כשרונית תירוש התיישבה על כיסא יו"ר איגוד השופטים, לפני עשרה חודשים, היא נדהמה לגלות עד כמה היחסים בין השופטים עכורים.
"התחרותיות היא חלק אינטגרלי ממבנה האיגוד. ככל ששופט טוב יותר ומקבל ציונים גבוהים יותר, כך הוא ישובץ ליותר משחקים, ולמשחקים יוקרתיים יותר. על כל טעות יורד לו הניקוד. באותה תקופה ה־VAR (השיפוט באמצעות וידאו) עדיין לא היה בשימוש, ובכל פעם שהיתה טעות שיפוט, שופטים שצפו במשחק בטלוויזיה היו מסמסים לשדר או לפרשן בזמן אמת, כדי שהם יירדו על השופט בשידור.
"שמעתי על זה משופטים בליגת העל והחלטתי לקחת את האנשים לפוליגרף. לא רק את השופטים, אלא גם את הצוות הניהולי באיגוד, כדי לטפל בריכולים ובהדלפות. כולנו יודעים מי כתבי החצר של מי ואיזה שופט מקורב לאיזה עיתונאי, שאחר כך 'שומר' עליו ונמנע מלבקר אותו כשהוא טועה.
"זה לא נושא שנעים לדבר עליו, אבל עמדתי מולם והצפתי את זה בפניהם. היה לי חשוב לדבר על זה בפתיחות, כדי להבהיר להם עד כמה חשובות בעיניי השקיפות, האמינות והאחידות".
מה העלה הפוליגרף?
"לא אכנס לתוצאות הבדיקה, כי היא לא אמינה במאה אחוז. אבל היה חשוב לי לשקף להם במראה איך הם נראים. הם התנהלו כמו בגנון".
וחל שינוי בהתנהלות שלהם?
"אני חושבת שכן. אני חושבת שהאווירה טובה ופתוחה יותר, שהשופטים מרגישים שיש להם דלת פתוחה ואוזן קשבת, ונראה לי שהם רגועים יותר. היום כבר אין מחנאות על פני השטח. כלומר, אני בטוחה שהיא קיימת, אבל היא כבר לא מנהלת את העניינים.
"בניגוד לתדמית שכולנו מכירים על הכדורגלנים בישראל, השופטים הם חבר'ה צעירים, אינטליגנטיים ומשכילים. הייתי שמחה להוציא אותם לשלושה ימי גיבוש, לאיזה סנפלינג או משהו, אבל אין מתי. כולם עסוקים בעבודות שלהם באמצע השבוע, ובסוף השבוע הם במגרשים".
תירוש (66) היא האישה הראשונה בישראל שעומדת בראש איגוד השופטים. את העולם הספורטיבי פגשה כמה פעמים בעבר: ב־2001 מונתה על ידי השרה לימור לבנת למנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט; בשבע שנותיה כחברת כנסת, בין 2006 ל־2013, עמדה בראש שדולת הספורט.
לפני כארבע שנים התמנתה לחברת הנהלה באיגוד. היו"ר הקודם, עוזי יצחקי, הכיר אותה מהימים שבהם ניהל את משרד התחבורה והיא ניהלה את משרד החינוך, והציע לה להצטרף לאיגוד כחברת הנהלה.
"הייתי באה מדי פעם לדיונים ולהצבעות, אבל לא ממש מעורבת", היא אומרת. "כשיצחקי עזב לפני שנה וחצי, הוא ביקש ממני
להחליף אותו. הסכמתי, ואז החליטו לתת את התפקיד למשה קראדי, מפכ"ל המשטרה לשעבר. זה היה מעליב".
קראדי כיהן בתפקיד חודשיים בלבד, עד שמונה למנכ"ל "דלק". התפקיד שוב הוצע לתירוש, והפעם היא סירבה.
"התחילו ללחוץ עלי לקחת את זה, בטענה שזה מעוז גברי שצריך לכבוש. לא יכולתי להישאר אדישה, כי אם יש איפשהו תקרת זכוכית, אני מאמינה שצריך לשבור אותה.
"גם הילדים דחפו אותי לקבל את התפקיד. הבן שלי תמיד אמר שבכל השנים שלי בכנסת הייתי כבויה, ועכשיו יחזור לי האור לעיניים, כמו שהיה כשהייתי במשרד החינוך. הוא צדק".
