בן ממן רגיל לפתוח את היום עם הודעת ווטסאפ קבועה מאביו, מוטי ממן (73), האיש הראשון בישראל והמבוגר ביותר שנעצר במהלך מלחמת חרבות ברזל בחשד ששיתף פעולה עם איראן. גם ב־23 באוגוסט 2024 שלח ממן הודעה לבנו. "בוקר טוב אחלה בן שלי חתיך", כתב וצירף סטיקר עם לב אדום. בן איחל לו יום נפלא ומוצלח, מתוך ידיעה שאביו נמצא באותו רגע בטורקיה ומנסה לפתח עסקי יבוא של תבלינים ופיצוחים לירדן.
אלא שביומיים הבאים, באופן חריג, לא היה קשר ביניהם ובן החל לדאוג. הוא התקשר לאביו, אולם לא קיבל כל מענה. בשום חלום בלהות לא דמיין כי האב שוהה באותם רגעים בתוך איראן. רק אחרי שלושה ימים הגיעה ההודעה המיוחלת. "בוקר טוב בן שלי גיבור ואהוב", כתב ממן. "או, שלום לך", ענה בן בשמחה. "מה המצב, חזרת?"
עדות נדירה מהכלא: החיים של מוטי ממן, שהיה בקשר עם סוכנים איראנים // כתבת: טל אריאל יקיר, צילום: מיכאל וקסל
האב ענה כי הוא בלרנקה שבקפריסין וממתין לטיסה לישראל. למחרת, 29 באוגוסט, בשעה 9:07, כתב: "בוקר אור בן שלי חתיך ואהוב". בן הספיק לענות לו, מבלי לדעת שזו הודעת הטקסט האחרונה ביניהם.
שעות ספורות אחר כך, בטרם אסף את המזוודות בשדה התעופה בישראל, נעצר ממן על ידי המשטרה והועבר לידי שב"כ. לאורך 16 חקירות בארגון הביטחוני ועוד ארבע שהתקיימו ביחידת החקירות הארצית של המשטרה, להב 433, סיפק גרסה בלי נתפסת, שמזכירה סרטי פעולה בדיוניים.
הוא גולל את ההברחה שלו לאיראן בקבינה של משאית, סיפר על מפגש מפתיע עם שניים מחברי משמרות המהפכה וחשף את הניסיון לשכנע אותו לבצע פעולת תגמול על חיסולו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה. האיראנים ביקשו שיתנקש בחייהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו או של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, או בראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, לא פחות.
באפריל 2025 הורשע ממן במגע עם סוכן חוץ ובכניסה למדינת אויב ללא היתר, ונידון ל־10 שנות מאסר בפועל. בעקבות מעשיו החמורים, ואף שלא הואשם או הורשע בריגול, הוא נכלא ב"אגף המרגלים", שהועבר השבוע מבית הסוהר דמון לכלא גלבוע. כל יציאה שלו מהתא הסגפני נעשית בנוהל אסירים ביטחוניים - עיניו מכוסות בפלנלית, ידיו אזוקות מאחורי גבו, גופו כפוף ב־90 מעלות ועיניו מביטות לקרקע.
ממן מתעקש לכנות את התנהלותו הקלוקלת במילים "טיפשות" או "חוסר אחריות". הוא שולל כל כוונת בגידה ומסרב לקבל את חומרת העונש. באמצעות עו"ד אייל בסרגליק ובסיוע של בנו בן, ערער לאחרונה לבית המשפט העליון בנימוק שמדובר בעונש תקדימי וחסר פרופורציות, החורג מכל גזר דין שניתן אי־פעם בישראל בעבירות דומות וחמורות יותר.
"לפני שטס אמרתי לו שהגעה לטורקיה בזמן מלחמה היא דבר מסוכן", מספר בן לראשונה על תחושותיו. "אבא שלי לא טיפש, אבל הוא התנהג כמו טמבל. עם זאת, הוא לא חשף מידע על המדינה ובטח שלא צילם אתרים רגישים כמו עצורים אחרים. גם בגזר הדין נכתב במפורש שהוא לא פגע בביטחון המדינה".
בשיחה עם האיראנים הוא דרש מיליון דולר. מה היה קורה לו היה מקבל את הכסף?
"הוא היה לוקח אותו וחוגג את החיים מבלי לעשות דבר. לאבא שלי מגיע לשבת בכלא, אבל הוא לא מרגל ואל תענישו אותו כמו בוגד".
"בית נורמטיבי"
קשה לדעת מה עבר בראשו של מוטי ממן כשהסכים מרצונו לעבור את הגבול לאיראן לראשונה, במאי 2024. שבעה חודשים בלבד עברו מאז 7 באוקטובר, ובאותם ימים ישראל היתה שרויה עמוק במלחמה בעזה, והציבור עקב אחר עוד עסקת חטופים שהגיעה למבוי סתום.
האם פעל מתך טיפשות ותמימות הנובעות מכך שבצעירותו ביקר באיראן בטרם המהפכה ועליית שלטון האייתוללות? ואולי מדובר בשילוב של יוהרה ובצע כסף בעקבות נישואיו לנטליה, עורכת דין מבלארוס, שהיתה צעירה ממנו ביותר מ־30 שנה? בן (33) בטוח רק בדבר אחד - אביו לא פעל מתוך רצון למכור את המדינה תמורת נזיד עדשים, ולכן לא ראוי לעונש המחמיר שקיבל.
כדי לחזק את דבריו, מציג בן את בדיקת הפוליגרף שעבר אביו בשב"כ, כחודש לאחר שנעצר, ומתפרסמת כאן לראשונה. ממן נשאל שלוש שאלות: האם בפועל ביצעת משימות עבור גורם ביטחון איראני? מעבר לידוע, האם אתה מסתיר מעורבים בביצוע משימות עבור גורם ביטחון איראני? והאם אתה מסתיר סדרי תקשורת חשאיים עם גורם ביטחון איראני? הוא נמצא דובר אמת. "בסיום הבדיקה נאמר לו כי עבר את הבדיקה בהצלחה", נכתב על הדוח.
"אבא שלי בא ממשפחה של מקימי הארץ ואבא שלו שירת באצ"ל בגיל 13 כדי שלנו תהיה מדינה", מציג בן צד אחר של משפחתו. "גדלנו בבוסתן הגליל במשפחה אוהבת ישראל. אחי הבכור שירת 30 שנה בחיל הים, אח אחר עשה עד לאחרונה מילואים בעזה, השתתף במבצע לחילוץ חטופים ולקח חלק בחקירת מחבלי נוחבה. אחותי שירתה בלבנון, ורק אני, הקטן במשפחה, הייתי עם פרופיל נמוך בגלל אסתמה ושברים בכל הגוף שנגרמו מתאונות אופנוע. ידעתי שאבא שלי לא יקבל בהבנה תפקיד פקידותי, אז נלחמתי עד שהעלו לי את הפרופיל. שירתי כלוחם בחיל האיסוף הקרבי, וכשהשתחררתי עשיתי קורס במשרד הביטחון והייתי מאבטח.
"הבית שלנו היה נורמטיבי, ואבא שלי תמיד עזר לכולם. הוא היה לוחם וחובש בגולני וצריך לשמוע את העדויות של חבריו בבית המשפט כדי להבין כמה אמיץ ומסור הוא היה. לפני שנולדתי הוא ישב בכלא על עבירות מס, אבל הרישום הפלילי שלו התיישן, ומאז הוא לא התעסק בפלילים.
"בשנות ה־90 אבא עבד כקבלן בניין והביא לארץ פועלים מטורקיה. כך הוא הכיר את שני החברים שאיתם רצה לעשות עסקים בטורקיה. תמיד ידענו שאבא עושה גם דברים אחרים, כי הוא היה נכנס מדי פעם ללבנון ולסוריה בשליחות המדינה".
מה זאת אומרת?
"גופי הביטחון במדינה השתמשו בקשרים שלו, ואני הכרתי את המפעילים שלו. אחד מהם היה מכונה צביקה. שמעתי אותם מדברים, מתכננים לאן אבא שלי ייסע, את מי הוא יפגוש. הוא היה מסיע לארץ לחקירה משת"פים מחיזבאללה. תמורת העזרה הוא קיבל את האישור להביא פועלים מטורקיה וגם לייבא ערק מלבנון לישראל".
שירותי הביטחון במדינה מאשרים שהפעילו אותו?
"הם מכחישים, אבל המדינה היא זו ששלחה אותו לסוריה וללבנון", אומר ג', אחד מאחיו של בן, שלא ניתן לחשוף את שמו עקב שירותו הצבאי. "אני זוכר איך אבא לקח חלק בחיפושים אחרי רון ארד ונעדר מהבית במשך כמה חודשים. יום אחד התקשרו לאמא שלי ואמרו לה להגיע למלון בתל אביב כדי לפגוש אותו. הגענו יחד וחלק מהקומה היה סגור. היו שם אנשים ממשרד הביטחון וגם המפעיל שלו. הם לא יודו במה שהוא עשה עבורם. מבחינתם הוא לימון. השתמשו, סחטו, וזהו".
בן: "אין ראיות למה שאבא עשה, והוא מעולם לא היה עובד רשמי של שב"כ או המוסד, או קיבל תלוש משכורת. זה היה בבחינת יד רוחצת יד. אבא לא דיבר על זה הרבה, אבל שמעתי את הסיפורים מחברים שלו.
"בעשור האחרון הוא הפסיק לעבוד, חלה בסוכרת, עבר צנתורים וניתוח מעקפים. הוא התקיים מחסכונות, מהביטוח הלאומי ומהכנסות של צימרים שהיו לו בבוסתן הגליל. למרות מצבו, כשפרצה המלחמה הוא סייע עד כמה שאפשר. שני האחים שלי היו במילואים בעזה, אחד בים ואחד ביבשה, אז אבא החליט להכין כריכים וחילק אותם לחיילים ששמרו על גבול הצפון. אחד מקציני המילואים בסיירת גולני הגיע אפילו להעיד לטובתו בבית המשפט וסיפר שלולא אבא שלי, הוא ושאר הלוחמים היו נשארים רעבים".
"נרתע ונדבק לכיסא"
כתב האישום שהוגש נגד ממן בספטמבר 2024 מצייר אדם שונה מהמורשת שעליה מספרים ילדיו. בתחילת אפריל 2024, כך נטען, הוא שוחח עם חבריו הטורקים, בני הדודים אנדריי וג'ונייד, והתעניין באפשרות לבצע עסקאות משותפות. אנדריי סיפר על קשר עסקי ליבוא ירקות ופירות עם אדי, איש עשיר המתגורר באיראן. אדי הוא בעל מפעלים ובתי אריזה, והוא גם בעליו של בית מלון מפואר.
העובדה שאדי הוא איראני לא הרתיעה את ממן, שטס מישראל לקפריסין וחצה את הגבול לקפריסין הטורקית כדי להיפגש איתו. אדי לא הגיע למפגש ושלח שני נציגים, אולם בהמשך הוא התקשר וממן נעתר להצעתו להגיע לאיראן.
ב־5 במאי 2024 הוברח ממן לאיראן ושם פגש את אדי ואדם נוסף שלא הכיר. בדיעבד התברר כי הלה פעל מטעם מנגנוני הביטחון האיראניים. אחרי הפגישה, כשהגיע לגבול, שאל אותו אדי אם יהיה מוכן לעשות עוד דברים מלבד ההצעות העסקיות שדיברו עליהן עד כה. ממן ענה בחיוב, לטענתו לא ידע במה מדובר.
באוגוסט טס ממן פעם נוספת לטורקיה, וב־24 בחודש הוכנס לקבינה של משאית, שוכב על המושב האחורי המוסתר מפני בודקי הגבולות. באיראן פגש את אדי, שעל פי כתב האישום הודיע לו כי בווילה שלו ממתינים שני אנשי מודיעין איראנים הרוצים לפגוש אותו, והציע לו לבקש מהם מקדמה על סך מיליון דולר.
בחקירתו בשב"כ מפרט ממן כי אחד מאנשי המודיעין הגיע עם פאה לראשו והציע לו לבצע פעולות טרור עבור איראן. בתחילה התבקש להתנקש בחיי נתניהו.
"הנדון (ממן; ט"א) אמר כי הוא נרתע ונדבק לכיסא", כתב במזכר חוקר השב"כ. "הוא לא ציפה מהאיראנים לטמטום עד כדי כך. הנדון צחק והסביר להם שנתניהו עטוף במעטפת אבטחה ושגם מטוס F-35 לא יצליח להתקרב אליו. השניים הציעו לנדון להרוג את גלנט. הנדון ענה כי זה בערך אותו סיפור אבל יותר גדול, היות שעל ביבי שומרים 'גורילות של משרד הביטחון' ועל גלנט שומרים חיילים אמיצים שימותו בשבילו".
אחד האיראנים העלה את שמו של בנט בנימוק שהוא מאובטח פחות. "הנדון אמר כי הם ננעלו על בנט", כתב החוקר. "הוא אמר להם שקודם יביאו מיליון דולר ושהוא יבדוק את זה".
האיראנים שאלו גם אם ממן יסכים לבצע משימות עבור המשטר שלהם, כמו הטמנת כספים או אקדח, צילום מקומות הומי אדם או אזהרת ערבים ישראלים שקיבלו כסף מאיראן ולא ביצעו משימות שהוטלו עליהם. ממן הודיע שיבדוק, אולם לא עשה דבר בנידון. הוא אולץ להישאר במלון של אדי באיראן שלושה ימים, פגש את אנשי המודיעין האיראנים פעם נוספת, אולם לא הגיעו להסכמה בנושא תשלום המקדמה.
לאחר שהסתכן ונכנס לאיראן בפעם הראשונה, מדוע הגיע לשם בפעם השנייה?
"הוא מאוד רצה לסגור עסקה. רק בפעם השנייה הוא הבין שהסתבך כשהפתיעו אותו בנושא הפגישה עם אנשי משמרות המהפכה. הוא אמר לי 'פחדתי פחד מוות. הייתי בטוח שהולכים להרוג אותי שם. לא יכולתי להתנגד. חשבתי איך אני יוצא משם וחוזר הביתה בחיים. כשהם אמרו לי להוריד את נתניהו, גלנט ובנט, צחקתי להם בפנים. הייתי שם שלושה ימים ואפילו תמונה של תחנת משטרה נידחת לא נתתי להם'".
אם לא היה נעצר, מה אבא שלך היה עושה?
"הוא היה בוודאות פונה בעצמו לגופי הביטחון. במהלך החקירות שלו הוא לא רק סיפר הכל, אלא גם הציע לשתף פעולה כדי שישראל תגיע לאיראנים האלה".
אבא שלך חושב שבגילו הוא יהפוך לג'יימס בונד ישראלי?
"אפשר לצחוק עליו, אבל הוא יכול היה להביא כתובות ואנשי קשר, ולפתות את האיראנים להגיע לטורקיה. הוא התבייש במה שעשה ורצה לכפר על הטעות עד שהיה מוכן לסכן את החיים שלו. בסרגליק פנה בנושא גם לפרקליט המדינה, אבל שום דבר לא יצא מזה. המדינה פספסה כאן והעדיפה לצלוב אותו בכיכר העיר".
יש לכם מושג איך עלו עליו?
"אנחנו מעריכים שזה בעקבות אחת השיחות שלו עם אנדריי, שהיה כנראה באותו זמן באיראן, והשיחה הזו נוטרה על ידי כוחות הביטחון או צה"ל".
בן, בנו של ממן: "אבא מאוד רצה לסגור עסקה. רק בפעם השנייה הוא הבין שהסתבך כשהפתיעו אותו בנושא פגישה עם אנשי משמרות המהפכה. הוא אמר לי 'פחדתי פחד מוות. הייתי בטוח שהולכים להרוג אותי. לא יכולתי להתנגד. חשבתי איך אני חוזר הביתה בחיים'"
"הוא מת מהלך"
בן, נשוי ואב לשניים, עבד בעבר כעורך דין לענייני נדל"ן וחדלות פירעון, אולם מאז שאביו נעצר הוא עבר לתחום הפלילי ומסייע לעו"ד בסרגליק. בזכות הכשרתו, הוא היחיד מבני משפחתו שרשאי לראות את אביו ולבקר אותו.
איך נודע לך שאבא שלך נעצר?
"ב־29 באוגוסט בצהריים אחותי התקשרה ואמרה שאבא היה אמור לנחות, אבל היא לא תופסת אותו. הייתי בטוח שהוא התעכב בקפריסין. בערב הודיעו לאחי הגדול שאבא נעצר בשדה התעופה. הייתי בטוח ששואלים אותו אם דיברו איתו בטורקיה על המלחמה, ושאחרי זה ישחררו אותו.
"אחרי רבע שעה התקשרו מהמשטרה גם אלי. שאלתי באיזו תחנה הוא נמצא, וענו שהוא מנוע מפגש עם עורך דין. באותו רגע נדלקה אצלי נורה אדומה. הבנתי שמדובר במשהו ביטחוני.
"בדיון שלו בהארכת המעצר דובר כבר על כניסה למדינת אויב ושיערתי שמדובר באיראן. האישור הגיע בדיון הבא. חשבתי שאבא נכנס בטעות לאיראן, כי אין סיכוי שהוא ימכור את המדינה שלו".
הוא סיפר לך על תנאי המעצר שלו?
"אין לו שיחות טלפון, לא ביקורים של משפחה, אין טלוויזיה או עיתון, והאוכל גרוע. יש לו תנאים של מחבל נוחבה. אבא שלי רזה 25 ק"ג והוא מת מהלך. לפגישות איתי הוא יוצא עם פלנלית על העיניים, מכופף וידיים מאחורי הגב. ביקשנו להעביר אותו לכלא אחר, אבל שב"ס סירב. כל פעם שאני פוגש אותו, הוא אומר 'בן, אני לא יודע מה עבר עלי. כאילו הנשמה יצאה לי מהגוף. פעלתי על אוטומט'. אני לא יודע איך הוא יוכל לשרוד ככה בגילו".
אף שבן ואחיו אינם מצדיקים את מעשיו של ממן וטוענים שמגיע לו לשבת בכלא, הם הופתעו מגזר הדין שניתן על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בני שגיא ז"ל, אשר שלח אותו למאסר של 10 שנים בפועל ועוד שנה על תנאי.
"בדיון של הטיעונים לעונש השופט אמר בפירוש לפרקליטות שלא ייתן לאבא עונש דו־ספרתי", אומר בן בכעס. "בסרגליק, אחותי, אחי ואני שמענו כל מילה. האמנו. כשהוא הקריא את ההחלטה נפלה לנו הלסת מרוב הלם. עונש דומה, של 11 שנים, קיבל השר לשעבר גונן שגב שהורשע בריגול למען איראן ובמסירת ידיעות לאויב, איפה הוא ואיפה אבא שלי? אבא שלי לא ריגל, לא צילם, לא מסר ידיעות לאויב.
"זה השופט שכתב בגזר הדין כי 'הנאשם לא פעל לטובת מימוש המשימות, ובפועל לא גרם נזק לביטחון המדינה'. אבא הוא לא איש העסקים יעקב אלקיעאן שהורשע במגע עם סוכן איראני ומסירת ידיעה לאויב, ולמרות זאת נשלח ל־12 חודשי מאסר. הוא גם לא טארק דעור שהורשע במגע עם איש חמאס, ולמרות זאת נגזרו עליו לאחרונה ארבע וחצי שנות מאסר. ומה עם אלימלך שטרן מבית שמש? לפני שבועיים הוא נשלח לשלוש שנות מאסר לאחר שהורשע במגע עם סוכן חוץ ובקשירת קשר לאיומים".
איך אתה מסביר את זה?
בן: "אבא הוא שעיר לעזאזל. הקריבו אותו".
אחיו ג': "אחרי כל מה שאבא שלי עשה למען המדינה וסיכן את עצמו, זה לא העונש הראוי לתת לו, ודאי לנוכח גילו. המדינה זרקה אותו לכלבים, התעלמה מהעבר הפטריוטי שלו והפכה אותו לדוגמה 'למען יראו וייראו', כשבמקביל היא מקילה בעונשם של אסירים אחרים שביצעו עבירות חמורות יותר".
אולי השופט נתן משקל כבד לעובדה שאבא שלכם נכנס מרצונו פעמיים לאיראן?
"הפסיקה מדברת על עונש שבין 12 חודשים ל־3 שנים, אז שיחמירו איתו וידונו אותו ל־3 שנים. 10 שנים זה לא מידתי. אבא שלי הודה בכל, התחרט ולא התחשבו בו".
איך הוא הגיב לעונש?
"מבחינתו זה כמו גזר דין מוות".
ג', בנו של ממן: "אבא השתתף בחיפושים אחרי רון ארד. יום אחד התקשרו לאמא שלי ואמרו לה להגיע למלון בתל אביב כדי לפגוש אותו. היו שם אנשים ממשרד הביטחון וגם המפעיל שלו. הם לא יודו במה שהוא עשה עבורם. מבחינתם הוא לימון. השתמשו, סחטו, וזהו"
"לחפש עוד הכנסה"
ממן, שהתגורר בשכירות באשקלון עם נטליה, נמצא כעת בהליכי גירושין. היא חזרה להתגורר בבלרוס ואינה מתכוונת לשוב יותר לישראל. "היא זו שביקשה לעבור לכאן כי רצתה שהבן שלה יקבל חינוך טוב יותר", אומר בן בזהירות. "החיים פה יקרים יותר, וזה מה שגרם לאבא שלי לחפש עוד הכנסה. הוא אמר את זה גם בחקירת שב"כ".
על פי כתב האישום, הוא היה שקוע בחובות של עשרות אלפי שקלים.
"הוא לא היה חייב אפילו שקל. אני אוציא לך תדפיס של הבנק ותראי שהוא בפלוס. לא כל מה שכתוב בכתב האישום הוא נכון. גם כתבו שהוא התגורר כמה שנים בטורקיה. השגיאות האלה לא הטרידו אותנו, כי הן לא היו אמורות להשפיע על עניין העונש".
בערעורו, שיידון ביוני השנה, מציין ממן כי לא ידע שהוא עתיד להיפגש עם גורמים איראניים הקשורים למשטר. "טעה בית המשפט כאשר קבע כי לא ניתן לקבל שיתוף פעולה כלשהו, אפילו עסקי, בין אזרחי ישראל לאויב", טען עו"ד בסרגליק. "הרי ניתן לטעון לאכיפה בררנית כלפי כל משווק מוצרים אשר מגיעים בשיווק ישיר או עקיף מאיראן, ורשויות החוק אינן עומדות על ענישה כלשהי או חוקרות את העניין.
"בית המשפט סתר את דבריו שלו כשקבע כי יש להעניק משקל להודאת המערער, להבעת החרטה וכן להלכה המושרשת בשיטת המשפט שלפיה העלאת רף הענישה תיעשה באופן מדורג ולא חד, ולא על גבו של מערער בודד. דווקא המערער, שהביע חרטה מהרגע הראשון, שהודה בכל ושביקש לסייע למדינה, זכאי לפחות להקלה משמעותית בעונש".
מה יקרה אם הערעור לא יתקבל?
"יהיה לי קשה לשמור על אבא בחיים לנוכח התנאים הקשים בכלא. הוא טעה, הוא משלם את חובו לחברה, אבל העונש אינו פרופורציונלי".
התנאים הקשים שאיתם מתמודדים אסירים ועצורים כמו ממן הובילו את בן לייצג גם נאשמים אחרים מאגף המרגלים, המעוניינים להגיש עתירות נגד שב"ס. אחד הלקוחות הבולטים שלו הוא רפאל גולייב, המואשם בסיוע לאויב בזמן מלחמה ובמסירת ידיעה לאויב במטרה לפגוע בביטחון המדינה.
אתה לא חושש להצטייר בצורה בעייתית?
"אני לא מייצג אותם בתיקים העיקריים. כל אדם זכאי לייצוג הולם, ואין קשר בין הדעה האישית שלי לעובדה שאני מייצג מישהו בצורה מקצועית".
היכן עוברים הקווים האדומים?
"אני לא אייצג מרגל שפוגע בביטחון המדינה. הייתי מסרב, למשל, להגן על מישהו כמו מרדכי ואנונו".
אבל גולייב מואשם בין היתר במסירת ידיעה לאויב במטרה לפגוע בביטחון המדינה.
"אני לא סנגור של מרגלים או סנגור של מחבלים. הייצוג שלי הוא רק בעתירה הקשורה לתנאים בכלא. אנשים כאלה נמצאים כבר מאחורי סורג ובריח ואין להם חופש, אז לא צריך לחנוק אותם עד כדי איבוד האנושיות".
אני לא מסכימה איתך.
"אנחנו מדינה דמוקרטית וכל אחד זכאי לדעתו. יש חוק במדינה, ומגיעים גם לאסירים האלה תנאים בסיסיים".
בן: "אפשר לצחוק עליו, אבל אבא יכול היה להביא כתובות ואנשי קשר, ולפתות את האיראנים להגיע לטורקיה. הוא התבייש במה שעשה ורצה לכפר על הטעות עד שהיה מוכן לסכן את החיים שלו. המדינה פספסה והעדיפה לצלוב אותו בכיכר העיר"
"טרגדיה קשה"
סנגורו של ממן, עו"ד אייל בסרגליק, טוען כי מרשו נענש פעמיים: "בפעם הראשונה כשהוקע ציבורית והוגדר כמרגל ובוגד, זאת בשעה שהוא לא בגד ולא ריגל. לא היתה עבירה כזו בכתב האישום. בפעם השנייה, כשקיבל עונש חסר תקדים של 10 שנות מאסר, כאשר מתחם הענישה על עבירות דומות הוא בין 12 חודשים ל־3 שנים. העונש הוא חסר פרופורציה לעומת עונשים בעבירות חמורות בהרבה ממה שביצע.
"אין ספק, הוא ביצע טעות קשה, ועליה הוא נושא עונש, בכך שנסע לטורקיה ומשם נכנס לאיראן עבור פעילות עסקית. עם זאת, יש פער עצום בין עוצמת ההוקעה הציבורית וחומרת הענישה לבין הטעות שעשה ומה שמיוחס לו. כתב האישום, שעליו חתום פרקליט המדינה, מאשר זאת. יש לזכור - ממן תרם למדינת ישראל שנים רבות, ושילב בפעילותו העסקית גם סיוע לחיפושים אחר רון ארד.
"זו טרגדיה קשה שאיש עתיר מעשים טובים נקלע לסיטואציה נוראית ומצר עליה. הוא ביקש לכפר עליה, עוד כשהיה מנוע מלפגוש עורך דין ואחר כך גם באמצעותי. אין שום הצדקה לכך ששב"ס לא מאפשרים לו שהות בתנאים אנושיים ואף מפעילים כלפיו אלימות. המטרה היא שהוא ישרוד כדי לרצות את עונשו".
מהמוסד ומשב"כ לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.
