הזכייה שלי ושל אחרים בפרס נובל שמה את ישראל על המפה, אם כי לצערי מדינת ישראל לא שמה דגש על מחקרים מדעיים. בישראל אין תשתיות מחקריות מספיקות, והתוצאה היא שחוקרים ישראלים רבים נאלצים לעזוב את המדינה כדי לבצע את המחקר שלהם במקום אחר. פריצת הדרך שלנו התאפשרה דווקא בזכות מדינות כמו ארה"ב וגרמניה, שאפשרו לנו לבצע את המחקר אצלן.
פרופ' מיכאל לויט, שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 2013, הוא דוגמה מצוינת למי שנאלץ לחיות בחו"ל על מנת להמשיך את עבודתו ומחקריו. גם רוב המחקר שזיכה את עדה יונת בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 נערך בגרמניה.
אין שום סיבה שזה יהיה כך. מדינת ישראל יכולה בקלות להקים תשתיות מתאימות, שיספקו הרבה מקומות עבודה לאקדמאים מוכשרים, שעד כה נאלצו לעזוב את הארץ כדי להגשים את עצמם. המדינה צריכה להבין שמשאב הטבע הכי חשוב שלה הוא ההון האנושי, ואסור לתת לו להיעלם.
מאז זכייתי יצא לי לשוחח לא מעט עם אנשים בכירים, שנמצאים בעמדות מפתח במדינה, והצעתי להם להקים מרכזי מחקר אזוריים ברחבי הארץ, שיקלטו את כל המוחות הגדולים. עד לרגע זה, אף אחד מהם לא הרים את הכפפה.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
מאחר שעתידה של המדינה חשוב לי, אני מנצל את העובדה שהזכייה פתחה בפניי הרבה דלתות. אני עוסק כיום פחות בטכנולוגיה, ומקדיש את עצמי בעיקר לפתרון בעיות אסטרטגיות של מדינת ישראל. הבעיה האסטרטגית השנייה שלנו, אחרי סוגיית הביטחון, היא בעיית החינוך. זאת מערכה שבה אנחנו מפסידים כבר הרבה שנים. הסיבות הן גם איכות המורים וגם העובדה שלא כל ילד במדינה לומד את מקצועות הליבה.
אני מקווה שחג האורים יזכיר לכולנו שאנחנו צריכים להיות אור לגויים. מדינת ישראל צריכה לדאוג שכל אזרחיה יוכלו לתרום בעתיד לכלכלת המדינה. לדאוג שיהיו פה הרבה הייטקיסטים ומהנדסים, כי אלה המקצועות שיכולים למנף את הכלכלה.
כחלק מהניסיון שלי לייצר את השינוי המתבקש בחינוך, אני מקדם לימוד לחינוך מדעי לילדים צעירים ב־60 גני ילדים בחיפה. באשכול גנים בקריית חיים, שבו לומדים 90 ילדים, הקמנו מעבדה שבה ילדים בגיל גן יושבים עם חלוקי מעבדה מסביב לשולחן עגול ומבצעים ניסויים. המטרה שלנו היא שהם יבינו את העולם הסובב אותם טוב יותר, ובעתיד אולי ירצו להיות מדענים או מהנדסים.
במקביל, פיתחתי בשילוב עם רשת אורט שיטה חדשה ללימוד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות.
פרופ' דן שכטמן (79) הוא פרופסור בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי, חוקר מבנה החומר וזוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011. הפרס הוענק לו על מחקרו פורץ הדרך בתחום חקר הגבישים. בניגוד לתיאוריה שהיתה שלטת במשך מאות שנים, שכטמן גילה את ה"קווזי־גבישים": גבישים שאין להם מחזוריות קבועה, והאטומים שלהם מסודרים במבנה שמשתנה כל הזמן.
ראיינה: מיכל יעקב יצחקי