לצידה של תירוש מנהל את האיגוד המנכ"ל יריב טפר, ויחד הם בגדר נשיאה וראש ממשלה. היא נבחרה פה אחד על ידי הוועד המנהל, מכנסת את ההנהלה ומנהלת את הישיבות; הוא אחראי לנושאים המקצועיים, הכלכליים והאדמיניסטרטיביים. בפועל, תירוש היא יושבת ראש דומיננטית מאוד.
היא ממלאת את התפקיד בהתנדבות, נוסף על עבודתה כמרצה לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, "אבל הפעילות באיגוד עולה לי כסף, כי בגללה הורדתי מעצמי עבודות אחרות וצמצמתי את נפח הקורסים שלי בבינתחומי.
"הכי גרוע זה שאני צריכה לוותר על הזמן הקבוע שלי עם הנכדות. כשהציגו לי את זה, אמרו שמדובר בתפקיד של שעה אחת בשבוע, ומצאתי את עצמי עובדת יומיים או שלושה ימים בשבוע, מ־10 בבוקר עד 8 בערב. היום זה כבר דורש ממני פחות זמן, אבל זה כל הזמן ברקע".
עם שאול מופז. "כחול לבן היא פלטפורמה דומה מאוד לקדימה, ואני מייחלת שלא תתפרק"
את הולכת למשחקים?
"בעבר הייתי הולכת מדי פעם למשחקים של בני יהודה, כשהיא עוד אירחה בשכונת התקווה. היום לא. אני לא רואה את עצמי הולכת לכל המשחקים של כל הקבוצות, ולא רוצה ללכת למשחק של קבוצה אחת, ואז שיגידו, 'היא הולכת לראות את הקבוצה הזאת ולא הולכת לראות את הקבוצה ההיא'.
"בשבתות אני צופה בשידורים בטלוויזיה וצמודה לטלפון. אחרי המשחקים יש בעלי קבוצות שכותבים לי ומתלוננים, ואני חוזרת אליהם. אם מתנפלים על שופט, אני מתקשרת לעודד אותו, גם אם עשה שטויות. אני יודעת לתת בראש ולהעביר ביקורת כשצריך, אבל צריך גם לתת מילה טובה ולהרגיע. בעבר הייתי בכל מיני קבוצות ווטסאפ של שופטים ואנשים מהאיגוד, אבל עם הזמן עזבתי כמעט את כולן".
איך ההרגשה שלך כאישה בסביבה שהיא ברובה גברית?
"אני מניחה שבהתחלה הורמו גבות. זו התחושה שהיתה לי בכנס הראשון עם השופטים, אבל אני מרגישה שנוצר אמון, שנותנים לי רספקט. השאלה היחידה שאני שומעת היא 'מה הביא אותך לכאן?' אני לא חושבת שהיו שואלים גבר שאלה כזו".
לא היה נכון יותר להציב בראש המערכת איש מקצוע או אשת מקצוע, שבאו מתוך תחום השיפוט? או לפחות מתוך הכדורגל?
"אני חושבת שאין דבר כזה 'נכון' או 'לא נכון', זה תלוי באדם עצמו. הייתי במפגש באמסטרדם עם נציגי אופ"א, והם הופתעו מהידע שהפגנתי ומהשאלות ששאלתי, וגם מהעובדה שלא הסתפקתי בחלק מהתשובות שנתנו לי".
למשל?
"אפשר לערב את ה־VAR בעבירה שדינה כרטיס אדום, כי זה מהלך שמשנה משחק, אבל כששאלתי למה לא עושים את זה במקרה של כרטיס צהוב, או לפחות צהוב שני, ענו לי שאין להם תשובה".
השיח סביב השיפוט בכדורגל הישראלי השתנה בשנה האחרונה, מאז הוכנס ה־VAR (או "שיפוט המסך", כפי שתירוש מתעקשת לקרוא לו) לליגת העל. ההנחה הסבירה היתה שההתבוננות במצלמות מזוויות שונות תצמצם את מספר טעויות השיפוט, ובד בבד גם את התלונות של הקבוצות נגד השופטים. זה לא קרה.
