"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"גם אם אני לא מבין את בורא עולם, הוא מבין אותי". יאיר אליצור , מיכה בריקמן
"גם אם אני לא מבין את בורא עולם, הוא מבין אותי". יאיר אליצור | צילום: מיכה בריקמן

יוצר השיר "תמיד אוהב אותי": "התביישו בו, הציעו שאוותר עליו"

יאיר אליצור למד בישיבה, גדל על אמינם והוביל ליין היפ הופ, הכי רחוק מ"השם יתברך תמיד אוהב אותי" • הוא לא ידע אם השיר ראוי, שורת זמרים ויתרה עליו, והוא כמעט גנז אותו • איך זה הפך להמנון השמחה של המדינה? הרב זיהה ראשון

0השמעה

כולם מכירים את השיר, מעטים מכירים את האיש שמאחוריו. בספוטיפיי יש לו כ־200 אלף מאזינים בכל חודש, מספרים שהביקוש להופעות רק הולך ועולה והקהל בהופעות הרבה יותר מגוון מכפי שניתן לחשוב. אנחנו הגענו להיכל התרבות של ראש העין, בפנים החלל הגדול שקט ומהדהד. מחכים לכישרון שיגיע מירושלים.

אבל עוד חזון למועד. יום ראשון, והפקקים מעיר הקודש קשים במיוחד. הוא מרים טלפון כשר מהדרך. "בואו נתחיל את השיחה", הוא מבקש במבוכה, "לא נעים לי, אתם מחכים לי שם כבר הרבה זמן". חז"ל לימדונו שניכרים דברי אמת בקולו של אדם. במקרה של יאיר אלייצור, האמן המתעכב, קולו מסגיר אותו בקלות. הוא באמת מצטער, וזה רק חלק קטן ממה שהופך אותו לאמן ייחודי.

יש שירים להיט לשעה, ויש שירים שהם המנון התקופה. משהו בחיבור בין מילים, לחן וביצוע יוצר פלא תלת־ממדי שגדול מסך חלקיו. יש שירים שהם מראה שלוכדת את רוח הזמן, ובו־בזמן גם מגדירה ומגבירה את הרוח. מרגע שהופיע "תמיד אוהב אותי", הוא היה נוכח בכל מקום, מתאים לכל מקום: גני ילדים, מכוניות חולפות, אירועי שמחה, בתי כנסת, כנסים עירוניים והשקות מפלגות. כולם רצו להרגיש "עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב".

אלייצור מניד בראשו. "איזה מהרגע הראשון? כשרק התחלתי לשיר את השיר, הנהג שהסיע אותי להופעה אמר לי 'בכנות, יאיר? זה שיר לא משהו, אולי תוותר עליו?'" הוא צוחק בביישנות. "האמת, זה נראה לי קצת שיר של ילדים". בהיסוס, אלייצור הציע את השיר לשורת זמרים - היום קשה להאמין שכך היה - אבל אף אחד לא רצה. בייאושו הוא אפילו שלח אותו לשולי רנד, ומי שהיתה אמורה להשמיע לרנד את השיר אמרה לו בפשטות: "עזוב, אני מתביישת להשמיע את זה".

גם הוא קיבל טעימה מהשיר. שולי רנד, צילום: משה שי

אבל אנשי אמונה לא אובדים בפרץ השעה, בטח לא כאלו שעושים דרך ארוכה אל עצמם, ואל ראש העין. כשאלייצור מגיע אל ההיכל, הוא מלא התנצלויות, פאות מסולסלות, ציציות ארוכות אפילו יותר, וגם כשחם - מעיל של תלמיד חכם, "נ נח נחמ נחמן מאומן". בשתי ידיו נושא שקיות מהסופר, האחת מלאה ספרי קודש ומוסר והשנייה אוכל ביתי. לכאורה כל כך רחוק מדימוי הכוכב, אך למעשה - ליווי מדויק לתפקיד שממנו ניסה לברוח הכי רחוק שאפשר.

"גדלתי בבית מסורתי, משפחה דתית־לאומית מרחובות. המוזיקה תמיד היתה שם, אבא שלי בעצמו היה זמר ששר בערבי שירה ובאירועים. שירי ארץ ישראל, שירה בציבור, קצת מזרחית", נזכר אלייצור. "זה ללא ספק השפיע עלי הרבה". בבית הספר הדתי־ממלכתי הוא הלך עם כיפה, "אבל לא היה לי חיבור אמיתי לתורה ולמצוות, לא היה לי חשק לזה", הוא משתאה על הילד שהיה ומניד בראשו.

