירו רק את העובדה - חזקה! עוצמתית! אישה? מזכיר לי איך מקללים אותי בכביש.

יום האישה הבינלאומי, שהחל בכלל כאירוע פוליטי־סוציאליסטי, מצוין בכל מדינה באופן שונה. בבריה"מ לשעבר, למשל, הוא הפך לאירוע שבו גברים מביעים את אהבתם לנשים ומי שלא מפנק חוטף, כך מספרות חברותיי האוקראיניות (כן, אוקראיניות ולא רוסיות, היום מוטב לדייק). במקומות אחרים מאבקי נשים מסוקרים כדי להעלות את המודעות הפוליטית והחברתית לזכויותיהן, אבל במדינת ישראל מדובר לראייתי ביום מבוים ומביך.

היום הזה, שבו אנחנו בתקשורת מרימים לנשים מצליחות שביום־יום לא מצאנו מקום לספר עד כמה הן מצליחות, הוא ניסיון לעשות תיקון פשוט מגוחך בעיניי. לכן, מדובר ביום בשנה שבו הלוחמת הנאמנה שבי מתישה את עורכיה בבקשה לחדול מהתיקון הצבוע וטוענת בפניהם ש"זה עניין של עיקרון".

אירועי חברות ליום האישה הם, לראייתי, בבחינת יום כיפור של כל מי שמפלים נשים באופן כללי, למשל בשכר ובתפקידי מפתח. טקס ההתנצלות של להרים לנשים מרגיש לי כניקוי מצפון גברי, שלא באמת מרים לאף אישה. תגידו תודה בשוטף ותעריכו במילים ובכסף בכל יום. אין צורך ביום מיוחד.

כאג'נדה, מאז ומתמיד סירבתי ועודי מסרבת להשתתף באירועים לנשים בלבד. משחה נשים, מרוץ נשים או פאנל נשים, כל אלה שמטרתם "העצמה נשית" מקבעים מבחינתי את האישה כתת־מותג שרחמים עליו מעצם היותו כזה. אני מרגישה שהם ממתגים אותי בדיוק במקום שבו איני רוצה להיות, לפני כישרון, מוטיבציה, יכולות, ביצועים, הצלחות - את קודם כל אישה. הנה אני שוב מתגרדת.

לזנק למים לצד הגברים, או לריב איתם בפאנלים אקטואליים כלביאה בחבורת האריות, קוסם לי הרבה יותר. כן, לביאה, לא אישה, תחליפו את השם ל"יום הלביאה" ודברו איתי. אהיה הראשונה לשאוג.

עכשיו, עם יד על הלב, מעבר לקיתונות הציניות והאלוורה להתגרדויות, מבחינתי יום האישה הוא יום חג לעו"ש. אני מתנגדת לאירועי נשים בלבד, נגעלת מהצביעות של היום, אבל כמו כולם גם לי יש עסקים. כשאני מוזמנת ביום האישה להרצות על היותי "אישה מצליחה" (יש הטוענים...), חשבון הבנק שלי פתאום זורם מאוד עם היום הזה.

עם השנים למדתי שהעצמה נשית ביום הזה היא מבחינתי העצמה כלכלית. בסופו, עם לו"ז עמוס של הרצאות שמסתיימות במחיאות כפיים, אני עומדת גבוה על הארנק שלי. עליו אני מרגישה קרובה יותר לכל תקרת זכוכית.

danieller@israelhayom.co.il