רק השבוע, במשחק המרכזי שבו גברה הפועל ב"ש על הפועל חיפה 0:1, פסל השופט יגאל פריד פנדל לזכות הקבוצה המנצחת, אף ששופט ה־VAR התריע בפניו כי הוא טועה. "אם לא היינו מנצחים, היינו מדברים רק על זה", הודה בסיום מאמן ב"ש יוסי אבוקסיס.
חלק מראשי הקבוצות דורשים לבטל את השימוש במצלמות בכדורגל הישראלי. בעלי הפועל רעננה, אשר אלון, זעם על ה־VAR אחרי ששער חוקי שכבשה קבוצתו נגד סקציה נס ציונה נפסל בטענה לנבדל, מכיוון שלא היתה מצלמה שכוונה בזווית הנכונה. "ההתערבות של ה־VAR היא תמיד לרעתנו", אמר אלון. "הכלי הזה לא מקדם את הכדורגל, אלא להפך".
מאמן מכבי ת"א, ולאדן איביץ', תקף את מפעילי המערכת בסיומו של משחק מול מכבי נתניה, שבו נפסלו לקבוצתו ארבעה שערים. הבעלים של עירוני קריית שמונה, איזי שרצקי, אמר על השופט אלי חכמון, בתום הפסד דרמטי לבני יהודה בתחילת העונה: "כולם אמרו שהוא מילא ווינר, ואין לי הוכחה. השופט הזה הורס אותנו, הוא לא ידע כדורגל ולא יידע. עד שלא היינו סופגים, הוא לא היה שורק. אין לו מושג". שרצקי נקנס על דבריו ב־10,000 שקלים.
גם באירופה יש ביקורת על המערכת האלקטרונית. כדורגלן העבר האנגלי גארי ליניקר צייץ לפני כמה שבועות, ברגע של מחלוקת בפרמייר ליג: "בא לי להקיא. אם ה־VAR היה מאמן, הוא היה מפוטר אחרי שבועיים".
תירוש מבהירה שה־VAR לא יבוטל בישראל. "זה חלק מהקִדמה, ולא נחזור אחורה, גם אם יש טענות. בסופו של דבר, שיפוט המסך מונע טעויות קריטיות ומאפשר להשיג תוצאה שמשקפת טוב יותר את המשחק. אנחנו עוד צעירים בתחום, ותהליך הלמידה עוד לא הושלם. תחשוב שהשימוש בזה החל רק בפלייאוף של העונה שעברה, כך שעוד לא השלמנו עונה אחת מלאה, אבל מרגישים את ההתקדמות בנתונים".
"יש את השיטה הנהוגה באנגליה, שעל פיה ה־VAR קיים אבל כמעט לא מתייחסים אליו, ויש את הבונדסליגה, שבה הולכים מאה פעמים ל־VAR, וזה יכול להימשך גם שבע דקות. אנחנו משתדלים למצוא את הדרך שלנו באמצע, בין לבין.
"הצבנו יעד להוריד את מספר הטעויות ולהמעיט בזמן ההסתכלות במסך. מבחינתי, חשוב שזמן המשחק ברוטו לא יהיה ארוך מדי ושלא יהיו עיכובים. בעונה שעברה, כשלא היה VAR, היו 22 טעויות שלא תוקנו. השנה, עד המחזור ה־12, נרשמו 40 טעויות ו־27 מתוכן תוקנו".
זו עלייה עצומה במספר טעויות השיפוט.
"בזכות שיפוט המסך הגענו ל־40 טעויות שמוגדרות 'קריטיות'. זה לא שבשנה שעברה היו רק 22 טעויות, אלא ש־22 זוהו במסגרת התנאים שהיו קיימים אז".
זה לא אבסורד בעינייך שבעלים ומאמנים מתלוננים, בצורה לא הכי מתורבתת, נגד המערכת הממוחשבת?
"לפי ההתרשמות שלי, יש דווקא פחות התלהמות כלפי השופטים. אנחנו נתקלים פחות ופחות בהתקהלויות של שחקנים סביב השופט כדי להפעיל עליו לחץ, ואני זוקפת את זה לזכות שיפוט המסך. הם יודעים שרואים הכל. אבל היה ברור לי מראש שזה לא יביא אותנו למצב של אפס טעויות. גם מחשב טועה לפעמים.
לימור לבנת. "ראתה בי בוגדת" // צילום: אלן שיבר
"ההשתלחות בשופטים מטרידה אותי מאוד. אני לא מרבה ללכת לישיבות הנהלה של ההתאחדות לכדורגל, אבל בתחילת העונה הלכתי ודרשתי שיחמירו בענישה נגד כל איש צוות שמכפיש את השופטים. היה נוהג לקנוס אותם בבית הדין ב־1,000 או ב־5,000 שקלים, ואני דרשתי שהסכום יעלה ל־50 אלף".
ומה היתה התגובה?
"עו"ד מורן מאירי, שמייצג את מכבי ת"א, התנגד ואמר שאי אפשר לסתום פיות, ושזה חופש הביטוי. אבל אני באה ממערכת החינוך, ולא יהיה אצלי מצב כזה. אני לא מוכנה להתיר את דמם של השופטים. כשאמר מי שאמר באשדוד לשופט 'אם נרד ליגה, זה יהיה רשום על שמך' (הבעלים ג'קי בן זקן לאוראל גרינפלד, בעונה שעברה. הוא נקנס ב־3,500 שקלים; א"ו), אותו שופט נזקק לכוח שיטור שילווה אותו ביציאה מהאצטדיון.
"בעלי הקבוצות אמורים להיות מודל, אסור להם לתת לגיטימציה להכות בשופטים, ועל זה אני לא מוכנה לוותר. בסוף העלו את הרף, קבעו את הקנס על 30 אלף שקלים. זה לא לשביעות רצוני המלאה".
אף שהקדנציה שלה עוד לא הגיעה לשליש הדרך, תירוש לא חוששת להיכנס לעימותים. בעלים של קבוצות כדורגל כבר הועמדו לדין כ־20 פעמים בגלל מתקפות על שופטים במהלך משחקים ואחריהם. עירוני קריית שמונה החרימה בחודש שעבר כינוס סוער של ראשי המועדונים ואיגוד השופטים בגלל טענה לקיפוח מתמיד. במנהלת הליגה ביקרו את איגוד השופטים על העיכוב בפתיחת משחק העונה בין מכבי ת"א למכבי חיפה בגלל השלכת קונפטי מהיציעים. תירוש השיבה בעוקצנות: "מעכשיו אצייד את השופטים בדייסון".
אחת הטענות המרכזיות היא שלא בכל המגרשים יש תנאים מספקים ל־VAR. לדוגמה, זווית הצילום בקריית שמונה לא מספקת תנאים טובים יותר מהעיניים של השופט במגרש, ובמשחקים שנחשבים שוליים וזוטרים לא מוצבות מספיק מצלמות.
"אי אפשר לעשות איפה ואיפה. אנחנו מפעילים את שיפוט המסך בכל המגרשים בליגה. עברנו תהליך רישוי מאופ"א, ואנחנו שולחים קליפים מכל משחק. אני לא בקיאה בהיבטים הטכניים.
"לקריית שמונה יש הרבה טענות, חלקן מוצדקות, כמו שקרה במחזור הראשון, כשאלי חכמון הרחיק שחקן שלא בצדק, ואחר כך הושעה. הבנתי את הכאב של שרצקי, הוא צדק, וכאבתי את כאבו. אבל לא נתתי שום גיבוי להתנהלות שלו ולהשתלחות שלו בשופט. הצעתי לו לחזור בו מדבריו, וכשסירב - דרשתי שיזומן לבית הדין המשמעתי. אני חושבת שהוא נהנה לבוא לשם ולשטוח את טענותיו נגדנו".
מעבר לטענות של הקבוצות על טעויות ועל אפליה, יש טענה אחת שנשמעת נגד ה־VAR מפי אוהבי כדורגל: שהוא גרם לאובדן הרומנטיקה במשחק.
"יש בזה משהו. כל ממד טכנולוגי שנכנס לחיינו הופך אותנו למשהו רובוטי יותר. אחד השיאים במשחק כדורגל הוא ההתרגשות וההתפרצות האנושית אחרי שער, אבל כשמסמנים לך את המסך וההתלהבות יורדת, לך תקפוץ אחרי זה ותשחזר את הריגוש. יש גם כאלה שמצטערים על זה שיש פחות קללות".
מה הציון הכללי שהיית נותנת לשופטי הכדורגל בישראל?
"אני מרוצה מהרמה. ברור שיש לאן להתקדם, אבל אנחנו נמצאים בהתקדמות מתמדת. ביום שישי שעבר היה לנו כנס חורף, והחמאתי בו מאוד לשופטים. ציינתי שהגענו אחרי סדרת מחזורים מצוינת בליגה, דיברתי על כך שה־VAR עובד כמו שצריך, שקיצרו את הזמן שנדרש לכל בדיקה, שהשופטים מתקנים טעויות, שיש שיתוף פעולה ביניהם ושהם עוזרים אחד לשני.
"מובן שכבר למחרת, בשבת, חטפנו על הראש. אני פתחתי פה, ועברנו מחזור קשה מאוד, עם לא מעט טעויות. כל השבוע הזה הסתובבתי עם מועקה.
"באחד המשחקים בזמן האחרון היתה עבירה כל כך ברורה, שאני לא מבינה מה השופט חשב כשלא שרק. אני מכירה אותו, ואני יודעת שזה לא מכוון ולא מוּנע מאגו. חיכיתי כמה ימים עם שיחת הטלפון אליו, כדי שהכל יירגע, אבל אני מתכוונת לדבר איתו על זה".
מה לדעתך הבעיה הגדולה ביותר של השופטים בארץ?
"אגו, ללא ספק. ככל שהם ישאירו את האגו בבית ויצליחו להיות ענייניים ולא לעשות חישובים ש'כדאי לי שהניקוד של השופט השני יירד', כך האיכות תעלה".
כחברת כנסת. "תמיד הרגשתי אדם מקצועי ולא פוליטי" // צילום: דודי ועקנין
בישראל יש קרוב ל־1,000 שופטים וקוונים, אבל הענף רחוק מלהיחשב מקצועני, בניגוד למדינות המובילות באירופה, מכיוון ששכרם אינו מחזיק משרה. על ניהול משחק בליגת העל מקבל שופט 2,950 שקלים, וקוון - 1,475. במשחקי נוער ונשים מדובר בשכר זעום של כ־200 שקלים בלבד.
"יש בור עצום בעתודת השופטים", אומרת תירוש. "אנחנו עדיין לא מרגישים את החוסר, אבל הגיוס דל. בעיקרון, גיל הסף לשופט הוא 17, ויש נשירה גבוהה כשהם מתגייסים לצה"ל. אחרי השחרור הם פשוטים לא חוזרים לענף.
"בזכות היכרותי המוקדמת עם משרד החינוך פתחנו יחד פרויקט שבמסגרתו שיפוט במשחקים יוכר לתלמידי תיכון כהתנדבות בקהילה לקראת הבגרות. תיכוניסטים שירצו יעברו קורס שיפוט כדורגל של 40 שעות, בניהולו של שופט העבר אלון יפת. התחלנו בשבוע שעבר פיילוט בנתניה, ועוד השנה נפתח קורסים בעוד מקומות, כולל סכנין ויישובים בדואיים בצפון. אחרי הקורס הם ינהלו משחקים בקהילה, ואז יוכלו להצטרף לסגל שלנו.
"גם עם השופטות יש בעיה: יש רק כ־30 שופטות. היעד שלי הוא לפחות להכפיל את מספרן עד שאסיים את תפקידי בעוד כשנתיים. זו סביבה גברית מאוד, ולנשים יש פחות מרפקים, אבל אני רוצה לשים את השופטות על המפה, ושיהיו לנו שופטת ושתי קווניות במשחקים בינלאומיים".
תירוש מספרת בגאווה כי בשיחה עם נציגי אופ"א באמסטרדם היא העלתה את נושא השופטים הישראלים באירופה. "אני מבינה שישראל מדינה קטנה ולא הכי מצליחה בכדורגל, אבל אמרתי להם שאין סיבה שהשופטים הישראלים לא יהיו בטופ העולמי.
"אמרו לי בעדינות שיש קווטות, מכסות, ששמורות למדינות גדולות. למשל, גרמניה מקבלת הרבה מקומות. זמן קצר אחר כך התבשרנו שגרינפלד התקבל לדרג A, 25 השופטים המובילים ביבשת, והוא צפוי לשפוט בקיץ ביורו. זה הישג היסטורי, הוא בטופ של הטופ. אוראל כבר שפט העונה במשחק ליגת האלופות של ריאל מדריד וניהל את משחק העונה בליגה היוונית.
"בדרגות הללו שופט צריך להיות מקצוען. זו לא יכולה להיות עבודה שנייה, ואוראל באמת ויתר על עבודה נוספת כדי לעשות את הצעד הזה. אולי האיגוד יצליח לסדר לו להיות פרזנטור של חברה כזו או אחרת. אני מקווה שהוא יסלול את הדרך גם לאחרים.
"אני יכולה להתיימר להביא יותר שופטים לאירופה, אבל מבינה את עניין הקווטות. אין לנו תקן ליותר משופט אחד. גם זה הישג יפה".
הקשר הראשוני של תירוש לספורט היה כתלמידה בחטיבת הביניים משה הס בתל אביב, כששיחקה כדורסל בנבחרת הבנות. אחר כך שיחקה בעירוני ט'. "שלחו אותנו להתאמן במגרשים של מכבי ת"א, ושם למדתי מטל ברודי את המוּב שהוא נהג לעשות. עד היום אני יודעת לבצע את זה".
היא שירתה בחיל המודיעין, ויש לה תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובפילוסופיה כללית, ותואר שני במינהל החינוך וארגונו. את הדוקטורט שלה הקפיאה עם מינויה למנכ"לית משרד החינוך, ומאז לא חזרה אליו.
בגיל 24 החלה לעבוד כמורה לערבית וכמחנכת בתיכון עירוני ט', שבו למדה. ב־1988 מונתה למנהלת התיכון. "בית הספר היה אז בירידה עצומה, ורציתי לייצר הישגים והצלחה. האמנתי שדרך הספורט אפשר לבנות תרבות של ביטחון עצמי ואמונה. הקמנו נבחרות כדורסל וכדורגל לבנים ולבנות, חיברנו אותן למכבי ת"א ולבני יהודה, ובאמת הבאנו הרבה גביעים ומדליות. המסר חלחל גם למורים וגם לתלמידים, והם ראו שאפשר להצליח.
"גם כשהגעתי למשרד החינוך, התרבות והספורט, הייתי מעורבת מאוד בספורט. היתה בעיה קשה מול ההתאחדות לכדורגל. קרו שם דברים לא טובים. זה היה בימי גברי לוי ז"ל, ואחריו עם איצ'ה מנחם ז"ל. כל התרבות הארגונית שנתקלתי בה היתה מקולקלת.
"אני שמחה שבשנה האחרונה בא שינו זוארץ וניסה לשנות, ועכשיו אורן חסון. המטרה היא שיהיה יותר ספורט ופחות פוליטיקה".
שינו עזב די מהר.
"שינו עזב מסיבותיו, אני יודעת שהיה לו קשה. ההנהלה של ההתאחדות גדולה מאוד, יש בה 29 חברים, וככה אי אפשר לקבל כמעט שום החלטה. שיטות הניהול ארכאיות, חברי ההנהלה מלאים בניגודי עניינים. כל אחד מבעלי הקבוצות מושך לכיוון שלו לפי האינטרס שלו, יש הרבה צעקות.
"אני מקווה שאורן חסון (היו"ר החדש) יצליח לצמצם את מספר המשתתפים, ושהדיונים יהיו ממוקדים ומקצועיים יותר כדי שיהיה אפשר לקבל החלטות. כרגע יש הרבה אגו, וזאת קטסטרופה. לכן אני מקווה שיהיו יותר נשים בצומתי קבלת ההחלטות, הן מכניסות רוגע לגופים האלה".
היא נשואה לאיש העסקים יוחאי תירוש, בעלים של סוכנות ביטוח, וגם אוהד מושבע של הפועל ת"א. יש להם שלושה ילדים: איתי (40, עוסק בנדל"ן), רותם (38, מנחת טלוויזיה ודוגמנית לשעבר) וגיא (32, רואה חשבון). שלושת הילדים הם אוהדים שרופים של מכבי חיפה.
"רק בגללם התחלתי ממש לאהוב כדורגל. ניהלתי את מינהל החינוך בעיריית תל אביב והתחננתי לילדים שלי שיתחברו לקבוצה מתל אביב, הבטחתי להם אפילו שאקח אותם למשחקים בעצמי. אבל הם לא היו מוכנים לשמוע. כשאיתי היה בכיתה ד', הוא היה נוסע בשבת במוניות שירות לקריית אליעזר.
"פעם, בשנות ה־90, הלכנו למשחק של מכבי חיפה באצטדיון רמת גן, זה היה עוד בימים של אלון מזרחי. אפילו אמא שלי הצטרפה אלינו. הקהל עמד כל הזמן, וכשהערתי למישהו שהוא מסתיר לי, הוא הסתובב ואמר לי: 'גברת, את לא בתיאטרון'.
"אני זוכרת שבאחד המשחקים של בני יהודה נגד בית"ר ירושלים בשכונת התקווה, אהוד אולמרט ישב לא רחוק ממני ועישן סיגרים. לא הכרנו אז. נחנקתי מהעשן, והוא סינן: 'ככה זה בכדורגל'. איזה כיף שהיום אסור לעשן במגרשים".
היא מודה שבעבר בכלל לא ראתה את השופטים, רק את השחקנים. "אם הייתי מבחינה בשופט באיזושהי צורה, זה רק כשהקהל היה מקלל את אמא שלו".
והיום אפשר לומר שאת הפכת לאמא של השופטים.
"אתה יודע מה? אתה צודק. אני שומרת עליהם, אני רוצה להיות גאה בהם, ואני מקווה שהם מרגישים את זה. ברוב המקרים זו רק העבודה השנייה שלהם, אבל אותה הם אוהבים באמת".
אף שחלפו כבר שבע שנים מאז עזבה תירוש את הכנסת, עם התפרקות מפלגתה קדימה, היא מדברת גם על הפרק הזה בחייה בלהט. אבל כאן, כך נראה, המטען שנותר בה שלילי.
"אני אחת שצריכה לעשות דברים, לדחוף, להשפיע. כאחת מ־120 קשה לעשות את זה. בכנסת, אם אתה לא עושה משהו חריג, אתה לא בא לידי ביטוי, ואז לא שומעים עליך. אתה יכול לעשות עבודה פרלמנטרית מצוינת, אבל אם לא השמעת קללה מעל במת הכנסת או שפכת מים על איזה שר, לא יודעים שאתה קיים. מישהו היה יודע שהשר אוחנה קיים אם הוא לא היה עושה דברים ש... לא ניכנס אליהם".
רונית תירוש // צילום: צחי מרים
אז גם את עשית פרובוקציות?
"עמדתי על הדוכן ונאלצתי לצעוק ולהרים את הקול, כי הח"כים יושבים מולך ומתעסקים באלף ואחד דברים חוץ מלהקשיב. נאלצתי להקצין, ובכל פעם הייתי אומרת לעצמי: 'רונית, התלמידים שלך צופים בך'. וזה היה קשה".
אז את לא מתגעגעת.
"ממש לא. זו סביבת עבודה תחרותית מאוד, אבל גם מאוד מעודדת התלהמות ואינטריגות. מעט מאוד פעמים ראו אותי במזנון הכנסת, שהוא המקום שבו סוגרים קומבינות. כשאני מסתכלת לאחור, היתה בי הרבה תמימות בהתחלה".
ואיבדת אותה שם.
"כן. אני לא מצטערת על זה, כי התמימות טובה עד גיל מסוים, ואחר כך היא בעוכריך. כשהייתי מנכ"לית משרד החינוך, אף פעם לא הבנתי למה לימור לבנת מסתכלת כל הזמן לצדדים, בסוג של פרנויה. רק כשנכנסתי בעצמי לכנסת, הבנתי למה היא התנהלה ככה. ככל שראיתי אותה יותר עם חברי מרכז, כך אמרתי לעצמי שאני לא אהיה שם. הרגשתי אדם מקצועי, לא פוליטי".
היא לא סלחה לך על החבירה לקדימה.
"היתה בינינו מערכת יחסים מהטובות שיש בין שר למנכ"ל. חשוב להבין, אני לא הייתי חברת מרכז ליכוד, ולא הייתי מזוהה פוליטית, והיא הכניסה אותי כמנכ"לית. אני מכירה לה תודה על זה.
"כשאריאל שרון המנוח קרא לי להצטרף אליו לקדימה, הייתי המומה. לא ראיתי את זה בא. ביקשתי לחשוב על זה. ארז חלפון, שהיה היועץ הפוליטי של אריק, נזף בי ואמר: 'קודם תגידי כן, אחר כך תחשבי'.
"דקה אחרי שהחזרתי לשרון תשובה חיובית, התקשרתי ללימור. אני זוכרת שהיא בדיוק עמדה להיכנס לאופרה. היא באמת לא סלחה לי על זה. היא ראתה אותי כבוגדת. שרון פירק את הליכוד, היא נשארה עם ביבי, והם קיבלו 12 מנדטים. היא חשבה שבישלתי את זה מאחורי גבה והפסיקה לדבר איתי. מהיכרותה איתי, היא היתה צריכה להבין שזה לא נכון".
כעסת עליה?
"כאב לי על הנתק, אבל לא כעסתי. הבנתי. אחר כך, כשהייתי חברה בוועדת החינוך, ולימור היתה שרת התרבות והספורט, היא רצתה להעביר חוקים ותקציבים, והיתה זקוקה לקול שלי, אז היא דיברה איתי".
היתה סולחה?
"אנחנו לא טיפוסים של בתי קפה, אז ישבנו פעם 'על כוס קולה', כמו שהיא אומרת. הסברתי לה הכל. אני לא יודעת אם היא קיבלה את הדברים".
היום אתן מדברות?
"יש בינינו יחסים קורקטיים, אנחנו מדברות מדי פעם על עניינים מקצועיים. למשל, כשהיא צריכה נתונים לפני שהיא מרצה בכנס".
אפשר כבר להודות שמיזם קדימה נכשל?
"לא. קדימה היתה פלטפורמה של ימין ושמאל שפויים, בלי הקיצוניים משני הצדדים. היו בה אנשים שמצאו מכנה משותף כי הם לא בקצוות, לטובת עם ישראל. זה לא הגמלאים, ואפילו לא ד"ש, כי היה בה ימין יותר משמאל".
כמו כחול לבן של היום?
"כחול לבן היא פלטפורמה דומה מאוד לקדימה".
אז גם דינה להתפרק?
"אני מייחלת שלא, כי האלטרנטיבה חשובה, אבל אני לא רואה איך זה יסתדר לאורך זמן. בקדימה ציפי לבני דחפה את אולמרט ושאול מופז החוצה. גם בכחול לבן אני מזהה בעיה, עם צמרת של ארבעה אנשים שכל אחד בא עם האגו שלו. בעיניי, לבוגי יעלון יש שם הכי פחות אגו".
כשיו"ר המפלגה שלך אולמרט עמד בפני כתבי אישום ומשפט, חשבת שהוא צריך להתפטר מראשות הממשלה?
"ברגע שהגיעו כתבי האישום הוא התפטר, וטוב שכך. אבל אני לא חושבת שהוא בכלל היה צריך להיחקר על דברים שנעשו טרם כהונתו כראש ממשלה. ב־2011 הגשתי הצעת חוק דומה לחוק הצרפתי, שאסרה על המשטרה לחקור ראש ממשלה מכהן בגין עבירות שביצע טרם כהונתו. אחר כך דוד ביטן שינה אותה לרעה. הוא הכניס דברים שנעשו גם במהלך הכהונה. בקיצור, מחק את המילה 'טרם'.
"אני מוטרדת לגבי נתניהו. הוא די וירטואוז, אבל אני רוצה שראש הממשלה יהיה פנוי במחשבותיו ובזמנו לענייני המדינה".
מי הכי ראוי בעינייך לראשות הממשלה?
"על זה לא אענה לך. זה לא בריא לי, כי אני נמצאת בעמדה ציבורית. אני ימנית בדעותיי, אבל זה לא אומר כלום לגבי דעתי מי צריך לעמוד בראש".
כשאת מביטה לאחור, מה היית מגדירה כתפקיד חייך?
"בלי ספק, מנהלת תיכון עירוני ט'. הקִרבה לתלמידים, היכולת לגעת בנשמה של ילד ולהשפיע. עד היום אני פוגשת בוגרים של בית הספר, אפילו המעטים שלא סיימו, והם מכירים לי תודה על ההבנה, על היחס, על הניסיון לעודד. זה כיף אדיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו