אני מתפטרת: המרד הגדול שלי

השבוע עשיתי גילת בנט והודעתי לחצי השני שלי, שבכל מה שקשור לבית, אני עושה מעכשיו מה שבא לי. בדגש על מה שבא לי, ולא על מה שהבית צריך שאעשה. בקיצור, הודעתי לו על התפטרותי המיידית מתפקיד ממ"בית (מנהלת משק בית). עורך הדין שלי, שהוא במקרה גם אותו החצי השני, התאמץ להרים את הלסת מהרצפה מההחלטה המפתיעה שהגיעה בבום, בטלפון, באמצע יום עבודה של שנינו. הוא הודיע לי שההתפטרות אינה בתוקף, מאחר שאינה עומדת בחוק המחייב הודעה מוקדמת של 30 יום. למזלי, על פלפולים משפטיים תמיד אפשר להלין בתקשורת, והנה זה בא.

אני, דניאל רוט־אבנרי, אמא לשתיים ומכורה לעבודה ולכביסות, תשושה לחלוטין מהדרישה העצמית של הבוסית הכי קשה שיש, שזאת אני, שהכל בבית יהיה תמיד מתוקתק. מפגע הר הכביסות לא מסתיים ב"להכניס למכונה וללחוץ על כפתור". יש פעולות איסוף, הכנסה למכונה, הפעלה, הוצאה, הכנסה למייבש, הוצאה, קיפולים, ומערך הפקה שלם של פיזורים לארונות ולמגירות. מדובר בשעות עבודה רבות, שלא לומר קריירה בפני עצמה.

מסתובבות בינינו נשים שראויות להשיא משואה על כל הכביסות שעשו למען בית נאמן בישראל, שגם ככה, בסוף, אפשר למצוא בו גרביים על הרצפה. מסתובבים בינינו גם אנשים שראויים להשיא גם הם משואה על כך שהם מקדמים את מערך בריאות הנפש, בזכות תרומתם הצנועה במילוי מכונה אחת בשבוע בבית עם ילדים. אז אני, בשארית כוחותיי, עשיתי את הדבר המטורף ביותר שעשיתי בחיי - ושחררתי. שלחתי טונה כביסה למכבסה ורצתי להטמין פתק בכותל עם משאלה שייצרו כבר בגדים חד־פעמיים.

אומרים שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף, וההתפטרות שלי - שכללה גם אפס מגע עם כלים וכיור - עברה חלק. במשך שבוע שלם לא העברתי מטלית על השיש, לא הרמתי צעצוע מהרצפה, לא רצתי לכבות אורות או לסגור חלונות ומזגנים אחרי אנשים שאינם אני, והרגשתי שאני דופקת את המערכת וחיה כמו רווקה.

המרד שלי בסך הכל הצריך כמה ימים של צום ושל הגשמת חלום לבנותיי – לחיות על מילקי. כך התפנה לי מדי ערב זמן לחיות בעצמי. מדי לילה תכננתי לברוח מהבית, כדי שיתגעגעו אלי ויראו עד כמה אני נחוצה לו, שיעריכו! - אבל עד הבוקר גנזתי את הרעיון והסנפתי את אהוביי בגעגועים רק מהמחשבה על המרחק.

באורח פלא, במשך שבוע ימים האבק נעלם מהשיש, הצעצועים חזרו למקומם, הכלים הוכנסו למדיח, המזגנים כובו, והיו אפס ריבים בבית ומרמור שלי שאני שוב העכבר הזה שרץ בתוך הגלגל. כשאמרתי לחצי השני שאני גאה בו על המנהיגות שגילה, הוא האדים והפליל את עצמו. אז פניתי למקורות המידע בבית, הילדות, והן הדליפו לי שחמותי, המומחית לניהול משברים, מגיעה אלינו בסתר לשמש מ"מ ממ"בית. איזו מלכה! אני רק מקווה שכל עוד אני מחזיקה מעמד במרד שלי, היא לא תחליט להתפטר.

danieller@israelhayom.co.il