ציפי פינס: "לא אוהבת את השם ציפי. מעדיפה שם כמו סיגל"

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"זיכרונות הילדות שלי קשורים כולם לתיאטרון ולפרפורמינג ארט. נולדתי ברוסיה ועליתי ארצה בגיל 3. אמי סיפרה לי – או אולי אני חוויתי – שבגרמניה לקחו אותי לאופרה, ועליתי על הבמה ושרתי עם זמרות. בהמשך, ההצגה הראשונה שראיתי בארץ היתה 'הציפור הכחולה' של הבימה בכפר סבא. מאז, חוויית הבמה, הצפייה וההתרגשות מלוות אותי".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהורייך?
"הישרדות. היכולת לשרוד בכל מצב. תמיד להיות מוכנה, אפילו ברמה הכי פשוטה: תמיד יש לי אוכל בתיק".

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?
"לחיות את החיים וליהנות מהם. הוריי חיו כדי לשרוד, לא כדי ליהנות. אני בחרתי אחרת".

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?
"שתי נשים: סבתי, ניצולת אושוויץ, ואמי, שברחה מפולין. שתיהן נשים חזקות שבנו חיים חדשים ונתנו לי ביטחון שאסתדר תמיד".

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?
"כשנרשמתי לחוג לתיאטרון באוניברסיטה. היה לי אז ילד בן 4, וברגע שנכנסתי לעולם הזה – היה ברור שזה הייעוד שלי, בעיקר בימוי".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?
"כמעט שלא אמרתי זאת אף פעם. הרגע היחיד שבו באמת הרגשתי כך היה כשהוקם בניין קבוע לתיאטרון בית ליסין בלב תל אביב. אז אמרתי לעצמי: הצלחתי".

7. הכישלון שהכי השפיע עלייך?
"דפוס של כישלונות מקצועיים, שנבעו בין השאר מהיותי אישה צעירה בתחום שנשלט בידי גברים. שנים רבות הייתי המועמדת היחידה לתפקידים בכירים – ולא נבחרתי".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?
"הגירושין. הבחירה בין להיות אשת משפחה לבין עיסוק בתיאטרון. הבחירה הזו שינתה את חיי לחלוטין".

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?
"בעיקר עולם התיאטרון – אכזבות מקצועיות, שחקנים שעזבו, חוסר הערכה. זה עולם טוטאלי, מרגש ושובר לב".

10. דבר אחד שתרצי להשאיר כמורשת אחרייך?
"מורשת של תיאטרון: מחויבות, מצוינות ואהבה למקצוע קשה רגשית, אך מלא חזון ואפשרות לחיות 100 תקופות חיים".

11. אם יש לאדם תפקיד בעולם – מה התפקיד שלך?
"עשייה מתוך מחויבות: למקצוע, למשפחה ולאמנות. לא בטוחה שיש 'תפקיד', אבל יש דרך".

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?
"הספר 'חיים קטנים'. יצירה קשה ועמוקה, שמלווה אותי ומזכירה לי פרופורציות".

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?
"לא התעסקתי בכך. יש מי שיש להם ויש מי שאין להם. לי אין שיח עם אלוהים".

14. מהו החפץ האחד שאת תמיד לוקחת איתך?
"חלוק של אבי, מעיל של אמי, ותמונות מאושוויץ של סבתי".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?
"מאמי, שלא נתתי לה להתגאות בי כפי שרצתה".

כמה קטנות

• אם לא ישראל – איפה?
  "רק בישראל".
• אם לא עברית - איזו שפה?
  "איטלקית".
• אם לא ציפי – איזה שם?
  "שם ישראלי כמו סיגל. אני לא אוהבת את השם ציפי".
• לא יתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
  "לעולם לא ברישול. תמיד מסודרת, מתוקתקת".
• מדד האושר האישי?
  "בורכתי. האושר משתנה מיום ליום, תלוי ביצירה, בעבודה ובמצב העולם – אבל בסך הכל, בורכתי".