אדום חולה

בתחילת השבוע צפיתי בדרבי של ברצלונה בין אספניול לבארסה, קבוצת הכוכבים המתחדשת של צ'אבי. אספניול, היריבה העירונית שהתקבעה כנחותה, לא השיגה ניצחון בדרבי מאז 2009, אבל השבוע היתה קרובה לשבור את הנאחס. היא הובילה 1:2 עד השניות האחרונות של המשחק, אבל בדקה ה־96 הצליח ההולנדי לוק דה יונג, שנכנס כמחליף שתי דקות לסיום, לשבור את לב המארחים כשהשווה את התוצאה ל־2:2.

הדרבי הקטלאני הביא אותי לשאלה הגדולה: איך בקרב הגדול על ההגמוניה התל־אביבית הפכה הפועל לסוג של אספניול? לכזו שכבר שמונה שנים לא מסוגלת לנצח את מכבי, גם כשיריבתה העירונית נמצאת בעונה בינונית וניצבת רק במקום השלישי, אחרי חיפה ובאר שבע?

לא תמיד זה היה ככה. בעידן התחרותי, אפשר היה להשוות את המאבק בין שני המועדונים לזה שבין ריאל לאתלטיקו מדריד. נכון, היו שנים של הגמוניה עירונית לאחד המועדונים, אבל השליטה עברה מצד לצד בצורה מאוזנת. קו פרשת המים היה ב־11 בפברואר 2013, כשמכבי ניצחה 0:4. מאז, לדרבי בעיר כבר אין חוקים משלו, או שמא כן - הפועל לא מסוגלת לנצח. בתשע השנים מאז המשחק ההוא התקיימו בין השתיים 28 משחקים, ושימו לב למספרים - 20 ניצחונות למכבי, 7 תוצאות תיקו וניצחון בודד להפועל, אי שם ב־2014.

נחזור לחורף 2013. בחלון ההעברות של ינואר חזר ערן זהבי מפלרמו האיטלקית, כשלהפועל היתה אופציה ראשונית לקבל אותו. צריך לזכור שזהבי, בתקופה שהיה בהפועל לפני שיצא לאיטליה, לא היה הכוכב הגדול במועדון. לפניו ברשימה היו שחקנים נחשבים אחרים כמו גילי ורמוט, טוטו תמוז, בן שהר ואיתי שכטר.

זהבי גם כמעט שלא שיחק עונה שלמה באיטליה בגלל פציעה, ומניותיו לא היו בשיאן. הוא דרש מהפועל חוזה לשלוש עונות, ומבחינת מקבלי ההחלטות אז, הבעלים חיים רמון והמאמן יוסי אבוקסיס, הוא לא היה בסדר עדיפות עליון. ג'רודי קרויף ומיטש גולדהאר, לעומתם, ראו מה שאחרים לא - והשאר היסטוריה. חודש אחרי שהגיע, מכבי הביסה את הפועל בדרבי עם רביעייה. זהבי אמנם לא כבש, אבל הסירוב של הפועל לקבל אותו הפך אותו למכביסט על מלא ותדלק אותו נגדם לאורך השנים הבאות.

• • •

לאורך שנים היה בכדורגל הישראלי "מועדון סגור" של ארבע הגדולות - מכבי ת"א, הפועל ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. הן זכו ברוב התארים, החזיקו בשחקנים הטובים ביותר ושילמו את המשכורות הגבוהות. לאורך העשור האחרון נגרעו בית"ר והפועל מהמועדון המיוחס, כשאת מקומן תפסה השחקנית חדשה אלונה ברקת, שהביאה כסף גדול מהבית והצליחה לנגוס נתח גדול בשוק השחקנים הבכירים, מה שלא היה בבאר שבע מעולם.

הפועל תל אביב היתה הסובלת העיקרית מהשינוי במעמד, ומצאה את עצמה נאלצת להילחם על השאריות עם שחקנים ומאמנים פחות טובים. ממועדון הישגי ותחרותי, הפכה הפועל לקבוצה בינונית שאפילו ירדה ליגה, ובעיקר לשורדת, כזאת שחוגגת כניסה לפלייאוף העליון.

למעט תקופה קצרה בעידן סמי סגול ומשה תאומים, שקצרו הישגים בארץ ובאירופה לפני 20 שנה, הפועל סבלה תמיד מכשל ניהולי. כוכבה הגדול, השוער יענקל'ה חודורוב, הגיע יום אחד ב־1972, עשור אחרי שפרש מהקבוצה, כדי לצפות בדרבי. כשהתברר שלא היה עבורו כרטיס הזמנה בכניסה, הוא עזב בזעם. למחרת הגיע חודורוב למשרדו של הבוס, מזכיר מועצת הפועלים אדוארד סגל, ודרש הסברים. "הגעת מאוחר מדי", תירץ המזכיר. באותו יום פגש את מאמנה האגדי של מכבי תל אביב, ג'רי בית הלוי, שהקשיב לו ונאנח: "עם השחקנים שלכם וההנהלה שלנו, היינו אלופים כל החיים".

האחים ניסנוב הם דור שני בהפועל. אביהם, ניסן, בן למשפחת סוחרים מאיראן, היה מנהל בקבוצה במשך 20 שנה, מהסוג שהיה אברהם לוי בבית"ר. איש חם ונדיב, שבמקביל ניהל גם חנות לדברי טקסטיל ברחוב אלנבי. בניו איציק (53) ושרון (51) נכנסו אחרי השחרור מהצבא לעסקי היהלומים. בהתחלה עבדו בליטוש, וב־1994 פתחו חברה משלהם שהפכה לאחת מארבע הגדולות בבורסה ליהלומים, וגורמים בבורסה העריכו שהיא מחזור שנתי של 200-150 מיליון דולר בשנה.

השניים נכנסו גם לעסקים נוספים, למשל השקעת כ־30 מיליון שקלים בעסקת קניית חלק מסניפי "ניו פארם". עוד בתקופתו המקרטעת של חיים רמון היו הניסנובים סוג של אופוזיציה לניהול, אבל כשהקבוצה קרסה כלכלית ונכנסה לפירוק, רכשו את המועדון וקיבלו על עצמם חובות של כ־30 מיליון שקלים.

בניגוד למכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל ב"ש - הפועל ת"א של הניסנובים לא חושבת בגדול. החזון שלהם קרוב יותר לזה של ג'קי בן זקן באשדוד ושל אבי לוזון בפתח תקווה, קרי השבחת שחקנים מוכשרים וצעירים, למשל את אושר דוידה, מלך השערים הנהדר של הקבוצה, שכבש העונה שמונה שערים עד כה.

השלב הבא הוא למכור את אותם שחקנים הלאה, ולא להפוך את הפועל עצמה למתמודדת על התארים מול יריבותיה. קבוצת הנוער של הפועל, שלא זכתה באליפות יותר מ־30 שנה, השתפרה בשנים האחרונות בעקבות עבודה משמעותית של המנהל המקצועי עומר בוקסנבאום. עבור הבעלים - מדובר במעבדת השבחה בלבד.

• • •

20 אלף אוהדי הפועל, מספר עצום שלא נראה מעולם במשחק ליגה, מילאו את יציעי בלומפילד בדרבי. לצערם, מדובר במפגן כוח חד־פעמי. המיקום הסמוך למכבי בטבלה, רביעי לעומת שלישי, חוטא מאוד לאמת - שכן הפערים בין המועדונים מעולם לא היו גדולים יותר, וכנראה ימשיכו להתרחב. תחת הניסנובים, הפועל לא תעשה לעולם קפיצת מדרגה ותנוע תמיד בין מקומות 8-4. מכירתם הצפויה של דוידה או של טאלנט אחר, למשל דורון ליידנר, תשמש לסגירת חובות, להחזרת הלוואת בעלים וליישוב הבוררויות מול שחקנים שתבעו ולא קיבלו את המגיע להם, כמו למשל מאור בוזגלו, שאומר שההגעה להפועל היתה הטעות הגדולה בקריירה שלו. השבחת המועדון לא עומדת באמת על הפרק, והאוהדים ייאלצו להתנחם בכך שקבוצת הכדורסל ניצחה העונה את מכבי שלוש פעמים - אירוע שלא קרה מאז סוף שנות ה־80.

Aviadp65@gmail.com