סוף חול המועד, תחושה של עוד סוף סגר עם הילדים. תמצמצו פעם אחת אם אתם מסכימים. אני בגני יהושע בתל אביב, בדרך עם הילדות למסיבת יום הולדת של חברה בת 4. במסע בין חניית הענק לבין מציאת הלוקיישן בפארק הענק, אני חולפת ליד משפחה ישראלית של כ־20 איש. עם נוכחות, מה שנקרא. רמקולים ענקיים משמיעים מוזיקה מחרישת אוזניים (לא חוקי, אגב), עשרות בקבוקי אלכוהול כבר ריקים על הדשא לידם (השעה בקושי 16:00), ומשהו בשפת הגוף והצרחות בריקודים שלהם מפר את שלוותי המאומצת.
מכיוון שבזמן האחרון אני מנהלת עם עצמי שיח פנימי על כך שפיתחתי מניירות פולניות (שבכלל אין לי בגנים), ניסיתי להבין למה הם באים לי רע. די עם השיפוטיות, אנשים נהנים, תבליגי על הרמקול, את לא שוטרת, תתקדמי.
התקדמתי. המסיבה של הילדות עברה בנעימים, עד שצעדנו בחזרה אל החניה, יחד עם חברתי ובנה. מרחוק שוב הבחנתי במשפחה הזאת. אחד האבות נהג בפראות בג'יפ קטן, כשפעוטה כבת 3 - כנראה בתו - יושבת לידו. לא עברו כמה שניות, והאב החוגג ירד עם הג'יפ מהדשא אל שביל הגישה ודהר היישר לעברנו.
כשהוא במרחק מטרים מאיתנו, צרחנו אליו באימה "תעצור!". אבל הוא רק לחץ עוד על דוושת הגז. בסוף הסצנה הדוחה הזאת, מי שזז מהשביל היה בן ה־4 בחבורה שלנו, שהלך ראשון, כשאני מאחוריו. מדהים שילד קטן יותר אינטליגנטי מאבא אגואיסט.
"מה את צועקת?", התקרב אלינו הנהג הפרוע. החזקתי את עצמי לא להיכנס איתו לוויכוח, שאולי יהפוך לקטטה. בסיטואציות כאלה אני תמיד נזכרת באנשים שנדקרו בגלל ריב על חניה.
כשהגענו לרכב שאלו הילדים "למה הוא ניסה להרוג אותנו?", ואני לא מצאתי את המילים להשיב. התביישתי שיש הורים כאלה, וגם שיש רכבים ממונעים כאלה, שנמכרים כאן בלי בעיה. רכבי הצעצוע הללו עולים מאות ואלפי שקלים, שוקלים כ־30 ק"ג ומגיעים למהירות של 12 קמ"ש.
יש הורים שרואים בהם סמל סטטוס, במיוחד בפארקים. לא ברור לי איך אפשר לתת לילדים בגילאי גן לנהוג על רכב כזה במרחב הציבורי. רוצים אחד כזה? חפשו מקום שאין בו נפש חיה. למה לסכן אחרים?
זאת בדיוק ההזדמנות להציע לחברי הכנסת שלנו להעביר חוק שימנע את פציעתו או את מותו של הילד הבא כתוצאה מהכלי הממונע, שמטרתו שעשוע לילד או פוזה להורים. הסיקור עלי.
תקראו לי היסטרית, אבל הסיפור שלי הוא רק הפרומו. ראינו לאן הגענו עם האופניים והקורקינטים החשמליים, כשהבעיה עוד היתה בחיתוליה. זה בדיוק מה שיקרה גם עם הרכבים הממונעים לילדים, שיתרבו אם נמשיך להתעלם. לא בא לי לצאת פולנייה ולהגיד להם אחר כך - אמרתי לכם.
danieller@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו