שישי שלי: סודות הסופ"ש של דפנה דקל

תארי לי יום שישי טיפוסי שלך.

"עד לפני שנה וחצי הייתי מקדישה את ימי שישי לבקר את אבא שלי, יוסף ז"ל, באשדוד. מאז, לאחר שהוא נפטר, התחלתי לפנות יותר זמן לעבודה. אם יש לי הצגה אני קמה בערך בשש וחצי בבוקר, לפעמים אפילו בארבע וחצי. אני חוזרת הביתה עד אחר הצהריים ואז בעלי אחו (56) והילדים כבר פה. בשנים האחרונות אחו אחראי לבישולים".

הופה, סקרנת. מה הוא מבשל?

"אני ובני תומר צמחונים, אז הוא מכין לנו טופו וירקות מוקפצים, שזו מנה אהובה הכוללת פלפלים צבעוניים, בצל, גזר, קטניות ושום. הוא גם מכניס פלפל חריף, להרגשתי יותר ממה שהוא מספר, כי האוכל מבעיר אותנו. אגב, אחו גם אחראי לכל הקניות בבית. פשוט קיבלתי מתנה".

אתם נוהגים לעשות קידוש?

"לא, אף על פי שכבר שנים לאחו ולי התעורר איזה צורך להחזיר את זה. בתור ילדה לא היה שישי שלא היה בו קידוש ולא העזנו להיעדר ממנו. את הילדים שלנו, תומר (25), סול (17 וחצי) ונועם (13) לא הרגלנו לזה, אז עכשיו זה מרגיש קצת לא טבעי. יכול להיות שעוד נתעקש, כי מאוד בא לי. זה לא עניין של 'כן מאמין, לא מאמין', יש משהו בטקס הזה שנורא מחבר אותך למקום שבאת ממנו".

איך אתם מבלים את ה"ביחד המשפחתי" בערב שבת?

"זה מצחיק. יש לנו קונסולת משחקי וידאו ואנחנו צופים בכל אחד משחק במשחקים כמו 'סופר מריו'. תוך כדי אנחנו משוחחים, כמובן. בכל מקרה, הביחד הוא מה שחשוב ומטעין את המצברים. מצד שני, כבר תקופה ארוכה שאני לא מקדישה זמן רק לעצמי, אף על פי שברור לי שזה חשוב".

ספרי לי על השבתות שלכם.

"אחו ואני שותים קפה זוגי ומגיעים לארוחת הבוקר רק לקראת אחת בצהריים... הג'חנון שהכנסתי לתנור בלילה כבר מוכן ואנחנו אוכלים אותו עם קובנה, רסק וביצים חומות, כמו התימנים של פעם. בהמשך השבת אנחנו מארחים את המשפחה או הולכים לבקר אצלם, יחד עם הילדים, שפוגשים את בני הדודים והם חברים טובים".

נסיים בטיפ שלך לסוף שבוע מוצלח?

"המשפחה היא העוגן, אי של שפיות. זמן משפחה הוא אושר שאין לו תחליף. לא סרט ולא מסעדה. אני משתדלת להיות כל סוף השבוע במסגרת המשפחתית".