יהלומים לנצח: נתניה ועוד 14?

1.כבר כמעט 40 שנה שמכבי נתניה לא זוכה כאן באליפויות. למעשה, בקיץ של 1983, עם מוטל'ה שפיגלר כמאמן ("נתניה ועוד 15"), סיימה נתניה ההיא את תפקידה כקבוצת הכדורגל הטובה בישראל. זו היתה האליפות החמישית בסך הכל, ומאז נדם קולה.

אייל סגל, הבעלים של מכבי נתניה, נתן לפני שבועיים את האוקיי הסופי שהחזיר את בני לם, מכוכבי העידן הגדול ההוא, למועדון, הפעם כמאמן ראשי בקבוצה הבוגרת. חזרתו של לם, בחור אמוציונלי בפני עצמו, החזירה לעיר את הטירוף וההתרגשות, וכמעט 10,000 צופים הגיעו בשבת למשחק מול מכבי ת"א, שהסתיים בתוצאה מטורפת ולא צפויה - 2:4 לנתניה, ופתיחה חלומית ללם.

הבעלים סגל מכיר את לם מאז היה ילד, ממגרש המשחקים של בית הספר היסודי "בארי". לם מבוגר ממנו בשנה, וסגל זוכר שב־2 בצהריים בכל יום, אחרי בית הספר, היה הולך עם החברים לראות אימון של הבוגרים במגרש "הקופסה". לם גדל בשכונת סלע לאמא טריפוליטאית ולאבא אשכנזי, איש צבעוני שנהג על מונית וליווה את בני לכל משחק, אבל נפטר ולא זכה לראות השבוע את בנו ביומו הגדול.

סגל מספר שהוקסם מלם מייד כשראה אותו. הוא היה מספר 10 קלאסי, היו לו בעיטות עונשין וכדורי קרן ברמת החוויה. הוא השחקן הראשון בארץ שהשתמש בבעיטת הפאלש, עם החלק החיצון של הנעל. שלוש מחמש האליפויות של הקבוצה רשומות על שמו - 1978, 1980, 1983.

כשעזב את נתניה שיחק עוד קצת בליגות נמוכות, וכשפרש ממשחק עבר לאמן את קבוצת הנוער של המועדון. בקיץ 1995 לא ידעו בנתניה אם לצחוק או לבכות: הבוגרים ירדו ליגה, אבל קבוצת הנוער, עם המאמן לם, זכתה באליפות - האחרונה שלה עד היום.

שנים ארוכות עבד לם בבית"ר טוברוק, בצידה השני של העיר. הוא חזר לאמן את הנוער כשהיהודי־גרמני דניאל יאמר רכש את המועדון. כעבור תקופה קצרה עזב, ובסופו של דבר מצא את עצמו אולי במקום הכי טוב למאמן נוער בישראל - מכבי חיפה של יעקב שחר, עם משכורת נהדרת ועתיד כלכלי מובטח. בקיץ האחרון רצו בנתניה את לם חזרה אצלם בנוער, אבל שחר מימש את האופציה עליו בחיפה.

עוד בעונה שעברה היו לסגל התלבטויות לגבי המאמן דאז, ההולנדי ריימונד אטוולד, אבל הוא לא התערב כי בדירקטוריון היה רוב שתמך בהמשך העסקתו של אטוולד. את העונה הזאת פתחה נתניה גרוע, ועדיין סגל העדיף שההחלטה על השינוי תבוא מתומכי אטוולד. הוא ידע שאת השינוי יצטרכו לעשות בשני חלונות זמן אפשריים של פגרת הנבחרת - במחזור החמישי של הליגה, או במחזור התשיעי. זה באמת קרה אחרי המחזור החמישי. נתניה הפסידה בבית לחדרה 2:0, ובמשחק הבא, בסכנין, כבר עמדו על הקווים שני עוזרי המאמן, רון קוז'וק ויובל עזריה.

בינתיים עשו בנתניה שיחה ללם, שהיה עם הנוער של חיפה במשחק באירופה. הוא ביקש לחשוב, וגם כשחזר עם תשובה חיובית, ביקש מראשי נתניה לאפשר לו לפגוש את יענקל'ה שחר פיזית ולבקש שחרור. לם חזר ארצה ביום שישי, וביום ראשון פגש את שחר וקיבל ממנו את ברכת הדרך. סגל ביקש מלם לשמור על דממת אלחוט, והתקשר לשחר בעצמו כדי לשמוע את הסכמתו במו אוזניו. שחר אישר.

סגל אומר ששחר היה ג'נטלמן, אבל מזכיר שגם נתניה, בזמנו, שחררה את ראובן עטר ואת אורי אראל, האחראי לתחום הפיזיולוגיה, למכבי חיפה. "בסוף, אני איש רומנטי", אומר סגל, "וזה המינוי הכי רומנטי שאני זוכר כבר שנים. מאסנו בכל מאמני הלפטופ. אתה יודע שיש בנתניה אוהדים שנוסעים עד היום לראות משחקים של קביליו יפו, כי ערן לוי שכיכב אצלנו משחק שם? בני לם בנתניה זה מה שכתוב בסרטים ובספרים. לא חשבתי בשבת שעברה שזו תהיה התוצאה מול מכבי ת"א, אבל זה היה החלום שלי".

• • •

2.השבוע התקשר אלי אילון שווגר, שחקן בני יהודה לשעבר, ומי שגדל במכבי חיפה ועלה לקבוצה הבוגרת מהנוער יחד עם אריק בנאדו. הוא צלצל אחרי שקרא את הטור משישי שעבר על בעיות ההגנה בנבחרת ישראל, וביקש לדבר. הוא בנו של ישעיהו שווגר ז"ל, מגדולי הבלמים ששיחקו כאן, בעיקר במכבי חיפה, וכמובן במונדיאל 1970 במקסיקו. במשחק מול איטליה שווגר האב שמר על מלך השערים של הנבחרת האיטלקית, לואיג'י ריבה, שהיה כל כך מתוסכל מהשמירה ההדוקה, שאפילו נתן לבלם הישראלי אגרוף וסירב להחליף איתו חולצה בסיום. בהמשך, בהתערבות אנשי הנבחרת, שווגר קיבל את חולצתו של ריבה.

שווגר, שמת מהתקף לב בגיל 54, היה גיבור ישראל. במלחמת יום כיפור נכנס לשדה מוקשים והציל חבר מהיחידה שלו. הוא נלחם בגולן, נעדר כמה ימים ונחשב למת. באחת השבתות באותה תקופה העבירה מכבי חיפה את משחק הבית שלה מחיפה לכפר בלום, כדי לאפשר לאלפי חיילי מילואים לרדת מהגולן ולצפות במשחק. שווגר הגיע, הוריד את מדי הצבא, לבש את בגדי הקבוצה ועלה לשחק. כשהסתיים המשחק, עלה על המדים וחזר ליחידתו.

שווגר הבן הקים לפני עשור את האקדמיה "שר ההגנה", שבה הוא מלמד ומאמן באופן אישי שחקנים צעירים, וגם שחקנים מליגת העל שמבקשים לשפר את משחק ההגנה שלהם. יש לו תוכנית מסודרת לפי גילאים, עם פרוטוקול מעשי ועיוני. הוא נפגש עם צוותים מקצועיים בקבוצות ליגת העל, והציע להם ליישם את התוכנית. כולם התרשמו, אבל אף אחד לא מיישם.

שאלתי אותו למה. "בסוף זה תמיד נעצר בגלל פוליטיקה פנים־ארגונית", אמר, "חבל שמאמנים ומנהלים מקצועיים עדיין לא מבינים שמאמן הגנה זה מקצוע בפני עצמו, כמו מאמן שוערים או מאמן כושר.

"אנשים מתפלאים למה אנחנו מקבלים כל הזמן גולים ממצבים נייחים, מאותן טעויות כבר 20 שנה. התשובה פשוטה: אנחנו מלמדים התקפה, אבל לא מלמדים הגנה. בדקות הסיום שחקנים עייפים מבצעים את טעויות הבסיס שלהם. רוב שחקני ההגנה בישראל הם זרים: בעלות של שחקן זר אחד אפשר לממן פה תוכנית לעשור".

Aviadp65@gmail.com