שישי שלי: מאי גולן מחבקת את השבת

איך את פותחת את סוף השבוע שלך?

"אני משתדלת למשוך את בוקר שישי ולקום קצת יותר מאוחר, בסביבות 09:30. בעשור האחרון אני כותבת את הפרשנות שלי לפרשת השבוע ומפרסמת אותה בחוג מצומצם של חברים. אני ואמא שלי רימונה (73) הולכות לקניות בשוק התקווה ולסידורים. לקראת ערב אנחנו מקדימות לקבל את השבת בהדלקת נרות".

ומה בשישי בערב?

"אין לי אבא ואחים או סבים וסבתות בתמונה, זה רק אמא ואני, אז כל שישי מוקדש לחברה אחרת שאנחנו מתארחות אצלה. אנחנו חבורה של חמש נשים והחיים שלנו שזורים יחד. כולנו בנות דרום ת"א וכולנו בעשייה חברתית שמשתלבת זו בזו. אגב, כל החברות נשואות עם ילדים, חוץ ממני, אז כל מפגש כזה מחדד לי כמה חשובה המשפחתיות. אני כרגע רווקה ומקווה בקרוב להקים משפחה בעזרת השם".

את שומרת שבת?

"אני מאוד מאמינה, מדליקה נרות, משתדלת לא לנסוע ולא מדליקה אש".

אז מה את עושה בשבת בבוקר?

"אין אצלי 'שבת בבוקר', אולי כשיהיו לי ילדים... כרגע זו שינה מאוד עמוקה, שאפילו טרקטור לא יקים אותי. אני חולמת חלומות ומפרגנת לעצמי ביקיצה טבעית".

יש זיכרון ילדות מיוחד משבת?

"כילדה קטנה הייתי מגיעה לבית הכנסת 'עץ החיים' בגינת לוינסקי בדרום ת"א, והיה שם חזן בשם רש"י שנתן לי לשבת ממש לידו ולא בעזרת נשים. הוא היה חזן קווקזי, ובזכות המנגינות הכל כך ייחודיות שלו אני יודעת את כל תפילות השבת בעל פה".

מצליחה להתנתק מהסלולרי?

"אני מכריחה את עצמי, או מנסה לפחות. אני מחוברת מאוד למה שקורה בדרום ת"א, בשכונות, וכבר שנים שבשבת יש מצד המסתננים המון רעש והטרדות, שיכורים במדרגות ובלאגן. לפני שנבחרתי לכנסת הייתי כמו מוקד 100 לתושבים. גם כיום, רק בשבילם אני עדיין נוגעת בטלפון בשבת. זה פיקוח נפש מבחינתי. אם תפנה אלי אישה שהותקפה, אתווך בינה לבין המשטרה וגם אבוא ואתן לה חיבוק".

נסיים בטיפ לשבת מושלמת.

"תעשו מה שמרגיע אתכם, כי השבוע של כולנו עמוס ולחוץ. אם מה שעושה לכם טוב זה בינג' סדרות, להיות עם הילדים או לנסוע לנחל בצפון - תעשו את זה. הרוגע הזה מגיע לנפש שלכם".