לא תמיד הכיפה הגנה עליו. "היו תקופות שהייתי ילד מוחרם בבית הספר, ולא היה לי עם מי לדבר. אז גם אם לא התחברתי למצוות - כמו כל יהודי שפונה לאלוהים בשעת צרתו, אצל השם מצאתי מקום לדבר על הצרות שלי".

כשהנעורים בקעו מהילד, יאיר הצעיר מצא דמות שתשפיע על חייו: "שמעתי מוזיקה ומאוד אהבתי ראפ, אבל כששמעתי את אמינם - הכל השתנה עבורי".

למה דווקא הוא?

"ראפרים אחרים היו מדברים על עצמם שטויות ומתרברבים, דברים עם פחות אמת, אבל אמינם דיבר על החיים שלו בכנות גדולה, על הטוב ועל הרע, פתאום הבנתי איך אפשר לספר את החיים שלך בשיר".

בהיסוס, אלייצור הציע את השיר לשורת זמרים - היום קשה להאמין שכך היה - אבל אף אחד לא רצה. בייאושו הוא אפילו שלח אותו לשולי רנד, ומי שהיתה אמורה להשמיע לרנד את השיר אמרה לו בפשטות: "עזוב, אני מתביישת להשמיע את זה"

בגיל 16, כתלמיד בתיכון עמית ברחובות, אלייצור מצא את עצמו חי חיים כפולים. "בבוקר עם כיפה בישיבה, בערב עושה ראפ עם ההרכב שלי, 'רחוב שומשום'. גיליתי שאני יכול לשיר מנגינות עם פזמונים, לצד הראפ, אבל הייתי שר בשפה מלוכלכת. לא רציתי שאנשים יראו אותי עם כיפה. לא רציתי לעשות חילול השם".

סולו צוקים פוגש את חומות האמונה. אלייצור בהופעה, צילום: דויד פרץ

למרות גילו הצעיר, הוא גילה יזמות ויכולת ארגון מרשימה. כשהוא רצה לראות את הראפרים שהוא אהב ולא היו הופעות בסביבתו, הוא הקים ליין היפ הופ ישראלי. "הלכתי לאיזה בר באשדוד על החוף ושאלתי כמה יעלה לי לשכור את המקום. הראפרים אז באו בחינם, כי לא היו מקומות להופיע. הבאתי מלא קהל, הם התרגשו מאוד".

משם הוא המשיך בגדול. "ליין ההופעות עבר לג'י־ספוט בתל אביב. הכרתי את האולטראס, סאבלימינל בא, גם רביד פלוטניק השתתף בזה. טונה ואני היינו חברים. עשינו ביחד שיר משותף שנקרא 'נלחם בשבילך"".

משקפיים ומכנסיים גדולים - סגנון חיי הראפ בלע את אלייצור הצעיר לתוכו. עוד לפני הגיוס לצבא הוא הגיש ושידר תוכנית שבועית על ראפ והיפ הופ ברדיו קול הקמפוס, והפיק ביטים לעצמו. הדרך אל לב רפובליקת הראפ הישראלי היתה פתוחה לפניו - אלמלא יד המקרה, או בעצם יד המקרא.

"ליוויתי את אבי להופעה שלו, ומחוץ לאולם עמד חסיד ברסלב ומכר את הספר 'בגן האמונה' של הרב שלום ארוש. אני לא יודע למה אבא שלי קנה אותו, ואפילו כעסתי עליו - 'למה אתה קונה את זה? מי יקרא את זה?'".

האבא לא ענה, אבל התשובה הגיעה במהרה: "אחרי כמה חודשים שבהם הספר היה בצד התחלתי לקרוא אותו, ומייד מצאתי את עצמי בתוכו. זה הזכיר לי את הילדות, כשהייתי מדבר עם השם ישירות. כשקראתי את 'בגן האמונה' גיליתי שאתה יכול לדבר עם השם בשפה שלך, לראות שהשם קיים, שהוא עונה לך, ושככה תאמין בו".

על מה דיברת עם האל?

"אמרתי לו שיש לי תוכנית ברדיו ושאני תכף מתגייס לצבא, ושאני צריך משהו קרוב כדי שאוכל להמשיך לשדר. אני זוכר שאבא שלי אמר לי: 'איך תהיה בקריה? צריך קשרים!' ובאמת, בהתחלה שלחו אותי לתל השומר, ואז הקצינה אמרה: 'לא צריכה אותך כאן, לך לקריה!"

חתיכת "השגחה פרטית".

"הרבה דברים 'הזויים' ביקשתי מהשם, והשם נתן לי. אמרתי - וואלה, יש אלוהים בעולם. פעם אמרתי לאלוהים שקשה לי להגיע מרחובות לקריה בבוקר, ואז הקצין במדור שלי נסע לחו"ל וקיבלתי שבועיים חופש. הרגשתי שהשם עוזר לי בהרבה מאוד דברים".

כמו אגדה חסידית של המאה ה-21. יאיר אליצור, צילום: דויד פרץ

עכשיו אני מבין את "תמיד אוהב אותי" הרבה יותר טוב. זו תפיסת האל שלך? מסדר לך קל"ב לרדיו וחופשה מהצבא?

"עד שסיימתי את הצבא כבר הייתי במקום אחר לגמרי. הרגשתי שקיבלתי אור רוחני גדול. האמת? כבר לא רציתי לעשות כלום עם ראפ, או מוזיקה בכלל. רציתי להיות חזק מאוד בדרך האמונה, להיות בתוך האור הזה כל היום, להיות בלימוד תורה, בתפילה ובהתבודדות".

אופרת רוק סטייל

מהבקו"ם אלייצור עבר היישר להסתופף בחצרו של הרב ארוש, איש חסידות ברסלב שהתווה לו את הכיוון הרוחני, וכפי שיתגלה - גם המוזיקלי. "מגיל 21 עד 29 לא הוצאתי שיר אחד, לא עליתי על במה ולא הגדרתי את עצמי כזמר. שכחתי שאני כזה בכלל".

למה עזבת את הכל מאחור?

"עבודת השם היא עולם עשיר, יש הרבה מאוד דברים לעשות! בגיל 23 התחתנתי, ומאז כבר יש לי חמישה ילדים. ברמה האישית הייתי עסוק בלימוד תורה, בתפילה, בעבודת המידות. עד כמה שזה אולי יישמע מוזר לאנשים מבחוץ, עבודת השם היא סוג אחר של תענוגות. רציתי לבקש את קרבת אלוהים בכל רגע נתון, זה מילא את כל יומי".

יאיר אליצור בהופעה // צילום: דויד פרץ

אבל העבר חזר מהעבר. "פתאום, משום מקום, יצר איתי קשר מישהו שגדל על המוזיקה שלי ואמר לי שהוא רוצה שאחזור למוזיקה, ואפילו רוצה לממן לי הקלטת אלבום".

נשמע כמו אגדה חסידית מהמאה ה־21.

"לגמרי. אמרתי לו: 'אחי, תודה, אבל תשחרר אותי, אני לא במקום הזה'. הבחור התעקש והתעקש. כדי להוריד אותו ממני, הלכתי להתייעץ עם הרב ארוש. הייתי בטוח שהרב יגיד לי: 'לא, תחזור ללמוד'. אבל להפתעתי - הרב צעק עלי: 'תסכים, בוודאי! זה חשוב מאוד!'"

ומייד התחלת להקליט?

כילד שנתפס בקלקלתו, אלייצור מחייך את החיוך הנבוך שלו. "ממש לא, לא רציתי. אמרתי לו: 'כבוד הרב, אם אתה רוצה שאפיץ ספרים בצמתים ואעמוד ברחובות בשמש - אני אלך. אבל למה לחזור למוזיקה?'. והוא ענה: 'כי זו השליחות שלך'. אז זה מה שעשיתי. הקלטתי את האלבום. ככה יצא ב־2018 האלבום הראשון שלי, 'במקום אחר בעולם'".

השראה ליצירה. אמינם, צילום: אי.פי

אם תהיתם איך אמינם היה נשמע כברסלבר שגדל על אביב גפן - זה האלבום בשבילכם. השיחות עם בורא עולם יושבות על הביט, גיטרות אקוסטיות וסולו צוקים מרככים את חומות הגטו היהודי. אך זה לא החידוש הגדול.

קולו של אלייצור רחוק ת"ק פרסה ממתיקות החלב והדבש של הפופ האמוני. ובעוד אנשי המקרא־פופ ו"שדות תורה לנצח" מתפייטים בשפה כמטחווי קשת, נדמה שאלייצור מדבר עם האל בשיחות ווטסאפ: "אבא, תרחם על שי, אבא, עד מתי? רחם עליו כמו שריחמת עלי, הוא יושב לבד, בשביל מה הוא חי? והסם הזה כבר לא כזה איי איי איי, והראש כואב, והוא שוב חושב. ואולי זה לא חיים, אבל הוא קצת אוהב להאמין למה שאמר לו המבוגר עם הקרחת במחשב. וגם הוא אומלל, תסתכל עליו, הוא כמעט בן 50 והוא ישן לבד. בשביל מה הוא חי? והסם הזה כבר לא כזה איי איי איי".

מוזיקלית, האלבום נשמע יותר כמו אופרת רוק או אלבום קונספט, מלא קטעי מעבר מילוליים, שיחות עם חברים שמאחרים לאולפן ודיבורים בין אלייצור לבין היצר הרע, שמציג בפניו את הדלתות המסתובבות של חייו, בשיר "במקום אחר בעולם": "סטרא אחרא: שוב פעם שכחת מה שהבטחת, אמרת שמחר אתה חוזר ולא חזרת. יאיר, אבל חזרתי, לא שיקרתי, אני עובד עכשיו על דיסק, אחי, משהו לפנים, אני שר שירים על חילונים. אחי, שחרר אותי, תלך מכאן, אני נמצא במקום יותר טוב ממה שאתה תבין. זה כמו סמים, ומהסם הזה אני לא רוצה להפסיק. בלילות ובימים הוא נותן לי שמחה ואהבה גדולה לאשתי וחיי משפחה".

אחרי שהוצאת את האלבום, נפתח לך התיאבון? זה עשה לך חשק לחזור למוזיקה?

"איפה... כשהוצאתי את 'במקום אחר בעולם' אמרתי: זהו, תודה, יצאתי ידי חובתי. הרב אמר לי לעשות - ואני קיימתי. אני חוזר לישיבה ולתענוגות שלי בעבודת השם".

אז מה קרה שחזרת למוזיקה בפעם השנייה? או השלישית? אני כבר לא מצליח לעקוב.

אלייצור משהה את תשובתו, מביט החוצה אל שמי השקיעה ואז מתוודה: "התחילו קשיים רפואיים בבית עם אשתי והילדים. הייתי נסער, לא מצאתי את עצמי בשום מקום. קניתי כרטיס לאומן, ובשדה התעופה פגשתי את הרב ארוש. הוא אמר לי: 'מה שעובר עליך זה כי לא אכפת לך מעם ישראל'. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני - אני, שמתפלל בכל יום בכל הכוונה רק שלעם ישראל יהיה טוב? לי לא אכפת?"

שכולם ירגישו בנוח

כיונה בדרכו לנינוה, בסוף אלייצור הבין את רמזי הים הזועף. "אז הבנתי שגם אם הדברים קשים - בחיים האלו בורא עולם מכוון אותי, וזה מה שהוא רוצה שאני אעשה. זו השליחות שלי, ואני לא יכול לברוח מזה. אבל מהרגע שהבנתי שזה מה שאני צריך לעשות - זה לא מטריד אותי יותר. זה רצונו של השם, ואני מתפלל בכל יום לעשות את זה הכי טוב שאפשר".

חיבור מתוך הכאב. הרב ארוש, צילום: יהודה פרץ

אלייצור חזר לכתוב ולהוציא שיר חדש בכל כמה חודשים. הסגנון שלו השתכלל והתגבש בשירים כמו "אבטיח" ו"אבא נשמה", אבל ב"חום ואהבה" הנהדר - כל הכוכבים התחילו להסתדר. השיר מתחיל כחלופת מכתבים, בדומה ל"סטן" של אמינם, אבל בישראלית אמונית, עם השילוב הזה בין האישי והיומיומי לרוחני והקדוש. במקביל, ההאזנות הלכו והתרבו - אבל הכל בחדרי חרדים ובין מקורבים, מתחת לרדאר.

"פעם ישבתי עם איזה זמר ישראלי מאוד גדול, והוא אמר לי שהוא בצער, במתח ובחרדות איך הוא מביא את הלהיט הבא. אמרתי לו: 'אחי, אל תדאג, אני בקשר עם הכותב והמלחין הכי טוב בעולם - אלוהים'"

באחד הימים, הרב ארוש כיוון את אלייצור אל המשפט "השם יתברך תמיד אוהב אותי", שמופיע בספריו. בנסיעה ארוכה לירושלים עם חברו הרב אורן לוי, השניים יילדו את הניגון: "השם יתברך תמיד אוהב אותי, ויהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב". כל הדרך השניים שרו והתלהבו במכונית, ותוך כדי הנסיעה הם הקליטו את השיר, הגיעו לעיר הקודש - ושכחו ממנו לחלוטין.

