רונית תירוש: "ליו"ר איגוד השופטים כמעט אין סמכויות, זה תפקיד מיותר"

אין כמעט שבוע בלי טעויות קשות של שופטי הכדורגל בליגת העל • עכשיו מודה יו"ר איגוד השופטים, רונית תירוש, שתדמית השופט בשפל, אבל סבורה שהבעיה נעוצה בקבוצות ("הבעלים והמאמנים משתלחים בשופטים כל הזמן") ובמיתוג ("אין הילה בתפקיד, אין שכר משמעותי") • רגע לפני סיום הקדנציה, היא מדברת על הפוליטיקה בהתאחדות לכדורגל ועל היחסים המתוחים עם מנכ"ל האיגוד: "היו לילות ששנתי נדדה והייתי מאוד מאוכזבת, אבל יש לי פרשנות הגיונית לזה: אני זמנית בתפקיד, 3 שנים, אז בשביל מה להשקיע בי מאמץ?"

"לא היו שואלים גבר איך הגיע לתפקיד יו"ר איגוד השופטים". רונית תירוש, צילום: אפרת אשל

ביום שני בצהריים, יום אחרי פגישתנו, יו"ר איגוד שופטי הכדורגל רונית תירוש התקשרה לעדכן שהיא מאומתת לקורונה. הייתי אסיר תודה על העדכון, אבל בכל זאת העכרתי את מצב רוחה כשניצלתי את השיחה כדי לשאול אותה מה קרה עם פפיר. 

ארז פפיר, שופט ליגת העל, ניהל ביום ראשון בערב את המשחק בין מכבי פתח תקווה להפועל באר שבע. באיגוד השופטים הגדירו את שיפוטו כ"מופע אימים", לאחר שלא פסק על שני פנדלים ברורים לטובת באר שבע. 

גם שיתוף הפעולה שלו עם שופטי ה־VAR גבל במחדל. בפעם הראשונה, שופט ה־VAR יגאל פריד לא טרח להבהיר לו ששחקן באר שבע, מריאנו בריירו, הופל ברחבה; ובפעם השנייה כשבן רייכרט מפתח תקווה הכשיל את רמזי ספורי, ופפיר דווקא בדק את האירוע אבל עדיין החליט לא לשרוק. למזלו, באר שבע ניצחה למרות מחדליו וזכתה בשלוש נקודות יקרות במאבק האליפות.

"זה מעציב ומאכזב אותי", אומרת תירוש, "כאילו ירד על ארז איזשהו מסך. אפילו הוא לא ידע להסביר מה עבר עליו. פשוט לא ידע. גם הוא וגם פריד. אני לא מבינה את זה".

אותו פפיר היה גם הגיבור הטראגי של גמר גביע המדינה האחרון ביוני שעבר, בין מכבי להפועל ת"א, כשלא שרק לעבירה של שי אייזן מהפועל ת"א לפני שער השוויון של הפועל (שנפסל בסופו של דבר). הטעות הזאת דרדרה את המשחק לתהומות, שהגיעו לשיאן כשמאמן הפועל דאז, ניר קלינגר, ביצע תנועה מגונה לעבר יציע אוהדי מכבי. 

פפיר הבין את חלקו אז והודה בפני תירוש שהרס את המשחק. תירוש אמרה שאם זה היה תלוי בה, קלינגר היה מורחק מהמגרשים לשנה, ולא רק משישה משחקים. בתגובה, הגיש נגדה קלינגר תביעת לשון הרע בסך 200 אלף שקל.

אבל פפיר לא לבד. עמוק בתוך עונת הכדורגל אפשר לומר שאלה ימים גרועים לשופטי הכדורגל בארץ, לאיגוד השופטים ולעומדים בראשו. באיגוד אמנם מזכירים שהיו גם תקופות יותר טובות, אבל הדימוי הציבורי בשפל המדרגה. כמעט ואין מחזור בלי טעויות שיפוט משמעותיות, שיכולות לפעמים להכריע משחקים. 

לשופטים, אגב, מותר כמובן לטעות; גם שחקנים ומאמנים טועים. אבל כשהאירועים נראים כמו כשל מתמשך ובלתי פתיר, הלכנו לשמוע מה יש ליו"ר האיגוד לומר, רגע לפני שהיא עוזבת את התפקיד, בתחילת מארס, אחרי כהונה בת שלוש שנים. 

• • •

אחרי המשחק בין נוף הגליל להפועל חיפה בשבת האחרונה, השתלח מנכ"ל נוף הגליל, גיל ברעם, בשופט ה־VAR במשחק לירן ליאני, וטען שהוא מושחת ושחצן. תירוש רתחה, והעבירה לחבריה בהנהלת האיגוד מסר שאי אפשר להשאיר את השופטים מופקרים בשטח. 

"רמת התלונות לא תפחת לעולם", היא אומרת, "וזה יקרה כל עוד יהיו שופטים על המגרש, כי הם מטרה קלה. ליאני מוכר משחקים? בן אדם שמדבר ככה על שופט מוערך וטוב לא יכול להישאר במגרשים. בעלי קבוצות, מאמנים ובעלי תפקידים אחרים מתפרעים לפני ואחרי משחק, ומשתלחים בצוותי השיפוט. הרסן הותר. אני לא יודעת אם זו השפעה של הקורונה, אבל זה צריך להיעצר". 

במשחק העונה בין מכבי חיפה להפועל באר שבע, שאותו ניהל רועי ריינשרייבר, הוא הרחיק את שחקן חיפה רז מאיר לאחר שקילל במחצית את עוזר מאמן באר שבע, אריק בנאדו. אני לא זוכר שחקן שהורחק בגלל קללות מחוץ למגרש. האירוע הזה הרס את החוויה של משחק העונה.

"השופט צריך לשדר ערכים של התנהגות ראויה. אני אשת חינוך, ואני אומרת לך שהשופטים, שקיבלו הוראה להיות 'מכילים' - לא לשמוע כל דבר ששחקנים או מאמנים אומרים - צריכים לפעמים גם להחמיר. לפעמים צריך לשלוף כרטיסים אדומים לשחקנים שמתנהגים לא כראוי כלפי שחקנים או אנשי צוות מהקבוצה האחרת.

"לגבי רז מאיר, צריך להתייחס לכל אמירה פוגענית בצורה פרטנית. יש עוד דרכים להזהיר ולהעניש שחקן לפני שמרחיקים. האם היה צריך להרחיק אותו? אני משאירה את זה לוועדה מקצועית. צריך להיות מידתיים, אבל גם למצוא דרכים להעביר את המסרים הדרושים כדי להרגיע את האירוע כמה שאפשר".

לירן ליאני. "מי שאומר שהוא מוכר משחקים לא יכול להישאר במגרשים", צילום: דני מרון

 

אני מחזיר אותך לעוד פרשה הזויה שקרתה העונה בבלומפילד, כשצוות השיפוט שהופיע למשחק בין הפועל ת"א להפועל ירושלים שכח את דגלי הקוונים. הצוות הורחק לחמישה משחקים.

"זה אירוע יחיד בדורו, מקרה נדיר שאני מאמינה שלא יחזור. הקוונים ולא השופט המרכזי היו צריכים לדאוג לדגלים. בדרך כלל הצוותים מגיעים עם רזרבות, אבל במקרה הזה אף אחד לא הביא דגלים, והיתה מבוכה רבתי. שאלו אותי אם עכשיו נוציא הנחיות מיוחדות בנושא, ועניתי שזה כמו להגיד לשופט להגיע עם הבגדים שלו. הדגלים הם חלק מהציוד, ולא נראה לי שצריך להגיד את זה".

באותה נשימה, תירוש מודה שתדמית השופטים בשפל. "הבעיה היא במיתוג. השופט לא נתפס כמכובד, ובתקופה האחרונה המצב אפילו יותר גרוע. אין הילה בתפקיד השיפוט, אין שכר משמעותי (2,950 שקל לשופט ראשי למשחק, 1,475 לשופט VAR ולקוון, 1,024 לשופט רביעי; א"פ) ואין מעמד. מי שהולך למקצוע הזה נמצא בו בגלל האהבה למשחק והריגוש. הייתי קוראת לזה סוג של שריטה".

• • •

היא בת 68, נשואה ליוחאי (68), איש עסקים, ואם לאיתי (42), רותם (40) וגיא (34). בעברה ניהלה את תיכון עירוני ט' במשך שמונה שנים ואת מִנהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל אביב במשך שלוש שנים, היתה מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט בשנים 2006-2000 בתקופת השרה לימור לבנת, וחברת כנסת מטעם קדימה בין 2006 ל־2013.

איך הגעת לתפקיד יו"ר איגוד השופטים?

"נכון שלא היית שואל גבר את השאלה הזו? מתברר שיש גם נשים שמבינות בכדורגל, ולפעמים צריך לבוא מישהו מבחוץ ולהגיד שהמלך הוא עירום.

"אתה יודע, עוד לפני שהתחילה כל הפרשה סביב משה חוגג, היתה לי הערכה אליו על המאבק שלו בלה פמיליה. הייתי משתגעת מזה שבית"ר חוטפת קנסות על ההתנהגות של האנשים האלה, וניסיתי להסביר, שלה פמיליה זו בעיה ארצית, לא רק של בית"ר. 

"אני זוכרת את מורן מאירי (חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל מטעם מכבי ת"א; א"פ) אומר לי שאני לא מבינה בחקיקה. הרגשתי את ההתנשאות. אבל אני באה ממקום שמבין. הבית שלי מלא אהבה לכדורגל, כולל נסיעות למשחקים בחו"ל, בעיקר לליגה האנגלית. בעלי אוהד את הפועל ת"א, ושלושת הילדים אוהדי מכבי חיפה. אני אוהדת בני יהודה, עוד מהתקופה שניהלתי את תיכון עירוני ט' ביד אליהו. למדו אצלי שחקנים כמו ניר סביליה, בן לוז, שוקי נגר וניצן שירזי ז"ל".

תהליך הבחירה שלה לראשות איגוד השופטים היה הזוי, אבל מרתק. היו"ר הקודם, עוזי יצחקי, שבחלק מהזמן היה במקביל גם מנכ"ל משרד התחבורה, ביקש ממנה שתצטרף להנהלת האיגוד. כשיצחקי עזב בסוף 2018, המנכ"ל, עו"ד יריב טפר, תמך בה לתפקיד ("הוא אמר לי שאנשים לא הבינו למה הוא ממליץ עלי, אמרו לו שאני מתנגדת סדרתית"). יו"ר ההתאחדות דאז, שינו זוארץ, ביקש ממנה להגיש מועמדות לוועדת האיתור. 

תירוש הסכימה, לא לפני שאמרה שהיא מקווה שלא מדובר במכרז אלא באיתור, ושלא משתמשים בעובדה שהיא מפורסמת כדי להאדיר את רשימת המועמדים. בגלל שהיתה צריכה לנסוע לחו"ל, כינוס ועדת האיתור הוקדם ביום. היא הופיעה בפניה ונסעה לחו"ל בתחושה טובה, אבל בעודה מעבר לים עדכן אותה חבר שמפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי, מונה לתפקיד. 

"לא ידעתי שקראדי מועמד, ולא חשבתי שיעשו מאחד מאיתנו צחוק", היא אומרת. "נפגעתי מהדרך, אבל לא הרמתי טלפון לאף אחד, וגם הם לא".

חודש וחצי בלבד לאחר שנבחר, קראדי התפטר. תירוש יודעת מה הסיבה, אבל שומרת אותה לעצמה. אחרי ההתפטרות, היא קיבלה טלפון מפתיע מטפר. 

"אמרתי לו שאני לא מאמינה שהוא מעז להתקשר, ושאין סיכוי שאקח את התפקיד ואני אפילו לא רוצה לשמוע. אבל אחר כך עוד הרבה אנשים התקשרו, גם שינו זוארץ, והפעילו עלי מכבש לחצים.

"בסוף, מה ששכנע אותי היה הטלפון של בן ציון סלמן, יו"ר האיגוד לשעבר. הוא התקשר ביום האישה הבינלאומי ואמר שביום כזה, אין מצב שאני לא שוברת את תקרת הזכוכית. עם טיעון כזה לא יכולתי לסרב להיות האישה הראשונה בתפקיד יו"ר איגוד השופטים".

• • •

למרות ההמלצה הראשונית, יחסיה של תירוש עם המנכ"ל טפר עלו די מהר על שרטון. בחלקים מהזמן הם אפילו לא דיברו ביניהם.

"בעיקרון, מנכ"ל איגוד השופטים אמור להיות כפוף ליו"ר האיגוד, אבל בפועל הוא כפוף ליו"ר ההתאחדות", היא אומרת. "אני לא מכירה שום ארגון שבו פועלים שני יו"רים - יו"ר ההתאחדות, עם כל הכוח, ויו"ר איגוד שהוא כמעט נטול סמכויות. הפוליטיקה היא לא עולם קל, אבל לקח לי זמן להבין שהיא קיימת גם באיגוד ובהתאחדות".

דוגמה לקושי שלה להתנהל אפשר היה למצוא בפרשת הקוון דביר שמעון. "יש תקנון יסוד של ההתאחדות מול נוהל של האיגוד. לפי התקנון, שגובר על הנוהל, אפשר להאריך כהונה של קוון שהגיע לגיל פרישה. אני ביקשתי להאריך את הכהונה של דביר שמעון כי היה מחסור בקוונים, וכי הוא טוב. נתקלתי בהתנגדויות. כאן הבנתי את מגבלת הכוח שלי והלכתי לדבר עם יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אורן חסון.

"אורן ביקש ממני לשוחח עם יריב, ללבן איתו את הדברים ולהגיע להסכמות. אני לא אדם של ריב ומדון, ולכן נעניתי לבקשה. כשיש הרמוניה ביחסים בין אנשים בארגון, אפשר לעבוד טוב. אבל שוב עלינו על בריקדות, והתוצאה הסופית היתה שיריב קיבל את מלוא הגיבוי מצד חסון".

נפגעת?

"היו לילות ששנתי נדדה והייתי מאוד מאוכזבת מהמצב. אבל יש לי פרשנות הגיונית לזה - שאני זמנית בתפקיד, רק שלוש שנים, אז בשביל מה להשקיע בי מאמץ?

"אני לא מתנשאת, אבל לא חשבתי שבתפקיד התנדבותי אני ארד במעמד. יריב נמצא בתפקיד הרבה זמן, לדעתי יותר מ־13 שנים. הוא נטוע באיגוד ויש לו שורשים. לעומת זאת, היו"ר מתחלף כל שלוש שנים. אז אני אולי בת חלוף, אבל הרגזתי אותם.

"אגב, אתה יודע שליו"ר אין אפילו חדר או לשכה? אם מצפים ממך שלא תבוא לעשות את העבודה, לגיטימי שלא מסדרים חדר. אבל אם רוצים שתהיה השקעה, אז בבקשה. אי אפשר לעבוד כשמוצאים לך מקום זמני באיזה חדר ישיבות ענק. אפילו מזכירה אין לי. למעשה, ליו"ר אין כלום. היו מקרים שישבתי יחד עם המנכ"ל באותו חדר. כשמסתכלים על מדינות באירופה, אין מבנה כמו אצלנו".

יריב טפר. " נטוע באיגוד",

 

אם היחסים עם המנכ"ל לא היו טובים כמעט מההתחלה, למה נשארת?

"הייתי צריכה ללכת אחרי שנה. אבל החלטתי לא להרים ידיים. כשהייתי חברת הנהלה באיגוד השופטים, לפני שהפכתי ליו"ר, לא זיהיתי את הריכוזיות של תפקיד המנכ"ל. כשנכנסתי לתפקיד התחילו חילוקי הדעות והכעסים, ודברים התעכבו והתמוססו". 

את אומרת למעשה שיו"ר איגוד השופטים הוא תפקיד מיותר?

"מיותר לגמרי. אחת ההמלצות שלי בדו"ח שאכתוב לפני סיום התפקיד היא שאין לזה משמעות מרגע שהוקמה המִנהלת, מה גם שליו"ר אין סמכויות. הכל מוכפף ליו"ר ומנכ"ל ההתאחדות, ובאין סמכויות, אין צורך בתפקיד. יו"ר איגוד השופטים הוא אפילו לא חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל, אלא רק משקיף. הייתי בכמה ישיבות, וזה הספיק לי.

"איגוד השופטים צריך להיות יחידה בכירה בהתאחדות. המלצה נוספת שלי היא להסדיר את הסתירות בין התקנונים. אתן לך דוגמה. הנהלת ההתאחדות לכדורגל היא זו שמאשרת את המלצות איגוד השופטים לגבי מינוי של שופטים בינלאומיים. ביקשתי כבר לפני שנתיים לשנות את המצב הזה בתקנון, כי לא ייתכן שבעלי הקבוצות, שיושבים בהנהלת ההתאחדות, יאשרו תג בינלאומי למי ששופט משחקים שלהם.

"אבל בהתאחדות גררו רגליים ואמרו לי שזה רק לפרוטוקול, ושנציגי הקבוצות אף פעם לא התנגדו למינויים. עניתי שאדרבא, אם זו רק חותמת גומי, למה צריך את מראית העין הלא טובה הזאת? לצערי לא קרה עם זה כלום.

"ליו"ר האיגוד אין אמנם הרבה סמכויות, אבל באתי לתפקיד הזה כי רציתי להביא את הניסיון הניהולי שלי. אני חושבת שבכל זאת היתה לי השפעה, כי יש הנהלה ויש מדיניות.

"דווקא לקראת סוף הקדנציה מצאתי דרך לשלב ידיים עם יריב ולעבוד ביחד. לפני כמה חודשים היתה לנו שיחה אישית, וכל אחד אמר מה שהוא חושב. גם אני עשיתי לו עוול כשהתראיינתי ודיברתי נגד תפקודו. זה דבר שלא יוצר אמון. ועדיין האיגוד הוא מקצועי, ויריב תרם את מרבית הסטנדרטים המקצועיים של האיגוד, כי הוא אדם מקצועי ופרפקציוניסט שעושה דברים טובים. הבעיה היא בריכוז הסמכויות, אבל זה כבר עניין של אישיות".

• • •

בעידן שבו כל המשחקים מועברים בשידור חי וכל טעות נחשפת בעזרת טכנולוגיית ה־VAR שנכנסה למגרשים (Video Assistant Referee), השיח הגועש מתחיל שניות אחרי שמתבררת הטעות ומגיע גם לדשא, עם עימותים בין צוות השיפוט לבין השחקנים, המאמנים, וגם הקהל ביציעים. משם, המחלוקת מתודלקת באולפנים וברשתות החברתיות.

במקום לצמצם את מספר טעויות השיפוט, מתברר שלפחות בישראל, הטכנולוגיה החדישה רק מעצימה את חילוקי הדעות ומלבה את היצרים בין השופטים, שהופכים כל שבוע מחדש לגיבורים הטראגיים של המשחק. נהוג לומר ששופט טוב הוא שופט שלא מורגש לאורך המשחק; היום הם מורגשים יותר מדי, ולרעה.

"שיפוט המסך נכנס בתקופתי, והיה חשוב לי שהוא יוטמע ויתמקצע בצורה המיטבית", אומרת תירוש. "העונה תוקנו על ידי ה־VAR ארבעים טעויות שיפוט. 

"השפעתי גם בנושא שופטי ה־VAR, כי רציתי שניקח שופטים טובים שיתמחו בנושא. למשל, שופטים פורשים, כמו זיו אדלר, לירן ליאני או דניאל בר נתן, וכמה שופטים פעילים, אבל פחות צעירים. המוטו שלי היה שיהיו כמה שפחות טעויות וכמה שפחות התערבויות. רציתי שזמן בדיקת המסך יירד למינימום, מ־80 שניות בממוצע בעונה שעברה, ל־30 שניות היום. אמרתי להם: אל תתערבו לשופטי המשחק שלא לצורך. 

"הבעיה עם ה־VAR בישראל היא שיש מעט מדי מצלמות. שש מצלמות במשחקים הקטנים, ו־12 בגדולים. באירופה יש 30. בנוסף, לא כל המצלמות שקיימות קולטות כל אירוע בעייתי. יו"ר המנהלת ארז כלפון מודע למצב ומאוד מעוניין להכניס עוד מצלמות, אבל זה יקר, ויש סדרי עדיפויות".

תירוש נהגה להגיע למשרדי האיגוד מדי בוקר ב־10, ולהיות שם עד 6 בערב. "בתחילת דרכי פגשתי את רוב השופטים, עוזרי השופטים, מנהלי האזורים ושאר בעלי תפקידים, כדי להבין איך עובדת המערכת. הכנתי לעצמי מחברות עבות כרס, ורק כשהבנתי מי נגד מי, העזתי לעצב את הדרך מחדש. למשל, הפרדתי את האחריות בין ליגות א' ו־ב' והבאתי את השופט הבינלאומי לשעבר אלון יפת להיות חבר בוועדה המקצועית של האיגוד. לא כולם אהבו את זה כי יפת דעתן, אבל חשבתי שטוב שהוא יישב בוועדה, יש לו ראש מיוחד, יצירתי.

"אחר כך באה הקורונה, ורוב המפגשים שלי עברו לזום. אני משתתפת בכנסים המקצועיים ובפגישות שונות. עוסקת בענייני האיגוד כמעט 24/7, צופה במשחקים עצמם, ואם יש אירועים, צריך להגיב. הרבה עבודה. ישראל היא אולי היחידה שבה יו"ר הוועדה המקצועית מוציא היום דו"ח שבועי על טעויות. זה לא היה מקובל, אבל הכנסנו את זה".

יש טענה שלא מצאת תפקידים לשופטי עבר.

"הרבה מהתפקידים באיגוד מאוישים על ידי שופטי עבר. שופטים ותיקים לא תמיד מעודכנים בחוקים החדשים, ויש כאלה שעזבו מזמן, עם משקעים, שממשיכים לעלות לשידורים ולהרעיל את השיח. יש אגו ויש חשבונות אישיים. שופט פעיל, שאני מוצאת שפעל בניגוד להנחיות ופגע בקולגה, יש לי דרך להרחיק אותו.

"אני סומכת על השופטים, אבל כשהם טועים, צריך לעשות בירור ולהבין מה קרה. אני רואה הכל, והכל מטופל".

הרחקה של שופטים לתקופה ממושכת אחרי שהם עושים טעויות היא פתרון בעינייך?

"ברור לי שהרחקה מהמגרש לא מוסיפה לכושר ולביטחון העצמי, אבל שופט צריך לשבת אחרי כישלון ולחשוב. יש מקרים שהם יורדים לשפוט בליגות הנמוכות".

תסכימי איתי שהשכר הנמוך של השופטים והעובדה שזו לא פרנסתם העיקרית פוגעים בתפקוד שלהם. יש רק אוראל גרינפלד אחד ששפט בליגת האלופות ובאולימפיאדה, ובאמת פרץ תקרת זכוכית.

"החזון שלי הוא שהשופטים הבינלאומיים שלנו לא יצטרכו לעבוד בעבודה שנייה, אלא יהיו רק שופטים מקצוענים שמקבלים משכורת מהתאחדות. העניין הוא שיש לנו שופטים שהם גם הייטקיסטים, כמו דוד פוקסמן או יגאל פריד, שעובדים בהנדסת תוכנה, ולא ריאלי שיוותרו על העבודה שלהם. ברור שצריך להשקיע כסף בשופטים".

אורן חסון. "הכוח אצלו", צילום: אודי ציטיאט

 

• • •

אחד האירועים המכוננים בתקופתה של תירוש היה זה של השופט שגיא ברמן, ששינה את מינו והוא היום השופטת ספיר ברמן.

"מהרגע שספיר החליטה לעשות את המהלך הזה בחייה, חיבקנו אותה", אומרת תירוש. "יש לה אישיות יוצאת דופן, היא אינטליגנטית, צנועה ולא פרובוקטיבית. היא מבינה את חוקי המשחק וחייבת להיות טובה כדי להצליח. היא לא עושה לעצמה הנחות, ולמרות שהצענו לה להיבחן בקריטריונים של נשים, היא מתאמצת להיבחן לפי סטנדרטים גבריים, למרות תהליכים פיזיולוגיים לא קלים".

למרות שנשים יכולות לשפוט במשחקי הגברים, אף אחת כרגע לא עומדת בקריטריונים מוכחים של כושר גופני. ספיר ברמן תצליח להיות שופטת בכירה בליגת העל?

"אם היא תצליח לעמוד בתהליך הפיזיולוגי והנפשי - כן. יש לה הכלים, ואני מחזיקה לה אצבעות.

"אגב, היה חשוב לי שהאיגוד יפנים שיש שופטות ועוזרות שופטות, וייתן העדפה מתקנת. זה לקח זמן, אבל דברים קורים. הוקמה קבוצת מצוינות של שופטות, שמקבלות ליווי של תזונאי, פסיכולוג ומאמן כושר. יש כנסים מיוחדים לשופטות, והן אפילו מקבלות ביגוד של נשים, ולא בגד של גברים במידה סמול".

ספיר ברמן. "אינטליגנטית, צנועה ולא פרובוקטיבית", צילום: מאור אלקסלסי

 

בלי קשר למגדר, תירוש מזהה בעיה של מיעוט שופטים ושופטות בסגל העתידי, ומנסה לשכנע קבוצות לאתר שחקנים ללא עתיד מקצועי אמיתי ולהעביר אותם הסבה לשיפוט, כדי שיישארו בענף שהם אוהבים. היא השיגה הסכמה שלפיה קורס השופטים יוכר על ידי משרד החינוך כתרומה של תלמידים לקהילה, וכך כ־200 נערים בני 15 ומעלה, רובם מהמגזר הערבי, עוברים הכשרה ומשובצים לשפוט בקהילה ובמתנ"סים.

בעוד חודש את עוזבת את איגוד השופטים. מה העצה שלך לבא בתור?

"אשאיר אחריי דו"ח מפורט, ולא ממקום של קארמה שלילית. המחליף שלי צריך לקרוא את הדו"ח הזה לפני שהוא מחליט להתמודד על התפקיד, אלא אם הוא מחפש לטייל ולסמן וי".

את באה מתחום החינוך. למה מערכת החינוך בישראל נראית כל כך מיושנת, מסורבלת ועצובה?

"במשך שנים ישראל סיימה במקומות גרועים במבחנים הבינלאומיים. לא ידענו לפצח את הסיבה. בזמני גילינו שחומרים למבחן שמתקיים בעולם בכיתה ח', נלמדים אצלנו בכיתה ט'. קידמנו את הלימוד לח', ואז ביקרו אותנו שאנחנו עסוקים יותר מדי בלמידה למבחנים הבינלאומיים.

"בסינגפור, שנמצאת במקומות הראשונים בדירוג, ראש הממשלה שולח מכתבים אישיים להורים כדי לוודא שהילדים מתכוננים למבחנים האלה. אצלנו האווירה אצל התלמידים היא של 'בואו נדפוק את המורים', והציונים בהתאם. סינגפור ודרום קוריאה באו אלינו ללמוד מאיתנו את הפן היצירתי. הם מלמדים בתוך שבלונות, בתרבות של משמעת צבאית. אנחנו נותנים יותר חופש, ואולי ההייטק המשגשג הוא תוצר של זה. קורים פה גם דברים טובים".

אבל תסכימי שמערכות הלימוד מיושנות, הכיתות צפופות, וההתנהלות בזמן הקורונה היתה נוראית.

"הכיתות ימשיכו להיות מיושנות, וארגוני המורים אשמים בכך. כל שינוי שביקשנו להכניס - נענה בהתנגדות שלהם ובדרישה לתגמל את המורים במיליוני שקלים. כל שינוי הגיוני שלא היה מלווה בכסף למורים, לא התקבל. 

"אגב, זה נכון לגבי כל ארגון עובדים, לא משנה אם הוא פוגע באינטרס הלאומי. מזכ"לית הסתדרות המורים מתנגדת להכנסת טכנולוגיה היברידיים, כי זה פוגע בפרטיות של המורים. מה הבעיה לפתוח אינטרנט אם חצי כיתה נשארה בבית? אנחנו תקועים בשנות ה־50. לא הפנימו שיש מגיפה עולמית, אני מקווה שזמנית, אבל למה להרוס את הילדים?

"אותו דבר קיים גם בחוסר היכולת לעבור לחמישה ימי עבודה ולהסתנכרן עם אירופה. לא מסוגלים לקבוע את יום שישי כיום חופש, כי יש מורים שרוצים יום אחר בשבוע. לא ייאמן".

"באתי לאיגוד השופטים כי רציתי להביא את הניסיון הניהולי שלי". כחברת כנסת ב־2012, צילום: יואב ארי דודקביץ

 

איזה ציון את נותנת ליפעת שאשא ביטון כשרת חינוך?

"אני לא מחלקת ציונים. השרה שאשא ביטון נקלעה לתקופה קשה ומורכבת. מצער אותי רק שהיא מנעה מבתי הספר להיות פלטפורמה לחיסונים. היינו מקבלים פחות ילדים שנדבקים ופחות ילדים ומשפחות בבידוד".

מה החלום הבא שלך?

"החלום שלי תמיד היה להיות שרת החינוך. הניסיון שצברתי יכול לשרת אותי כדי לעשות את הדברים נכון".

Aviadp65@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר