שישי שלו: ששי קשת פותח את השבת

איך אתה פותח את סוף השבוע?

"כמו בכל יום, אני קם בשש בבוקר ומתרגל מדיטציה טרנסצנדנטלית. לאחר מכן אני שותה שתי כוסות קפה ויוצא להליכה אינטנסיבית של כתשעה קילומטרים לאורך חופי תל אביב, מיפו עד חוף שרתון ובחזרה. זו אג'נדה בריאותית ונפשית שלי. בדרך אני מאזין למוזיקה או משנן טקסטים להצגות. אחרי ההליכה אני שותה תה, משום שאני במשטר תזונה 16-8, כך שאני מתחיל לאכול רק ב־12:00 בצהריים. בימי שישי אשתי יונה ואני אוהבים לצאת לסיבוב ביפו, בעיקר בשוק הפשפשים. זה מקום מדהים, ובשישי הכל שם שמח, קולני ועליז, עם הרבה טעמים".

מן הסתם יוצא ליונה ולך גם לעבוד בשישי.

"קודם כל אנחנו לא מוותרים על שנת הצהריים של שישי, שאין כמוה. מפני שאנחנו זוג אמנים, בחלק גדול מימי שישי לפחות אחד מאיתנו עובד. גם הילדים שלנו בתחום האמנות, הבת מאי (31) היא שחקנית והבן אריאל (41) הוא מוזיקאי. למעט הדלקת נרות, שעליה יונה מקפידה, אנחנו לא עושים ארוחות שישי בבית אבל בהחלט מקפידים להיפגש. אין שבוע שבו המשפחה לא נפגשת".

הבנתי שיונה היא קוסמת במטבח, שתף אותנו.

"יונה היא שפית אדירה, וכל המשפחה והחברים מתים לבוא אלינו לצהריים בשבת. אני, לדבריה, עלול לשרוף אפילו חביתה, אבל היא מכינה אוכל אסיאתי, צרפתי, איטלקי, ואני אוהב במיוחד את הטשולנט שלה, שהוא אלוהי. אגב, שנינו אוהבים לראות תוכניות בישול מהארץ ומהעולם ויונה מקבלת המון רעיונות מתוכניות כמו 'השף העירום', 'בייק אוף אנגליה' ועוד. לשולחן מגיעים משפחה וחברים ויחד אנחנו כעשרה סועדים. כשהנכד, יהונתן, שבקרוב יהיה בן 3, מגיע, הכל קורה סביבו".

את מי היית רוצה לארח לארוחת שישי?

"בעבר הייתי משיב צ'רלי צ'פלין או פילוסופים כאלה ואחרים, אבל עכשיו, כשאתה מכניס אותי לסביבה הרגשית והמשפחתית, הייתי רוצה להזמין את אבא ואמא שלי, מיכאל וחיה, שכבר אינם, כמובן. אני חושב שהם מאוד ישמחו להיות איתנו, משום שהם פספסו את הנין שלהם ואת שנות הבגרות של הנכדים. הם לא זכו לראות אותי מדבר יידיש, שהיתה שפתם, כי בקיבוץ דיברו רק עברית. אני חושב שהם היו מאוד גאים לראות שבנם הוא המנהל האמנותי של תיאטרון היידיש".