זה הפך סמל למצבה העגום של נצרת. הר עצום של אשפה, כולל פסולת אלקטרונית, שהלך ותפח בשנה וחצי האחרונות בלב שכונת מגורים בעיר הערבית הגדולה בישראל. אצבע בעין של עיר שלמה שהנהגתה איבדה לאורך השנים את אחיזתה, ופילסה דרך להשתלטות מצד גורמים עברייניים, בדרך לאובדן משילות כמעט מלא - עם מקרי רצח, ירי ברחובות, גביית דמי פרוטקשן וחשד לשחיתות מאורגנת שממדיה והיקפה מתבררים כעת בחדרי חקירות.
תושבי שכונת כרם אל־סאחב חזו בהר המצחין מדי יום, בסמוך לבית הספר היסודי "אל־סולטן". מפעם לפעם הוצת ההר באש, לכלות את תוכנו. לא באמצעות שריפה מבוקרת, אלא בהצתות פיראטיות - עם הסכנות הבריאותיות והסביבתיות הנלוות ועם הריח הבלתי נסבל. "איך אפשר לדבר על חינוך או על ביטחון אישי, כשלא מזמן כמעט כל העיר עלתה באש?" שואל־מאשים טארק שחאדה, פעיל חברתי יליד נצרת, לשעבר מנכ"ל עמותת התיירות בעיר.
מה פירוש "כל העיר עלתה באש"?
"לפני שלושה-ארבעה חודשים שרפו את כל אתרי הפסולת שהצטברו פה, כי כמויות האשפה היו אדירות. 'הר הקפיצה' בדרום נצרת, אתר היסטורי בעל חשיבות נוצרית גדולה, הפך להר של זבל שעלה בלהבות. אני משוכנע שזה היה אחד הדברים שגרמו למדינת ישראל להתחיל לפעול סוף־סוף נגד מה שקורה בעיר: הריחות שהגיעו ליישובים היהודיים לידנו".
מעצרו של ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, בפרשת מבוך הכסף // באדיבות המשטרה
וכל הזמן הזה כולם ידעו מי מנהל את העיר בפועל?
"ידעו ופחדו לדבר, כי מי שדיבר - העבריינים איימו עליו, או גרוע מזה ירו בו. מה זעקנו כל השנים? שינקו לנו את הרחובות מפסולת, ושנוכל לצאת מהבית בלי כדור שיפגע בטעות בילדינו. אלה ציפיות בסיסיות של אזרח בעיר בישראל".
עשרות שוטרים פשטו
הר הזבל היה רק הסימפטום הגלוי של עיר שנדמה כי חדלה לתפקד. שירותי הניקיון קרסו, הביטחון האישי התאדה, הפחד שיתק תושבים, והתחושה הכללית היתה שהרשויות נאלמו ונעלמו. כך מצאה את עצמה נצרת, המקום שבו לפי האמונה הנוצרית הושק אחד הסיפורים המכוננים בתולדות האנושות, לא כיעד עלייה לרגל, אלא כעיר שלפי טענת המשטרה הלכה ונשלטה בידי גורמי פשיעה. הדברים אירוניים במיוחד על רקע העובדה שבנצרת ממוקמים מטה משטרת מחוז הצפון ובית המשפט המחוזי.
קרוב משפחתם של שני נרצחים בסכסוך בנצרת: "אין לעבריינים פה לב. על ריב קטן מאוד רוצחים. פעם היתה צריכה להיות סיבה רצינית להרוג, כשקודם מאיימים, היום כבר לא צריך. על 'הסתכלת עלי' הורגים מישהו"
החודש, סוף־סוף, נסדקה חומת השתיקה וההדחקה. בתום חקירה סמויה של היחידה המרכזית של מחוז הצפון במשטרה, שנמשכה כמה חודשים, פשטו עשרות שוטרים על נצרת במסגרת "מבוך הכסף" - פרשה רחבת היקף שבמרכזה חשד להשתלטות גורמי פשע על מנגנונים עירוניים, הזרמת כספי ציבור דרך עסקאות פיקטיביות ומערכת יחסים פסולה בין עבריינים וחשודים בפלילים לבין גורמים במשטרה. פרשה מסועפת שהגיעה, לכאורה, עד לראש יחידת חקירות העילית להב 433, קצין בדרגת ניצב.
זה לצד זה הושמו באזיקים, כחשודים, ראש עיריית נצרת עלי סלאם ובנו, בכירים בעירייה, אנשי עסקים מוכרים בצפון, וראשי מה שהמשטרה מכנה "ארגון הפשע בכרי". התפוצצות הפרשה והטיפול בה מפיחים בקרב תושבי העיר רוח זהירה של תקווה לשינוי.
"מעט מדי ומאוחר מדי"
לא היה קל למצוא אנשים שיסכימו להתראיין לכתבה. "זה לא נושא שנעים לדבר עליו", אמר בכיר מאוד לשעבר בעיריית נצרת על ההון שזרם לכאורה לטובת ארגוני הפשיעה, ושמוערך לאורך השנים במאות מיליוני שקלים. "אין לי מושג, לא שמעתי על זה", אמר אדם אחר, שבנו ושקרוב משפחה נוסף שלו נרצחו בעבר במסגרת סכסוכי הדמים, כששאלנו לדעתו על המעצרים האחרונים בפרשת "מבוך הכסף".
"אף אחד לא הופתע מהפרשה שהתפוצצה", הסכים לספר בעילום שם א', עיתונאי שגר ושעובד בעיר. "כולם הבינו כבר הרבה שנים שמשהו לא עובד בעירייה, שהיא לא מצליחה לספק שירותים בסיסיים לתושבים. הכל נראה פה באמת על הפנים. אז כולם ידעו שזה מגיע לשם, ובטח כשהתקבלה ההחלטה לפרק את העירייה ולמנות תחתיה ועדה קרואה - ודברים התחילו לצאת החוצה".
בפברואר 2025 החליט שר הפנים משה ארבל (ש"ס) "לפטר" את עיריית נצרת ולמנות תחתיה ועדה קרואה בראשות יעקב אפרתי, איש ניהול במגזר הציבורי שאין לו כל זיקה לעיר.
ההחלטה להדיח את הנהגת העירייה התבססה במיוחד על כשלי התפקוד: פינוי אשפה לקוי, עבירות בנייה, שיעורי גביית מיסים וארנונה נמוכים, העסקת עשרות עובדים בצורה בלתי חוקית, ומעל לכל - גירעון תקציבי של 240 מיליון שקלים. כפי שצוין במפורש בהחלטת שר הפנים, חדירת ארגוני הפשיעה היתה "נדבך נוסף", אך לא העילה המרכזית להחלטה.
מדובר באירוע מכונן בתולדות נצרת, שזכה לתגובות מעורבות בעיר. המחנה המזוהה עם ראש העירייה סלאם (המכונה גם אבו מאהר) ורשימתו "נאסרתי" (נצרתי) הביע התנגדות נחרצת להחלטת השר, בטענה שהיא לא דמוקרטית ופוגעת בריבונות המקומית. מנגד, מתנגדי סלאם בירכו על ההחלטה והביעו תקווה למימוש סדר ציבורי חדש ויעיל יותר בעיר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתריע בעבר על נטיית המדינה להימנע מהתערבות כשרשויות ערביות נכשלות, עד שמגיע שלב הקריסה המוחלטת, פרסם ביולי האחרון סקירה ובה קבע שהחלטת השר ארבל היא "מעט מדי ומאוחר מדי", וש"לא מדובר בטעות מקרית, אלא במדיניות שיטתית ועקבית של משרד הפנים. כל ההתרעות ותסמיני המחלה שנראו לאורך השנים, בעיקר הזינוק בגירעון משנת 2016, לא טופלו על ידי משרד הפנים ואף זכו להתעלמות מוחלטת".