רק כמה שנים לאחר מכן אלייצור נזכר בשורה ההיא, השלים את שאר השיר והשמיע לרב ארוש. כהרגלו, הרב אמר לו ש"תמיד אוהב אותי" יהיה ההמנון שלו. אלייצור הממאן התקשה לשמוע את זה, אבל הרב אמר, וב־2024 אלייצור הקליט את השיר והוציא אותו - ושום דבר לא קרה איתו. "לא נהניתי לשמוע את השיר שלי, הרגשתי שהכלי הזה לא ניגן יפה כמו שרציתי", הוא צוחק בדיעבד.

אבל אז השיר הגיע לאוזניו של אבי גואטה, האמרגן של ששון איפרם שאולוב, שהקליט לו גרסה משלו - והשאר זה היסטוריה והיסטריה עם 50 מיליון השמעות, והזרוע עוד חזקה ונטויה. תאהבו או תסבלו - "תמיד אוהב אותי" מעורר אמוציות אצל כל שבשבת הרוחות הישראלית, והפך לתופעה תרבותית. "אני שמח מאוד בביצוע הזה, למעשה ממש חיכיתי לקאבר הזה", אלייצור מחייך במאור פנים על הביצוע של שאולוב.

הצלחה, כמו כישלון, היא דבר מאיים. לא חששת להיות "אמן של להיט אחד"?

"ממש לא. פעם ישבתי עם איזה זמר ישראלי מאוד גדול, והוא אמר לי שהוא בצער, במתח ובחרדות איך הוא מביא את הלהיט הבא. אמרתי לו: 'אחי, אל תדאג, אני בקשר עם הכותב והמלחין הכי טוב בעולם, ובכל יום אני נפגש איתו בחדר ואנחנו מדברים מלא'. הוא שאל מי זה, ואמרתי: 'מי כתב את כל הלהיטים שאתה מכיר? רק אלוהים'".

"שמחתי לשמוע את הקאבר שלו". ששון איפרם שאולוב, צילום: קוקו

השעה מתאחרת, אחורי הקלעים מתמלאים בצוות של אלייצור. הלהקה מתכוננת, חלקם עם כיפות, אחרים פחות. סטייליסט מגיע עם בגד להופעה. אני מרים גבה, ואלייצור מושך בכתפיו, משועשע מהסיטואציה. אבל במקרה שלו הבגד עושה את האדם, מוציא אותו לכמה רגעים ממראה הלמדן והופך אותו לראפר פאות עם סטייל.

אלייצור מארח את שותפו לדואט "לדבקה בך", שיר דוד גדסי, האחיין של אבנר גדסי, עם קול מלאכי ומראה תימני אותנטי. אל הקלחת מצטרפים שני חבר'ה צעירים שפנו לאלייצור כדי לשיר לזכר חבר שנפל במלחמה. לא ממש מוכנים לבמות הגדולות - אבל אלייצור דוחף שההופעה שלהם תקרה. העניין חשוב.

הצוות יושב במעגל לפני ההופעה. הקייטרינג פשוט: ירקות חתוכים, פלאפל וטחינה - ראש העין, בכל זאת. ראש העיר מגיע, עיניו סוקרות את החדר, לא בטוח מי כאן כוכב הערב. אלייצור נשלף לסלפי הכרחי. ניכר שהכוכבות יושבת עליו כמו בגד חדש - עדיין לא נוח עד הסוף.

כמה רגעים לפני האירוע הלחץ עולה. יש משבר: חלק מהאנשים מגלים שהישיבה מעורבת ולא רוצים להיכנס. בסוף נמצא פתרון - הקהל הנבדל מתבדל בשני צידי האולם, ובאמצע יושבים המעורבים.

אלייצור מניד בראשו, מבין וכואב את הקשיים של כולם. "יש לי היתר מכמה רבנים לעשות הופעה מעורבת, אבל אתה רוצה לתת מענה לכל הקהל שרוצה לשמוע אותך. גם ברדינג ובארנה עשינו את זה כך שיש באמצע מרחב מעורב ובצדדים הפרדה. זה יותר קשה - אבל זה המופע וזה הקהל, ואני רוצה שכולם ירגישו בנוח ליהנות".

יש דברים נסתרים

ההופעה מתחילה. הלהקה פוצחת באוברטורה מוזיקלית עשירה. אופרת רוק כבר אמרנו? לאורך כל השעות שביליתי עימו לפני ההופעה, אלייצור נראה כמי שפוסח על שתי הסעיפים - נוכח, אבל רוצה לעזוב את הכל ולהתבודד עם הספרים או בשיחות עם אלוהים. אך הכל משתנה ברגע שהוא מפלס את דרכו דרך מסך העשן אל מרכז הבמה: הקסם קורה בעוצמה יתרה, ואלייצור מחשמל את הקהל. הדרך הארוכה שעבר כמוזיקאי, ואל עצמו כאיש אמונה, השתלמה. על הבמה הוא נוכח ומדבר עם הקהל כאחד מתוכם, ועדיין מודע למעמדו ככוכב הראפ־רוק הראשון והבכיר של המגזר.

אבל איזה מגזר זה, אתם תוהים? אחד מהדברים המפתיעים זה לגלות את הרצף האמוני שבקהל: חרדים ליטאים מוקפדים, חסידים וברסלבים קורנים, חרד"לים תנ"כיים, דתיים־לאומיים לייט, נערי כיפות הרים כגבעות, מסורתיות בוטוקס, ילדי קורקינט ותלמידות אולפנה עם אנרגיות של פורים ביום הכיפורים. קואליציית אוהבי השם שרוצים שהשם יאהב אותם בחזרה.

"בגיל 23 התחתנתי, ומאז כבר יש לי חמישה ילדים. ברמה האישית הייתי עסוק בלימוד תורה, בתפילה, בעבודת המידות. עד כמה שזה אולי יישמע מוזר לאנשים מבחוץ, עבודת השם היא סוג אחר של תענוגות"

באקלים הנוכחי של המוזיקה הישראלית, לא חסרים זמרים עם כיפה גלויה או שקופה - אבל אלייצור הוא אחר. אני מתקשה להבין מה ייחוד קודשא שלו, עד שאני קולט בצידי הבמה יהודי לבן־זקן קורן מהאור הפנימי של אנשי האמונה, ושתי שורות מאחוריו - נערות בג'ינס של בית רבן משתוללות כמו בתפילת נעילה. הם מדקלמים כל מילה ומילה בווידויים ובתחנונים שבראפ של אלייצור.

באותו הרגע הכל מתבאר: הגישה והפנייה האישית של אלייצור אל האל הן הקול הנכון בזמן הנכון. על הבמה בראש העין, אלייצור מתגלה כתופעה גדולה מזמר של להיט אחד. הוא כותב תפילות מודרניות בשפה של הכאן ועכשיו, הדובר הרהוט של דור שמבקש את האישי בתוך האמוני.

מלאכים בראש העין. אליצור וההרכב על הבמה, צילום: דויד פרץ

אני מספר לו שבהקשבה שלי לשירים שלו, זה נשמע כאילו לפעמים הוא חי בלה לה לנד משלו. על הבמה הבנתי שזו תפיסת עולם שלמה שרואה באל את מקור החסד והסדר בעולם, והכל טוב אם הוא שם. אבל גם הוא לא האמין לכל הראפרים ששרו אז רק על הבריכות שלהם.

חוץ מהחומרי אל מול הרוחני, מה ההבדל בינך לבינם? זו לא בריחה מלראות את מורכבות המציאות והעולם?

אלייצור דוחה את זה מכל וכל. "יש לי רגעי משבר - כשאני קורא ספרי שואה, כשאני רואה דברים קשים, כשאני שר בבית חולים לילדים חולי סרטן, אני יוצא ואומר לאלוהים: 'אתה כזה גדול, אתה לא יכול לסדר את זה?'. כל הספרים הגדולים באים בטענות לבורא עולם. השכל האנושי הוא מאוד מצומצם. פעם ראיתי תמונה של הגלקסיה, וכדור הארץ הגדול הוא פיצי בתוכה, ואנחנו בתוכו יצורים זעירים להפליא. אם יש בורא עולם - אז אני בכלל לא מבין אותו".

ואיך אתה מתמודד עם הספקות האלו?

"אני מבין שאין מה לעשות, יש דברים נסתרים שלא נבין. הנכד של הרב ארוש טבע בבריכה במקסיקו, והרב בכה המון, אבל מתוך הבכי הזה הוא התחבר לבורא עולם והתפלל על הצרות של כל עם ישראל. מי יודע איך זה השפיע? ככה אני חי את חיי, עם האמונה שבורא עולם תמיד יעטוף אותי ויראה לי שאני קיים. וגם אם אני לא מבין אותו - הוא מבין אותי".

כדאי להכיר