ההחלטה החכמה שקיבלתי לפני הגירושים

בטח כבר יצא לכם לשמוע שרעייתי ואני נפרדנו לדרכינו. למה? ממש לא עניינכם. אבל אני מתכוון להשתמש באירוע המבאס הזה כדי לדבר על נושאים שקשורים לפירוק יחסים, לגירושים, לילדים, לעורכי דין ולכל מה שנוגע באזור הנפיץ הזה של משפחה שמשנה צורה, ולנסות להמתיק מעט את הגלולה המרה הזאת.

אחד הדברים שאני הכי שמח שעשינו - רעייתי עד לפני רגע, שאני עדיין מתקשה לקרוא לה גרושתי - ואני, זה לחתום עוד לפני זמן רב, כשהכל היה בסדר, על הסכם שמסדיר את כל מה שקורה בינינו כעת. הלכנו אצל עורכדינית, לא מהסוג שנתקלים בו בזמן גירושים חלילה, ועוד נרחיב את הדיבור על אלה, אלא לגברת שמתמחה בהסכמי ממון וייפויי כוח מתמשכים וכל כיוצא באלה דברים משעממים שקשה מאוד להתגייס לעשות בזמן, אבל יש בהם ברכה כשמגיעה השעה.

החלטנו אז, כשהיה קל להגיע להבנות, איך יתחלק רכושנו, מי יישאר בבית ומי יעזוב, איך ייראו הסדרי השהות של הבנות, איך יהיה החינוך שלהן לשנים הבאות, עם מי יתחתנו, ומה נלבש לברית של הנכדים. כל מה שאפשר לסכם מראש, סוכם ברוח טובה ובנדיבות מלאה.

והנה הגיעה השעה לשלוף את ההסכם מהניילונית ולהתחיל ליישם. ברוך השם. בשעה המורכבת הזאת, לא צריך לחשוב על הכל מהתחלה. לא צריך לערב יועצים עוינים, אין סיבה להסיח את הדעת מהזירה המרכזית שבה אנחנו מתמודדים עכשיו, זירת השמירה על פירות בטננו. אנחנו האחראים דאגנו לפני כמה שנים לאנחנו המבולבלים והעצובים של עכשיו. מתנה מהעבר שערכה לא יסולא בפז.

אני יודע שזוגות צעירים שעומדים לפני חתונתם רואים לעיתים בחתימה על הסכם טרום־נישואים הבעת אי־אמון ביחסים, המאמינים בעין הרע חושבים שהם נותנים לה דריסת רגל בחייהם, אבל אלה מחשבות בלתי בוגרות ולא אחראיות. במו עיניי אני רואה זוגות שקורעים זה את זה לעת פרידה ולשנים אחר כך, ומזמברים לילדים שלהם את החיים לתמיד, וגם לעצמם.

אם אתם נשואים, אם אתם מכירים זוג שעומד להינשא, גשו נא לעורך דין מאיר פנים של חוזים, שימו הכל על השולחן ותחתמו עכשיו, כשאתם בטוב, על מה שיבטיח שגם אם יסתיימו, חלילה, ימי הקשר שלכם, זאת לא תהיה ההתחלה של מלחמת עולם, אלא התחלה של התפתחות שלכם כבני אדם.

חנינה

כבוד הנשיא, אני פונה אליך כמי שיכול אולי להציל אותי ועוד כמה כמוני, אזרחים פשוטים שמבקשים חנינה. תראה, אדוני הנשיא, באמת שלא עשיתי כלום, אבל אם צריך להודות במשהו כדי לקבל חנינה, אני מוכן להודות שלא טרחתי מספיק על אחדות המדינה והעם עד שנהיה מאוחר מדי, שהתנשאתי, שלא ראיתי את הזולת, וגם שגנבתי חטיף אגוזי מהמכולת בגיל 13.

חון אותי, אדוני הנשיא, מהשפעתו המחריבה של מבקש החנינה השני, זה שלא מוכן להודות בכלום אבל רוצה שחרור מכל מתן דין וחשבון. שחרר אותי מפעולתם חסרת המעצורים של נאמניו בכנסת, בתקשורת, ברשתות החברתיות, ברחובות. תן לי חנינה ואשוב מכל דרכיי הרעות, אהיה אזרח לתפארת, אעשה מה שאני יכול והרבה מעבר כדי לטפח את הארץ הזאת שהנאשם טורח לפרק כל יום בדרכים יצירתיות חדשות, אהיה קשוב לכל מצוקה, אתקן כל עיוות שביכולתי לתקן, ארים כל תרומה, אהיה אדם אחר. רק תן לי חנינה ממנו, ובמיוחד תן לי חנינה מאשתו ומבנו. לא חתמתי אף פעם על הסכמה מדעת להיות תחת השפעת שני אנשים שצריכים טיפול וחמלה ולא צ'ק פתוח לדרדר מדינה.

אני מבין שזו לא בקשת חנינה רגילה. בדרך כלל מבקשים חנינה עבור מישהו, לא מפני מישהו, אבל מה לעשות, החיים שלנו לא רגילים. וברגע הזה, כשהוא מבקש חנינה על דברים שעשה, ועוד איך עשה, תחשוב גם עלי בבקשה, שלא עשיתי דבר, רק רציתי חיים בארץ רגילה, עם מנהיג שמתחלף פעם בכמה שנים, עם מערכות מתפקדות סביר, עם תקשורת מוטה, אבל בזווית שקשה לראות בעין לא מזוינת.

אני לא יכול יותר לחיות עם המועקה, חון אותי ממנה. לא יכול לקום כל בוקר לעוד גזל של משאבים ממי שצריך בשביל מי שלוחץ לו על הגרוגרת, לא מסוגל לשמוע את קבוצת מלחכי הפנכה שאיבדה כל קשר לעצמה ולאמת חופרת לי בראש עם שקרים שמעליבים לי את המעט אינטליגנציה שעוד יש לי.

אדוני הנשיא, אתה יודע שכולנו צריכים את החנינה הזאת מעונשו של זה, האיש שמה שנותר מהמישהו המקורי שהיה פעם זה רק מספר תעודת הזהות שלו.

תן לי חנינה, ותן גם לו, אבל כרוך אותן זו בזו. שחרר אותו לשארית חייו, שחרר אותי לחיים בלעדיו. אל תעז לחון אותו ושהוא יישאר בתמונת חיי. על זה לא תקבל חנינה מאף אחד.

גשם

וגם אם התמהמה, בוא בא. ברוך הבא אדון מטר, אתה מסמל בשבילי שמשהו עוד עובד פה, שיש נורמליות מאחורי הטירוף. רד עלי, גשם טוב, שטוף את כל הלכלוך, הרווה את הצימאון. כל עוד אתה יורד, יש אלוהים בשמיים. יהיה טוב. יהיה רטוב.