ובזמן שהמדינה צפתה באדישות בהידרדרותה של עיר בישראל - הלכו גורמים עברייניים והשתלטו לכאורה על מוקדי הכוח בעירייה. לדברי א', "ארגוני הפשיעה השתלטו כמעט על כל תחום בעיר, אז מן הסתם הם השתלטו גם על הרשות המקומית. זה לא היה מפתיע. מה שכן הפתיע הוא ההיקפים והדרך שבה הכל נעשה, וגם העובדה שביום אחד המשטרה החליטה שהיא באמת שמה לזה סוף".
טארק שחאדה: "כולם ידעו מי מנהל את העיר בפועל. ידעו ופחדו לדבר, כי מי שדיבר - העבריינים איימו עליו, או גרוע מזה ירו בו. מה זעקנו כל השנים? שנוכל לצאת מהבית בלי כדור שיפגע בטעות בילדינו. זאת ציפייה בסיסית של אזרח בעיר בישראל"
כלומר, ההפתעה היא דווקא מעצם פעולת המשטרה?
"בדיוק. כולם בעיר מבינים שהכל מושחת או מאוים, אבל כולם גם האמינו שזה לא מעניין את המשטרה. לכן זה באמת הפתיע שהמשטרה החליטה להוריד כפפות ולהתעסק בארגוני הפשיעה. אם ישאלו תושבים, הם יגידו שהמשטרה נכנסה לאירוע לא בגלל שרצתה לטפל בשחיתות בנצרת, אלא בגלל שזה התחיל לזלוג לנוף הגליל (העיר הסמוכה שרוב תושביה יהודים, מ"ש). ועדיין - כולם כאן מברכים על כך".
גורם במשטרה הודף את ההאשמות הללו וטוען שעם כל החומרה והנזקים שנגרמו לתושבי נוף הגליל, המיקוד בפרשה הוא המאבק שמוביל מחוז צפון נגד ארגון הפשע בכרי. לדבריו, אחרי שעלה החשד שעיריית נצרת היא מקור המימון - התמקדה החקירה בציר הכלכלי של עיריית נצרת.
א', כשאתה מדבר על "ארגוני פשיעה" שהשתלטו על העיר, מדובר בארגון ספציפי או בכמה ארגונים? איך המפה הזו נראית?
"המשטרה מדברת על ארגון אחד ספציפי - של בכרי, אבל זה יותר רחב. בכרי הוא ארגון שיש מתחתיו תתי־ארגונים. מדובר במשפחות שבאופן מסורתי חיות פה בנצרת, והפכו גם הן לסוג של ארגוני פשע. הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית לא כל כך מסודרת כמו בחברה היהודית. פה מדובר על ערבוב - גם של משפחות וגם של ארגונים. כולם נלחמים זה בזה, ומי שמשלמים את המחיר הם התושבים".
והמחירים כבדים ביותר. ב־20 בדצמבר 2022 נדם ליבו של פארס הייב, פעוט בן שנתיים. הרופאים בבית החולים האנגלי בנצרת נלחמו על חייו במשך שלוש שעות, ללא הועיל. גופו הקטן מנוקב הכדורים לא עמד בפציעות הטראומטיות, אחרי שמתנקשים המתינו לרכב שבו נסע עם אביו וריססו אותו בנשק אוטומטי. לפארס לא נותר סיכוי לשרוד. גם האב, פיראס הייב, נרצח לצידו.
הרצח הכפול לא פוענח עד היום, אך עם זאת במשטרה מעריכים שהרקע לו היה סכסוך בין ארגון הפשע של משפחת בכרי לבין ארגון הפשע חרירי מאום אל־פחם על השליטה בנצרת. א': "ארגון בכרי הוא בעיקר על שמו של איש אחד - סמיר בכרי. הוא צעיר יחסית, כבן 32, בחור שעבד במשך שנים עם ארגונים אחרים, גדולים וקטנים. בשלב מסוים הוא בחר להקים ארגון עצמאי. כשהחליט להתפצל ולקחת לעצמו את אזור נצרת, התחיל כל הבלגן. הארגון שלו שונה מארגוני פשיעה אחרים בחברה הערבית, כי לא היו לו קווים אדומים. בדרך חפים מפשע נפגעו. גם נשים, גם ילדים".
יורים במטרה להפחיד
על פי הערכות, מאבקי העבריינים ברחבי נצרת גובים עשרות רבות של נפגעים בכל שנה.
"יש דברים שאתה מבין מודיעינית, אבל זה לא מספיק. צריך לתקוף חקירתית, וזה לוקח זמן", מסביר תנ"צ רן אופיר, מפקד משטרת מרחב העמקים ומי שפיקד על תחנת המשטרה בנצרת בשנים 2023-2021. "כבר במערכת הבחירות האחרונה, כשהתרחש ירי כלפי מתמודד נגד ראש העיר המכהן, היה ברור שארגון בכרי קשור לעירייה".
תנ"צ רן אופיר, מפקד משטרת מרחב העמקים: "העבריינים השתלטו על בתי דירות בנצרת ובנו לעצמם אחוזת פאר מאובטחת היטב בתוך בניין מגורים. המתחם הוקף מצלמות, והדלתות הן למעשה של כספות. בפשיטה הצלחנו לפרוץ אותן ולבצע מעצרים"
תנ"צ אופיר מתייחס לירי במוסעב דוכאן, שהתמודד על ראשות העירייה כמועמד עצמאי. זה קרה באוגוסט 2023, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. דוכאן יצא עם שני גברים מסוכת אבלים בנצרת, כשנפתחה לעברם אש מנשק. השלושה נפצעו באורח קל עד בינוני. השב"כ חבר במקרה זה למשטרה לחקירה משותפת, שבסיומה הורשע בכרי בקשירת קשר לביצוע פשע וישב במאסר. אך גם הזמן שבילה מאחורי סורג ובריח לא מנע ממנו, על פי החשד, להמשיך לנהל את חיי התושבים בנצרת מהכלא, עד לשחרורו בסוף 2024. דוכאן, אגב, פרש אחרי תקרית הירי מהמרוץ לראשות העירייה.
"המטרה של המשטרה והפרקליטות היא להכניס את האנשים האלה לכלא", מסביר תנ"צ אופיר, "לא משנה הסעיף. כמה אירועים של סחיטה באיומים יכולים להגיע לעונש של הרבה שנות מאסר".
איך ארגון כזה משתלט למעשה על עסקים, על הרחוב, על עיר שלמה?
"תחת השם 'ארגון בכרי' יש המון תתי־ארגונים. כל אחד עובד מהם עובד לעצמו ובסוף כפוף לשם 'בכרי' ומקבל את החסות. הם שולטים לפי אזורים, שכונות, ערים. הם מאיימים, גובים פרוטקשן, יורים במטרה להפחיד, וגם מחסלים. הצלחנו לעצור חלק מהחוליות ולהגיש כתבי אישום, אבל אף אחד מהאירועים האלה לא נרשם על השם 'בכרי'".
אתם יודעים איך סמיר הצליח לכאורה "לחדור" לעירייה?
"יודעים, אבל לא נוכל לפרט בשלב זה, כשהחקירה עדיין מתנהלת".
כשהיית מפקד משטרת נצרת הכרת אותו אישית?
"בוודאי. את כל העצורים בפרשה אני מכיר, לטוב ולרע".
לטוב?
"למשל, אחד העצורים הוא אחמד אידריס, מנכ"ל חברת 'שומרי הגליל' שעבדה עם העירייה. בתקופתי אנשי החברה היו נורמטיביים. עבדנו איתם באבטחה. אחר כך נראה שהם התקלקלו. יותר נכון, הושחתו".
תנ"צ רן אופיר, מפקד משטרת מרחב העמקים: "המטרה שלנו היא להכניס את העבריינים לכלא. נצרת לא היתה אף פעם עיר פשע, וגם כעת היא לא. בחג המולד דיברתי עם בני זוג שהגיעו לביקור מבאר שבע. הם חיכו לבוא אחרי המלחמה, ונדהמו מהיופי בעיר"
איך זה קרה - תמורת כסף? באיומים?
"על זה אני לא אענה".
חלק ממנגנון השחיתות
15 חשודים נעצרו עד כה בפרשת "מבוך הכסף". כשעוברים על רשימת השמות מבינים עד כמה חזקה היתה, על פי החשד, לפיתת זרועות התמנון. מלבד ראש העירייה ובנו (ששוחרר בינתיים) נעצרו, בין היתר, גם עוזרו האישי, הגזבר לשעבר, מהנדס העיר (ששוחרר אף הוא), אחראי השיטור העירוני והפיקוח וקב"ט מוסדות חינוך של העירייה.
במשטרה חושדים שהעצורים לא רק ידעו, אלא שימשו זרוע ארוכה של ארגון בכרי, תוך שהם משתמשים בסכומי עתק מכספי העירייה למימון חיסולים. על פי החשד, הכסף הושג בין השאר באמצעות הטיות מכרזים, התקשרויות פיקטיביות עם נותני שירותים שגם הם "השתייכו" לבכרי, והלבנת הון. כל אלה, ביחד עם העלמת עין והזרמת מידע, היוו על פי החשד חלק ממנגנון השחיתות.
במקביל לפשיטה על בית העירייה, פשטו הכוחות גם על שני בניינים סמוכים זה לזה בעיר. תנ"צ אופיר: "העבריינים השתלטו על דירות במתחם ובנו לעצמם אחוזת פאר מאובטחת היטב בתוך בניין מגורים. המתחם מוקף מצלמות, והדלתות הן של כספות. בפשיטה הצלחנו לפרוץ אותן ולבצע את המעצרים".
במשטרה התגאו מאוד, ובצדק, בהפיכת החקירה בנצרת לגלויה ובביצוע המעצרים המתוקשרים. עם זאת, על השמחה העיבה העובדה שבאותו בוקר ממש ביקשה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מבית המשפט להסיר צו איסור פרסום מספיח לחקירת "מבוך הכסף" - ספיח שגנב לא מעט פוקוס מההישג המשטרתי.
מדובר בחשד שעלה במהלך החקירה בנצרת, ולפיו אחד החוקרים הבכירים ביותר במשטרה, מפקד להב 433, ניצב מני בנימין, נמצא משני צידי המתרס - מצד אחד, קצין בכיר שאמון על טוהר החקירה, ומנגד, מי שלכאורה שיתף מידע משטרתי עם יעדיה. על פי החשד, הקשר האישי שניהל בנימין עם עלי סלאם לא דווח, וכשהחקירה החלה לצבור ראיות בעניין הקשר הזה ניסה בנימין להסיטה ליחידה שנמצאת בפיקודו.
מעו"ד אורי קורב, בא כוחו של ניצב בנימין, נמסר בתגובה: "הטענות לניגוד עניינים מופרכות ומביכות. הקשר של ניצב בנימין עם ראש העירייה לשעבר היה מקצועי וגלוי לכל. המפגשים שקיימו היו בהשתתפות קציני משטרה בכירים. ראש להב ידע כי ראש העירייה מצוי בחקירה, ולא מסר עליה כל מידע.
"להפך, המידע שנאסף על ידי להב הוא שהוביל להדחת ראש העירייה מתפקידו. בניגוד לנטען בדבר הניסיון להעביר את החקירה ליחידה תחתיו, ראש להב הוא שקבע לכתחילה מי ינהל את החקירה, והעברת התיק נעשתה בין שתי יחידות כפופות לו, משיקולים מקצועיים. העובדה שמח"ש ממשיכה לטעון לחשדות בנושא, היא מעשה שלא ייעשה - הפוגע לשווא בניצב בנימין ובאמון הציבור במערכת האכיפה".
בנימין אינו שומר החוק היחיד ששמו נקשר בפרשה. גם נצ"מ ניר ג'מבר, סגן מפקד מרחב עמקים, חשוד במסגרתה. ג'מבר, שבעברו פיקד על תחנת עכו ועל תחנת זבולון, נחשב לקצין מבטיח במשטרה, אחרי שהתקדם בתפקידי בילוש ומודיעין. הוא ושני שוטרים נוספים נחקרו באזהרה במח"ש בחשד שקיימו יחסים פסולים לכאורה עם חשודים בפרשת "מבוך הכסף", ברמה שחורגת מהמצופה בין רכז מודיעין למקור או בין בלש לבדוקאי. כפי שניסח בקיא בחקירה: מדובר בקשר שהביא לכאורה לכך שחשודים בפלילים "היו מאוד מרוצים" מכך שדווקא שוטרים מסוימים נענו לקריאה לאירועים (ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לחקירה המתנהלת במח"ש").
"נצרת שוב זורחת"
בשבועות האחרונים, לקראת סוף השנה האזרחית, לבשה נצרת חג. הוועדה הקרואה חידשה את אירועי חג המולד המסורתיים. צירי התנועה המרכזיים, השכונות ההיסטוריות והאתרים הדתיים קושטו בתצוגות תאורה מרשימות; עצי אשוח מרהיבים הודלקו בטקסים חגיגיים; תהלוכות עלו וירדו ברחוב הראשי, פאולוס השישי; ושווקים קיבלו את פני הקונים בצבעי אדום־ירוק־לבן־זהב.
"נצרת היא לב חג המולד עבור העולם כולו", מסביר יו"ר הוועדה הקרואה לעיר, יעקב אפרתי, "והמסר שלנו לעולם ברור: נצרת זורחת יותר מאי־פעם. היא בטוחה, נקייה ומוכנה לקבל בברכה את כל המבקרים".
א', עיתונאי שמתגורר בעיר: "מאז שפועלת פה הוועדה הממונה השירותים העירוניים חזרו, וזה נתן לתושבים תחושת ביטחון. סוף־סוף חזרו לאסוף זבל, ויש מאבטחים בבתי הספר. אחרי הפשיטה וגל המעצרים אנשים פה הרגישו אפילו שיכולים קצת לחגוג"
בתחילת השבוע הוציא בית המשפט צו סגירה לאתר הפסולת בשכונת כרם אל־סאחב, ובקרוב יחלו משאיות לפנות את הזבל שנצבר בו ושלא נשרף. "מאז שפועלת פה הוועדה הממונה, השירותים העירוניים חזרו, וזה נתן לתושבים תחושת ביטחון. סוף־סוף חזרו לאסוף את הזבל ויש מאבטחים בבתי ספר", אומר העיתונאי א', "אחרי הפשיטה וגל המעצרים אנשים פה הרגישו אפילו שיכולים קצת לחגוג".
שחאדה: "אתמול היתה אצלי מנהלת בית ספר ואמרה לי בהתרגשות, 'פתאום יש לנו נייר טואלט בבית הספר'. אני מקווה שזה יימשך ככה". הפעיל החברתי שחאדה מצטרף למסר האופטימי ומספר על עשרות האלפים שפקדו את העיר לאירועי החג. גם תנ"צ אופיר מרעיף מחמאות: "נצרת לא היתה אף פעם עיר פשע, וגם כעת היא לא. הסתובבתי אתמול בתהלוכה ודיברתי עם בני זוג שהגיעו לביקור מבאר שבע. הם חיכו לבוא לכאן, אחרי שנתיים של מלחמה, ונדהמו מהיופי".
"ככה נראית הפקרה"
אלא שגם אחרי הפשיטות, המעצרים וההצהרות האופטימיות - אשליית השליטה בנצרת התנפצה. במוצאי השבת האחרונה נרצחו בלב העיר חאלד מחאג'נה (52) ובנו מוחמד (20), תושבי הכפר יפיע, ללא כל קשר לעולם הפלילי. רעולי פנים נצמדו אליהם מאחור וירו בהם למוות מטווח אפס.
"חאלד היה אדם טוב, מעולם לא פגע באף אחד", מספר בכאב סמיר מחאג'נה, אחיו של חאלד ודודו של מוחמד. "היה סכסוך קטן לבן שלו עם כמה נערים בנצרת. הם כבר היכו אותו והוא היה מאושפז. בשבת הזמינו אותו לעשות סולחה. הוא וחאלד הלכו לשם ביחד ועשו להם 'כיפה אדומה'".
ידעת שהם נוסעים לנצרת?
"לא, לא. אם הייתי יודע, לא הייתי נותן לחאלד לנסוע. עבדנו כל היום ביחד במסעדה שלנו ביפיע. לפנות ערב חזרנו הביתה והכל היה רגיל. כנראה בשש וחצי הוא קיבל שיחת טלפון. אין להם לב. על סכסוך קטן מאוד רוצחים. פעם היתה צריכה להיות 'סיבה' רצינית להרוג, כשקודם מאיימים, אבל היום כבר לא צריך. על 'הסתכלת עלי' הורגים מישהו. מי שמרים את הראש - זה פסק דין מוות. בחלומות הכי שחורים לא חשבנו שיקרה כזה דבר. אנחנו משפחה נורמטיבית, אבל כיום אין גבולות. הם יורים באנשים מכל עבר, בלי פחד להיתפס, בלי שמישהו ירדוף אחריהם. אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות לכל אחד".
גם בארגון "יוזמות אברהם", שמבצע מעקב אחרי מצב האלימות בחברה הערבית, לא מתרשמים מהשיפור לכאורה במצבה של העיר. "18 קורבנות מתחילת השנה בנצרת זה לא דבר שקורה בטעות. זו מדיוניות מכוונת שמטרתה פגיעה בחברה הערבית", טוען בתקיפות ינאל ג'בארין, מנהל המחלקה הציבורית בארגון.
"ב־2023 היו 17 נרצחים וב־2024 היו 13, נתון נמוך יותר עקב המלחמה. אנחנו רואים את תוצאות המדיניות של הממשלה, שכשלה כישלון טוטאלי בטיפול בביטחון האישי. מי שהבטיחו להחזיר את המשילות, החמירו עשרות מונים את המצב והפכו אותו לבלתי נסבל. המסקנה ברורה: הפשיעה בחברה הערבית תיפתר רק כאשר אנשים רציניים יטפלו בה ברצינות. קיצוצים ופגיעה ברשויות הם הוספת חטא על פשע. ככה נראית הפקרה".
תגובות
עוה"ד אורי רינצקי ואליה חן ברק מסרו מטעמו של ראש עיריית נצרת המודח: "מר עלי סלאם עומד על חפותו. לטעמנו, חקירת המשטרה בעניינו היתה צריכה להסתיים מזמן, ולמצער, לאור נסיבות התיק ו(אי) עוצמת החשדות, להימשך כשהוא משוחרר. מר סלאם אדם עתיר זכויות, שעשה רבות למען תושבי העיר נצרת. לא היה מקום להמשיך במעצר, שנראה יותר כאמצעי לחץ מאשר כמעצר לצורכי חקירה ממשית. אנו נמשיך להילחם על חפותו ושחרורו".
עו"ד חאלד אבו אחמד, שמייצג את מנכ"ל חברת "שומרי הגליל", אחמד אידריס, מסר:
"מרשי איש עסקים לגיטימי. יש לו חוזה מול העירייה, הוא זכה במכרז, וכל הכספים שקיבל לגיטימיים, בתמורה לעבודה שביצע".
עו"ד תמיר סננס, שמייצג את האחים בכרי, מסר: "החשודים מכחישים כל קשר לחשדות ומקווים שהמעצר יסתיים מהר ככל האפשר, כדי שיוכלו לחזור לחייהם".
ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.
