יובל שם טוב: "השנה למדתי לסלוח לעצמי. אם אתה מבין שטעית, אתה מתרומם"

יובל שם טוב // בן 47, שחקן, בדרן וכוכב ילדים. תושב נווה ירק, נשוי למיכל, אב לשבעה. פרץ לתודעה ב־2004 עם הוצאת הדי.וי.די הראשון שלו, "יובל המבולבל". דמותו הפכה למובילת הסדרה "יובל המבולבל" בערוץ הופ! ולאחר מכן כיכב בסדרה "מר עגבנייה" ובסדרות נוספות. לקח חלק בפסטיגלים ובסרטי קולנוע ("גויאבות", "האוצר מעבר לנהר", "גיבור בעננים"), השתתף ב"רוקדים עם כוכבים" ב־2012 ולאורך השנים כיכב בהצגות ובמופעי ילדים ("גיבורי האור", "מותק של פסטיבל", "כוכבים מהספרים", "מעשה בחמישה בלונים"). ישתתף בחנוכה הקרוב ב"חפש את המטמון", הצגה חדשה עם מיכל ינאי, רוי בוי, שי ורועי ואחרים

מתי בפעם האחרונה היית בטיפול פסיכולוגי?

"אני אצל הפסיכולוג שלי כבר שנתיים. אני מאוד אוהב את זה, אנחנו מדברים על הכל. התחלתי להעביר הרצאה לקהל המבוגר, שבה אני פותח הרבה דברים מהילדות ומהקריירה, ועם הפסיכולוג הגעתי לכל מיני תובנות עמוקות לגבי מאיפה הדברים נובעים. 

"אחת התובנות העיקריות שלמדתי היא שהייתי כל הזמן במרדף אחרי משהו שאני לא יכול להשיג. כשהייתי ילד רציתי להיות מקובל ושיזמינו אותי למסיבות, ומאז אני מחפש את הדבר הזה כל הזמן. בטיפול הגעתי להבנה שהכאב של יום האתמול הפך אותי למי שאני, אבל זה לא משהו שאוכל לפצות עליו וגם לא צריך, ובמקום להשלים את החסר - צריך להשלים עם החסר. לקבל את זה שזה הפך אותי למי שאני היום". 

מתי בפעם האחרונה התחרטת על משהו?

"זה די ברור שהחרטה היא סביב הפרשה שהיתה סביבי (פרשת שימוש והחזקה בסמים מיוני 2018. במאי 2019 הודה שם טוב בשישה מקרים ונידון לעבודת שירות; ש"ז). אני בהחלט מתחרט על התקופה שבה השתמשתי בסמים, אין מילה אחרת להגיד את זה. אבל עם החרטה מתלווה גם רגש ניצחון. אני שמח שזה מאחוריי, אני שמח שידעתי להתרומם, ואני שמח שזה חיזק אותי ולא החליש אותי. אם אני מתחרט על משהו, זה על הדרך שבה הגעתי לתובנה הזו, שהגעתי למקומות שהם לא אני. 

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

לכל המדורים של "מתי בפעם האחרונה?"

"בזמן הפרשה פנו אלי אנשים שעובדים בתקשורת, והיה להם קשה מאוד לראות את הלינץ' התקשורתי שעשו לי. בן אדם עשה טעות, ויש מדינה ויש חוק ובתי משפט ושוטרים שמטפלים בדברים האלה. לא חושב שמכיוון שאדם מפורסם, צריך להוסיף על כל דבר, להלבין את פניו ברבים ולשפוט אותו בפני אנשים. אז יש מחיר לפרסום שאני מודע לו, אבל המחיר קצת יוצא מפרופורציות. בסופו של דבר, זה יכול להגיע למצב שבן אדם יכול לשים קץ לחייו או להישאר עם צלקות. 

"אני גם לא פגעתי באף אחד ולא ניצלתי אף אחד. כל מה שהיה זה ביני לבין עצמי. עשיתי מעשה פסול - אני מכיר בזה ויודע את זה. הרגשתי מבויש, הלכתי ברחוב והרגשתי מבויש. יש כאלה שחווים שיימינג בכיתה או בבית הספר, אני חוויתי שיימינג מול כל המדינה".

מתי בפעם האחרונה קינאת במישהו?

"אני יכול להרגיש קנאה חיובית, למשל בג'ים קארי. הייתי רוצה לעשות דברים כמוהו בארץ, סדרה כמו 'ילדותי', סדרה למבוגרים על כוכב ילדים וכל מה שהוא עובר, ואיך דרך היצירות שלו הוא עושה תרפיה גם לעצמו וגם לילדים. היתה תקופה שבה קינאתי בגיל ססובר וברינת גבאי, והיום אנחנו חברים טובים. היום אני שמח מאוד בחלקי". 

מתי בפעם האחרונה ניגנת?

"התחלתי לנגן לאחרונה ביוקלילי, אני אוהב אותו כי הוא קומפקטי. אתמול למדתי לנגן את 'אי שם מעבר לקשת', למדתי לבד מהיוטיוב. תמיד אהבתי לנגן. אני מנגן באורגן, גיטרה, סקסופון, מפוחית ופסנתר. 

"הנגינה מרגיעה אותי, היא התרפיה הכי טובה שיש לי. כשאני מגנן אני מרגיש שמשהו מאוד רגשי יוצא ממני החוצה, ולפעמים יוצאים שירים. אני מנסה לחשוב על ילד ששר את השירים שלי, איך הוא מרגיש. היתה סדרה ב־yes, 'החיים הסודיים של בני 4', וראו ילדה בסיטואציה שלא רוצים לשחק איתה, והיא שרה לעצמה שיר שלי. בדיוק משם יצרתי את שירים - כדי לעזור לילדים שמרגישים כמו הילדה הזו. אני יודע שהנה, עשיתי טוב בעולם".

מתי בפעם האחרונה התרגשת?

"ההרצאות שאני מעביר הן אחד הדברים שהכי מרגשים אותי היום. המבוגרים מקבלים אותי באהבה גדולה. הם מכירים אותי דרך הילדים, ופתאום הם מקבלים אותי בכובע אחר, כבן אדם. השירים שלי הם לא רק 'בלון גדול, בלון קטן'. הם על רגש, ערכים וסימני שאלה שיש לכולנו. 

"לאורך כל הקריירה לא ניסיתי להראות כוכבוּת, אלא אנושיות. הילדים מתחברים אלי כי אני בכלל לא מושלם ואני מדבר על הקשיים שלי. אני הכי לא גיבור־על, להפך. אני חושב שגם מבוגרים מתחברים לתוכן הזה". 

מתי בפעם האחרונה היית בחדר לידה?

"לפני שמונה חודשים כשנולדה אור, הילדה המהממת שלנו. היא נולדה אחרי תקופה לא קלה שעברנו. החלטנו לקרוא לה אור כי היא סימלה עבורנו את האור שאחרי החושך. והיא באמת כזו, ילדה שמחייכת מהרגע שהיא פוקחת את העיניים. היא הצעצוע החדש של הבית. 

"הייתי רק בארבע לידות של מיכל, בשלוש הייתי בהופעות. אבל בלידה הזו הייתי נוכח וצילמתי הכל מקרוב. אני אוהב לראות את הנס הזה. זו היתה לידה טבעית, חבל הטבור היה כרוך לה סביב הצוואר, והמיילדת הנפלאה שלנו בשנייה אחת הוציאה את החבל ומשכה אותה החוצה. הלידה לא היתה קלה, לידה שביעית, אבל חיכינו לה". 

מתי בפעם האחרונה סלחת למישהו? 

"למדתי השנה לסלוח לעצמי. היתה לי ביקורת עצמית, הייתי נוקשה עם עצמי, וקראתי בספר 'המדריך ללוחם האור' מאת פאולו קואלו, שהטוב ביותר הוא 'ללכת בעקבות האור'. הנפילה היא לא הבעיה, הבעיה היא מה אתה לוקח איתך מהנפילה. אם אתה לוקח רגשות אשם וזה מלווה אותך לכל מקום, אז תמשיך ליפול. אבל אם אתה לוקח על עצמך את ההבנה שעשית טעות ואתה סולח לעצמך, אתה יכול להתרומם. 

"היום אני יודע שלא אגיע למקום הזה שוב. הסמים הם לא האישיו. לא הייתי אף פעם מכור לסמים. לא הייתי תלוי בהם. אני רק רציתי לברוח מהמציאות ומהלחץ. אבל למדתי ליצור את המציאות שאני רוצה".

מתי בפעם האחרונה בכית?

"בכל מה שקשור למיכל, לילדים או לילדות שלי אני מתחיל לבכות. מיכל היא הסלע, אבל זה מתחלף בינינו. כשהיא מודאגת אני מרגיע אותה, ויש תקופות שהיא הלביאה, כמו בתקופה האחרונה כשאני לא תפקדתי. היא אמרה לי שזה בסדר לבכות, היא חיבקה אותי, והיא כזאת שנותנת לרגשות את המקום שלהם. כשהייתי צריך להיות עצוב הייתי עצוב, אבל אחרי כמה ימים היא אמרה לי 'קום, תרים את הראש, לא עשית רע לאף אחד'. 

"בתקופת הפרשה היו לי מחשבות קצת אובדניות, והייתי שומע את השיר 'Seasons in the Sun' ובוכה. 

הוא הולך ככה:

Goodbye my friend it's hard to die

When all the birds are singing in the sky

"זה שיר מאוד עצוב. כששמעתי אותו פשוט בכיתי כל כך הרבה, כי דמיינתי מצב שבו אני שם קץ לחיי וכולם עצובים ועושים ערב לזכרי. רק מיכל ידעה שאני מרגיש ככה, והיא אמרה לי מייד להתאפס על עצמי. ידעתי שלא אעשה לעצמי כלום, אבל הרגשתי שכל מילה שם בשיר היא עלי". 

מתי בפעם האחרונה נכשלת?

"בפברואר האחרון. ניסיתי לעשות ערב סטנד־אפ למבוגרים, אבל לא הצלחנו למלא את האולם, וגם המופע עצמו לא היה מספיק טוב. 

"רציתי להגיע לקהל מבוגר ונכשלתי. הבנתי שזה לא מה שאני צריך לעשות, הבנתי שזה לא המקום שלי, אבל הקהל של המבוגרים - אני רוצה אותו. אז הכישלון של הסטנד־אפ היה צריך לקרות. זה כיוון אותי יותר לעשות משהו אחר".

מתי בפעם האחרונה פחדת?

"לפני כחודש. היינו בקניון באילת, ופתאום גפן בן ה־3 נעלם לנו. במשך כמה דקות לא מצאנו אותו, וזה היה נראה כמו נצח. התחלנו לשאול בן אדם־בן אדם, עד שמצא אותו איש ביטחון. זה לא משהו שקורה לנו הרבה. יש לנו שבעה ילדים, ואנחנו כל הזמן סופרים אותם. 

"לא תכננתי שיהיו לי שבעה ילדים, חשבתי שיהיו שלושה, אבל אנחנו זורמים עם מה שקורה, עם מה שהיקום מזמן לנו, שמחים על כל דבר. על ההיריון האחרון גילינו ביום של הפרשה, יום מטורף. אבל כשמיכל גילתה שזו בת, זה היה יום מאוד שמח. היא רצתה עוד בת הרבה זמן". 

מתי בפעם האחרונה בילית עם חבר טוב? 

"לפני שבועיים יצאתי עם אסי טל, המעבד המוזיקלי שלי והחבר הכי טוב שלי. הוא מאוד רוחני ואני רואה בו חבר מאוד טוב. החברים שלי אחרי הפרשה התחלקו לשלושה: היו שהתעלמו, היו כאלה שעזרו לי והיו אלו שלכלכו, אבל זה נתן לי פילטר לראות מי נמצא באיזה צד. יכול להיות שבכלל הכל התפוצץ כי מישהו רצה להפריע לי, בתעשייה הזאת לא הכל ורוד, אבל בסופו של דבר הטוב מנצח. 

"הופתעתי כי לא ציפיתי מאף אחד שיתמוך בי בפומבי. הפתיעו אותי קטורזה, בר רפאלי, מיקי ומיכל הקטנה, שממש בדקות הראשונות של הפיצוץ, בלי לדעת מה ההשלכות של זה, תמכו בי. החברה שעובדת איתי, המפיק אריק עורי, עשו הכל כדי שהעסק ימשיך כרגיל". 

מתי בפעם האחרונה רצית לשבור את הכלים?

"בסוף הקיץ. היה קיץ מאוד אינטנסיבי, הצגה עם רינת ('הנסיכה והצפרדע') פעמיים ביום, בכל פעם בעיר אחרת, וחיכיתי שהשנה תתחיל והדברים יירגעו כי הילדים ילכו למסגרות. הידיעה שיש חופש היתה גלגל ההצלה שמחכה לי אי שם. 

"אבל השנה למדתי לא להגיע לרמת הטירוף הזו. אני מראש קובע לי זמן של מנוחה. לא עבדתי בשבתות, ואני קובע לי עוגנים ולא מעמיס יותר מדי. אמרתי 'לא' להמון הצעות לפרויקטים, אני יודע איך לתכנן את הלו"ז שלי, וכשיש טירוף אני גם יודע איך להתמודד איתו. 

"חנוכה, למשל, בשבילי זה ממש כמו מילואים. אתה לא רואה את הבית ואתה על מדים כל הזמן". 

מתי בפעם האחרונה היה לך רעיון מבריק?

"לאחרונה הפכתי לכוכב 'טיק־טוק' (אפליקציה סינית לילדים ולנוער; ש"ז) בינלאומי, יש לי מיליוני עוקבים מכל העולם, לייקים ותגובות מכל מקום. אני עושה שם שירים של בריטני ספירס וליפסינקינג. זה פחות עמוק, אבל זה מדליק אותי, זה פותח לי פתח לדברים בינלאומיים, ואת כל השירים שלי כבר תרגמתי לאנגלית. יש לי שם דמות, 'גרובי יובי', וזה הולך להיות 'יובל המבולבל' באנגלית. אני הולך לצלם קליפים באנגלית ולהפיץ את תורת השמחה בעולם".  

מתי בפעם הראשונה

 מתי בפעם הראשונה הרגשת מפורסם?

"העניין של הפרסום לא בא בבת אחת. בהתחלה עבדתי בימי הולדת ובקניונים, ואז הוצאתי את הקלטת והתארחתי פה ושם, וכל הזמן הייתי במרדף אחרי זה. 

"אבל היה רגע אחד, כשעשו עלי חיקוי ב'ארץ נהדרת'. אהבתי את החיקוי, זה הצחיק אותי, ויש לי יתרון שאין לי אגו כזה גדול, כי הדרך שלי להצלחה היתה מלמטה. לא האמנתי שזה הגיע לטלוויזיה! זה היה הבומבה, החותם, אז הבנתי שאני שם".

shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו