גישושים ראשונים לפיצויים מגרמניה
השבוע לפני 70 שנים הועלתה במליאת הסוכנות היהודית שאלת הפיצויים מגרמניה על הרכוש היהודי שנשדד במלחמת העולם השנייה. זאת, לקראת ישיבה משותפת בנושא עם הממשלה. דיונים דומים נערכו גם בכינוס הקונגרס היהודי העולמי.
הסוגיה עלתה אחרי שהתברר שגרמניה מגששת בעניין מול מוסדות יהודיים שונים. חברי הסוכנות התלבטו אם קידום מגעים בנושא לא יסמל, לכאורה, נכונות ישראלית להכיר בגרמניה שלאחר השואה.
הידיעה שממשלת ישראל מתכוונת לדון בשאלת הפיצויים הופיעה בכל העיתונים בארץ, ורוב הכתבות ניזונו משמועות ומספקולציות. כך, למשל, טען העיתון "על המשמר" ש"כ־600 מיליון דולר פיצויים תשלם אולי גרמניה".
באותם ימים נחת בארץ רוברט קמפנר, שהיה עוזר התובע הראשי של ארה"ב ב"משפטי נירנברג" (שנערכו בתום מלחמת העולם השנייה ובמהלכם נשפטו בכירי המשטר הנאצי בגין פשעים נגד האנושות). הוא הגיע בניסיון לשדל את הממשלה להפסיק את החרם על גרמניה ולשלוח נציג לדיון עימה על שאלת הפיצויים.
קנצלר גרמניה המערבית, קונראד אדנאואר, הצהיר ש"גרמניה תסכים לשלם לישראל פיצויים בסך 10 מיליון מארק, כסימן לרצון טוב". קמפנר מיהר להודיע ש"יהיה אפשר לקבל מגרמניה הרבה יותר".
המשא ומתן בין ישראל לגרמניה להשגת הסכם פיצויים - שנודע בשם "שילומים" - התנהל בחשאי, אולם מרגע שנחשף, בדצמבר 1951, געשה המדינה. מתנגדי ההסכם ערכו הפגנות סוערות בכל רחבי הארץ, בהנהגת ראש תנועת "חרות", מנחם בגין.
בסופו של דבר, העבירה גרמניה לישראל, במסגרת הסכם השילומים, סך כולל של 3 מיליארד מארק, פי 300 מהצעתו המקורית של הקנצלר אדנאואר.
בעלי הקולנוע זועמים: "מס השעשועים לא משעשע אותנו"
"מלווה חובה, מלווה מרצון ומלווה בששון" - כך, באחד ממערכוניהם הנודעים, התייחסו חברי שלישיית הגשש החיוור לשלל המלוות והמסים שהוטלו על אזרחי ישראל בתחילת ימי המדינה. אחד המסים ההם, שעוררו רוגז במיוחד, כונה "מס שעשועים" (או בשמו האחר: "היטל עינוגים").
כרזה על מס עינוגים בירושלים. מקור: הספרייה הלאומית
מס זה, שמקורו מימי שלטון המנדט הבריטי, הוטל בעיקר על כרטיסי קולנוע, אך גם על הצגות תיאטרון ומופעי בידור ותרבות. כל מוכר כרטיסים נאלץ לרכוש ממשרד המסחר והתעשייה בולים מיוחדים, שעליהם הודפס גובה המס. את הבול נדרש המוכר להדביק בצידו האחורי של הכרטיס, ואז לגבות את המס מרוכש הכרטיס, נוסף על עלות כרטיס הכניסה עצמו. בהמשך הודפס גובה המס על הכרטיס, ללא צורך בבולים.
עם השנים עלה גובה המס עוד ועוד, כשל"חגיגה" של האוצר על גב האזרח הצטרפו גם הרשויות המקומיות, שדרשו לקבל אף הן נתח מהתשלום על כרטיסי השעשועים למיניהם.
בעלי בתי הקולנוע השמיעו קול זעקה, התארגנו בעצרות ובהפגנות, ואף איימו להשבית את האולמות. כצעד מחאה ראשון ביטלו בתי הקולנוע את כרטיסי ההנחה המיוחדים שנשמרו לחיילים, עניין שעורר כמובן רוגז רב בציבור.
השבוע לפני 70 שנים, במטרה להרגיע את המהומה, הוציא משרד האוצר צו האוסר על רשויות מקומיות לגבות מס שעשועים לצורכיהן. במקומו התחייב להעביר לרשויות המקומיות, בכל שנה, סכום שיכונה "תמורת היטל סעד ונופש". מס השעשועים/עינוגים בוטל לחלוטין רק ב־1982.
כיף לצד נזק כבד: שלג ירד בכל הארץ
מאמצע ינואר 1950 ואילך פקד את ישראל גל קור עז, שנמשך שבועות ולווה ברוחות עזות, בגשמים ובמטחי ברד כבדים. אתרים רבים ברחבי הארץ הוצפו.
שלג אפילו בתל אביב, ינואר 1950 צילום: דוד אלדן, באדיבות לע"מ
ב־27 בינואר 1950, לראשונה זה שנים רבות, כיסה את רוב חלקי הארץ מעטה לבן של שלג. בחיפה, למשל, הגיע גובהו לכ־20 ס"מ. אולם שיא הסערה הגיע כעבור ימים אחדים, במה שנודע בשם "השלג הגדול": בצפת ובירושלים נמדדו כ־65 ס"מ שלג, בשפלה ובמישור החוף כ־15 ס"מ, ואפילו לים המלח הגיע השלג, שם הוא נערם לגובה של כ־8 ס"מ.
בתחילה הסב השלג שמחה גדולה לתושבים. ילדים שמעולם לא חזו קודם במראה הלבן מיהרו לפתוח ב"קרבות" של השלכת כדורי שלג, וגם המבוגרים הצטרפו לחגיגה. לעולים הרבים מאירופה הזכיר השלג את מחוזות ילדותם.
אולם מייד אחרי יום השלג הראשון התבררו ממדי הנזק העצום שהותיר אחריו: גגות רבים ברחבי הארץ התמוטטו מכובד הפתותים, יישובים שלמים נותקו מקווי אספקה, ומחצית מקווי הטלפון והחשמל נותקו. כל חיי המסחר והכלכלה בארץ נעצרו, והחקלאות ספגה מכה קשה: יבולי העגבניות חוסלו כמעט כליל, פרדסי התפוזים נפגעו, וגם מטעי הבננות, הרגישות לקור, ניזוקו, למרות מאמצי החקלאים להציל את היבול על ידי הבערת פחי סולר ברחבי המטע.
עתידנים: "בשנת 2000 נלבש פרוות ממאדים"
עיתון "הבֹקר" פרסם השבוע לפני 70 שנים את התחזיות של מומחי עתיד באמריקה בנוגע ללבוש הצפוי בסוף המאה ה־20, מועד שבאותם ימים נחשב לעתיד רחוק ביותר. וכך צוין בתחזיות: "בשנת 2000 תלבשנה הנשים שמלות ללא משקל, נעליים וגרבונים לרגליים שלא יצטרכו ללכת (כי האנשים יעופו), וכן פרוות מחיות הכוכב מאדים. הסוליות ייעשו מנייר מיוחד שלא יבלה לעולם, והן ישמשו גם לחימום וגם לקירור".
"ישראל בגירעון עצום"
"היבוא לישראל בשנה הקודמת עמד על 85 מיליון לירות, ואילו היצוא על 10 מיליון לירות בלבד", כך הודיע בעגמומיות שר האוצר, אליעזר קפלן, בכנס התעשיינים שנערך בתל אביב השבוע לפני 70 שנים. השר הודה בפומבי ש"המצב עגום, ועלינו למצוא במהרה דרך לכסות את הגירעון העצום". רעיונות מעשיים לפתרון הבעיה? כאלה לא הועלו על ידיו בכנס.
למה חטף האב את בנו?
ב־29 בינואר 1950 דיווחה אישה בוכייה למשטרת תל אביב שבנה בן ה־9 נחטף מבית ספרו. בחקירה התברר שהילד אומץ על ידיה כתינוק, אחרי שאמו עזבה את אביו זמן קצר לאחר לידתו. האב מסר את התינוק לידי האישה, שהיתה חשוכת ילדים, ואחר כך התחתן בשנית והביא לעולם חמש בנות - למרות רצונו העז בבן זכר. "ואז נזכר פתאום האב המדוכדך בבנו, שאותו מסר לאימוץ תשע שנים לפני כן, ובמבצע בלשי איתר את מיקומו וחטף אותו", כתבו חוקרי המשטרה. כעת, כך נמסר, נפתח מצוד אחרי האב החוטף.
שר האוצר אליעזר קפלן, 1950
הנעלמים // סבתא סורגת
משחק חברה אהוב מאוד (בעיקר על בנות), בימים שבהם הסריגה היתה דבר שבאופנה. המשתתפות במשחק היו לוקחות חוט סריגה באורך כמטר, קושרות את קצותיו ומלפפות אותו במבנים מסובכים סביב אצבעותיהן. שחקנית אחת היתה מציגה את המבנה המרשים שיצרה, ואילו השחקנית השנייה נדרשה להעביר את חוט הסריגה ממנה אל אצבעותיה שלה - ואז ליצור מבנה מפותל אחר, כיד הדמיון היצירתי הקודח. ואיך הסבתא השתרבבה בדיוק לשמו של המשחק? עד היום העניין לא ברור.
איור: איתן קדמי
הצרכנייה / פריטים מאז
מספר מואר לבית
בתחילת שנות ה־60 הוציא משרד הפנים צו המחייב את הרשויות המקומיות לדאוג שעל כל בית בישראל ייקבע שלט מואר שיציג את שם הרחוב ומספרו, זאת כדי לשוות לרחובות מראה אחיד ומכובד ולהקל לאתר כתובות בשעות החושך. יזמים זריזים מיהרו לייצר קופסאות פלסטיק עם הרישום הנדרש באותיות בולטות, ועם נורת להט בחלק הפנימי. הם עברו בין הבתים והציעו להתקין, תמורת תשלום נוסף, כמובן, את הקופסה המוארת בחזית כל בניין - וגם לדאוג לחבר אותה לרשת החשמל.
צילום: ארכיון אתר נוסטלגיה אונליין
דליקה במטוס אל על בלוד
השבוע לפני 70 שנים עלה באש מטוס אל על בשם "הרצל", בעת ניסיון להמריא בטיסת לילה מנמל התעופה לוד לרומא. 46 הנוסעים ושבעת אנשי הצוות הצליחו להימלט מהמטוס הבוער, אך רוב המטען עלה בלהבות. מנכ"ל אל על, לואי אריה פינקוס, הכריז: "חצי מצי מטוסינו הושמד בלילה אחד, והנזק עומד על כ־300 אלף דולר". מטוס אל על השני, "רחובות", המריא באותו לילה ללא פגע לפריז. שר התחבורה, דוד רמז, הודיע על הקמת ועדת חקירה לנסיבות הדליקה. בצילום: קופסת שוקולד שניתנה במתנה לנוסעי אל על, ועליה המטוס "הרצל"
צילום: ארכיון אתר נוסטלגיה אונליין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו