בחרתם בן גביר? ייתכן שהקול שלכם יעבור ליאיר גולן (ולהפך)

אני לא יודע אם יש עוד משהו בחיי שמצליח להוציא אותי מדעתי ממש ובכל פעם מחדש כמו גזירת ״קלף אחרון בידי״ בטאקי. זו לא רק אכזבה או כעס או תחושת החמצה וכישלון. זו יותר התקוממות נגד עוול קולוסאלי, נגד עיוות חברתי ומוסרי שאי אפשר שיתקיים. מתקדם לו שחקן לאורך כל שלבי המשחק, מזלו משחק לו, הוא מקבל החלטות טובות ואחראיות, פועל במהירות, מפעיל מנגנוני מודיעין ומחשב את צעדיו היטב, והנה הוא מגיע אל הסוף. אל הניצחון המיוחל - אבל לא. הוא לא מנצח, בגלל השטות האידיוטית של "קלף אחרון בידי". הוא לא הכריז. והנה - הניצחון מוגש על מגש לשחקן אחר, נחשל ממנו, איטי ממנו, אבל הוא - כן זכר את השטות הזאת, והכריז בקול גדול שקלף אחרון בידו.

וזה מקומם. תדעו שזה מקומם. לא רק בגלל העוול, אלא גם בגלל חוסר ההיגיון: מה העניין של החוק המוזר הזה לכאן? אנחנו מתקדמים במסלול ידוע שיש בו חוקים הגיוניים. ישנם המספרים, ישנם הצבעים, ישנם קלפי ההוראות. הכל עובד. איך נכנס פתאום הדבר הזר והמוזר הזה למשוואה? אבל ככה זה. בדיוק בשביל זה זה נועד. לייצר עוד משוכה, טכנית, שצריך לעבור גם אותה. גאון המחבר, גאון ומעצבן.

היגיון שנוי במחלוקת

אני משתמש בדוגמה הלא מדויקת הזאת כדי להקדים אירוע שעומד לפקוד אותנו בעוד כשבוע וחצי, ויש לו תפקיד מכריע בבחירות ובתוצאותיהן. זהו העונש הנודע בשם "בדר עופר", שמעודי חיבבתי אותו. חוק בדר עופר הוא זה שאחראי משנת 1973 לשיטת חישוב המנדטים הסופית בכל בחירות. כל ישראלי מכיר אותו. העניין הוא ש"בדר עופר" זה ה"נבדל" של הפוליטיקה. אולי אפילו "עילת הסבירות" של הפוליטיקה. כולם יודעים שיש דבר כזה, אבל מי שלא ממש בעניינים לא ממש מבין מהו ואיך הוא עובד.

אני, כאמור, תמיד חיבבתי אותו בגלל שתי סיבות: קודם כל תמיד הבנתי איך הוא עובד וזה נתן לי הזדמנות לצאת פרשן פוליטי מומחה בשיחות סלון (אל תדאגו, מייד אני מסביר אותו כאן לכם בלשון בני אדם, כך שגם אתם תהפכו לקובי), ושנית - מכיוון שבעצם נוכחותו הוא מלמד משהו מאוד חשוב על מציאות החיים בעולם דמוקרטי ומוסדר. נגיע לזה בהמשך.

קודם כל, בדר עופר. איזה סיבוך. אמא'לה. כבר יותר קל להסביר כיצד עובדת קרויצפלד יעקב מאשר השיטה המסובכת הזו. אתם יכולים לקרוא עליה, אבל אז מהר מאוד תיתקלו במשפט כמו "המנדט הנוסף עובר למפלגה שמשלמת עבורו הכי הרבה קולות" - ואתם תסתבכו. כי זה משפט שנועד לפשט את הדברים, ובעצם הוא מסבך אותם.

כמעט בוודאות יכול להיות שיינתן קול לבן גביר, ומי שייהנה ממנו יהיה יאיר גולן. יש כאן עניין טכני לגמרי של ארגון והסדרה, שמנדיד קולות ממפלגה למפלגה. מה שנקרא: הוא הצביע לבן גביר, אבל לא אמר "קלף אחרון בידי"

אז הנה: בתום הבחירות נוטלים את כל הקולות הכשרים, נצמדים לאחוז החסימה וזורקים לפח את כל הקולות של המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. נותר סך קולות כשרים של מפלגות שכן עברו את אחוז החסימה. את הסך הזה מחלקים ב־120, התוצאה קובעת את מספר הקולות למנדט ואז מחלקים את המנדטים בין המפלגות.

כמה מנדטים קיבלנו? בדרך כלל פחות מ־120 כי שום מפלגה לא קיבלה את מספר הקולות המדויק למנדט. אז מצד אחד לכל מפלגה נותרה יתרת קולות, ומצד שני - נותר מנדט שאותו צריך להעביר למישהו. הדעת נותנת שהמנדט יועבר למפלגה שלה נותרה יתרת הקולות הגבוהה ביותר, אבל לא. חוק בדר עופר קובע שהמנדט יועבר למפלגה שאם נחלק את מספר המנדטים שלה, כולל המנדט הנוסף הזה! במספר הקולות שהיא קיבלה - תתקבל התוצאה הגבוהה ביותר. זהו. אתם לא צריכים לדעת שום דבר מעבר לזה. יש, כמובן, מאחורי זה הרבה היגיון שנוי במחלוקת ויש עוד הרבה מדינות שפועלות כך והרבה שפועלות אחרת, אבל זה הסיפור.

הפסד טכני

ועכשיו לקלף אחרון בידי: אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שכמעט בוודאות יכול להיות קול שניתן לבן גביר ומי שייהנה ממנו יהיה יאיר גולן. יהיה קול שניתן לרשימה המשותפת ומי שייהנה ממנו יהיה אבי מעוז. יש כאן עניין טכני לגמרי של ארגון והסדרה, שמנדיד קולות ממפלגה למפלגה. מה שנקרא: הוא הצביע לבן גביר, אבל הוא לא אמר קלף אחרון בידי.

מכירים חוק התיישנות? בחלק גדול מהעבירות הפליליות יכול עבריין שעוונו ידוע להסתובב חופשי, כי עברו יותר משבע שנים. אחת הסיבות העיקריות להתיישנות נוגעת לפרוצדורה. לעומס על המערכת ולניסיון לחנך את הרשויות לעבודה יעילה ומהירה.

מכירים פסקי דין שמתבססים על שגיאות כתיב? על טעות טכנית? על כתובת לא נכונה? זהו, ככה זה בדיוק. מרגע שהסכימו בני האדם על סדר חברתי ועל כללים חברתיים, הם קיבלו על עצמם גם כללי מוסר הוגנים וגם חוקים מיטיבים והיגיון צרוף, אבל גם עיוותים שמקורם באִסדור ובארגון. ככה זה. תגידו תודה שאנחנו לא בארה"ב. שם עוד צריך להוסיף לכל זה את שגע האלקטורים. רציתם דמוקרטיה? תזכרו להגיד "קלף אחרון בידי".