מציאות נושכת: למה אנשים הולכים לריאליטי

השבוע הבנתי דבר אחד: לא משנה כמה פגועים ופגועות ייצאו אנשים מתוכניות ריאליטי - הרצון של הישראלים להשתתף בהן לעולם לא ידעך.

לתובנה הזאת הגעתי לאחר שפרסמתי בעמוד האינסטגרם שלי את השמות והתיוגים של מלהקי העונות החדשות של "האח הגדול", "הישרדות" ו"הכוכב הבא". בתוך דקות נשלחו אל המלהקים עשרות אלפי הודעות, כל אחת יותר מתחכמת ממשנתה. הנחושים במיוחד, אגב, הציעו לי כסף כדי שאסדר להם אודישן.

הרצון של בני אדם להתפרסם הוא לא המצאה ישראלית. הוא קיים בכל מקום בעולם, אבל חשבתי לתומי שעם כמות הגופות שנשארו בדרך בשנים האחרונות, התופעה תצטמצם והביקוש יירד. אחת לכמה חודשים מתפרסם בתקשורת ראיון עם פליט ריאליטי, שבו הוא מספר על הדיכאון, הריקנות והבדידות ביום שאחרי. האחרון שסיפר על זה כאן במוסף היה ג'וזי זירה, שכמעט לקח את המיליון ב"האח הגדול". תהיו בטוחים שהוא לא האחרון.

בימים אלה מגיעים משתתפי "חתונה ממבט ראשון" לישורת האחרונה. לכמה מהם יש בטן מלאה והרבה מטענים על התקופה האחרונה. איתמר כבר שכר משרד יחסי ציבור שיטפל לו בתדמית הגבר האלים לכאורה ובביקורות שהוא חוטף ברשת, וקארין ירדה למחתרת. אפשר להבין אותה: כבר חצי שנה שהזוגיות הלא זוגית הזאת מרוחה על המסך, ומלבד ההתמודדות המורכבת עם הקשיים הפרטיים, היא נתונה לביקורת ולאינסוף תגובות רעילות. עד כמה רעילות? אפילו קבוצת האוהדים הפעילה בפייסבוק לא עמדה בגועל ונסגרה.

בין אלפי פליטי הריאליטי בישראל, יש מעטים שהתוכניות האלו שינו את חייהם לטובה. ברשימה הזאת אפשר למנות את שפרה קורנפלד, קותי סבג, אלירז שדה, נעמה קסרי, תקוה גדעון, ליהיא גרינר, ועוד. הרשימה של אלו שיצאו מהתוכניות בטראומה, ושרדו בקושי כדי לספר, ארוכה בהרבה.

באופן אישי, חוויתי בחודש האחרון גל קטן יחסית של תשומת לב בעקבות השתתפות שלי בדוקו־ריאליטי ״יס מן״. זה קרה כי לא מדובר בתוכנית פריים־טיים בערוץ המסחרי, והסדרה שודרה בקצב איטי של שלושה פרקים בשבוע.

ועדיין, בתור כתב שמסקר כבר שנים תהליכים דומים מהצד, לא יכולתי שלא להרגיש לרגע את הבלבול והבהלה. סיפרתי את הסיפור שלי למצלמות בכנות, אבל אף אחד לא הכין אותי לכך שבתוך כמה שבועות אהפוך ליועץ לענייני יציאה מהארון וקבלת האחר. למזלי, היה קונצנזוס בתגובות, והתמודדתי בעיקר עם גילויי חיבה ופידבקים טובים. אבל מה היה קורה אם הייתי צריך להתמודד עם ביקורת קשה? האמת, לא יודע.

אסף אמדורסקי אמר לי פעם - "אגיד לך משהו, וגם אם לא תסכים איתי עכשיו, יום אחד תבין למה אני מתכוון: אין מחיר לאנונימיות". צודק.

Erans@israelhayom.co.il