"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
רצינו לשלם פחות על הטלוויזיה. בכל זאת הצליחו לכייס אותנו
"מאות שקלים בחודש על טלוויזיה? יקר מדי!" - עד לא מזמן, זה בדיוק מה שזעקנו • אלא שהצמיחה של ספקיות התוכן סללה את הדרך לבעיה גדולה, שעולה לנו סכומים הזויים פי כמה • חמק לכם, הטעות שעברה לכולם מתחת לרדאר השבוע: מדור חדש
איפה הכסף? כלוא במסך של הטלוויזיה שלכם. צילום: GettyImages

רצינו לשלם פחות על הטלוויזיה. בכל זאת הצליחו לכייס אותנו

"מאות שקלים בחודש על טלוויזיה? יקר מדי!" - עד לא מזמן, זה בדיוק מה שזעקנו • אלא שהצמיחה של ספקיות התוכן סללה את הדרך לבעיה גדולה, שעולה לנו סכומים הזויים פי כמה • חמק לכם, הטעות שעברה לכולם מתחת לרדאר השבוע: מדור חדש

,עודכן
0השמעה
[object Object]

עד לפני כמה שנים שילמנו המון כסף על צריכת הטלוויזיה שלנו - וצרחנו. חברות הכבלים והלוויין גבו מאיתנו 300-200 שקלים על חבילות ערוצים, ספריות VOD וכל מה שהיה צריך כדי לא לפספס דבר. ואז, נשמעה צעקה: "מאות שקלים בחודש על טלוויזיה? יקר מדי!" - ולאט־לאט צצו וצמחו עוד ספקיות תוכן, שרתיסטרימינג, אפליקציות וכדומה, שכולם הציעו מינויים בעשרות שקלים ואת הסדרות הכי לוהטות.

כך הגענו למצב הנוכחי.נטפליקסעולה 70-33 שקלים,HBO MAXעולה 65-50, דיסני פלוס - 50,אמזון פריים- בערך 20, ואפל טיווי- עוד 25 בחודש. תוסיפו את מחיר חבילות הבסיס של yes, פרטנר, HOT, סלקום או freeTV, שנעות בין עשרות שקלים לבין אזורי ה־100 פלוס, והנה - שוב הגענו למציאות שבה צפייה בטלוויזיה עולה לצרכנים הכבדים משהו כמו 300 שקלים בחודש.

תעשיית הסטרימינג איבדה את אמון הקהל - וזו התוצאה // EPA, In Pictures via Getty Images, אנוואטו

ההבדל היחיד: אם בעבר כל התוכן היה מרוכז בפלטפורמה אחת - כעת השוק החופשי, הגלובליזציה והשדרוג הטכנולוגי גרמו לכך שהתוכן מפוצל בין הרבה מאוד ספקי תוכן שונים, ולכן עלינולשלם לכל אחד מהם בנפרד פחות או יותר אותו סכום. שיעור בכלכלה.

עוד על כל מה שפספסתם בטלוויזיה השבוע - בטור המלא באתר וב"ישראל שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
[object Object]