שורד השבי: "המחבל הפשיט אותי ושאל אם שתלו בתוכי GPS"

חודש וחצי מאז שובו שבי חמאס, מתקשה מקסים הרקין להיפטר מההרגלים שנאלץ לסגל בשנתיים הנוראות בעזה. הליכתו שפופה, כי כך היה רגיל לפסוע במנהרות הצרות והנמוכות בעזה, וידיו משוכלות מאחורי גבו כאילו עדיין נתונות באזיקים.

"התרגלתי לשבת ולישון על הקרקע, וזה הפך להרגל", הוא מספר ל"ישראל שישבת". "אני יכול לשבת עם המשפחה או חברים, לקום להכין כוס קפה, ואז לחזור אליהם ופשוט להתיישב על הרצפה. הרגליים שלי תמיד יהיו משוכלות וצמודות לגוף, כי שנתיים ישבתי מכווץ. רק אחרי דקות ארוכות אני תופס את עצמי וחוזר להתיישב על כיסא".

מקסים השתחרר בעסקת החטופים האחרונה, ב-13 באוקטובר, לאחר 738 ימים בשבי חמאס. כעת הוא מספר כי אחד משוביו טען ששמר בעבר גם על גלעד שליט, וגם חושף לראשונה חוויה אישית, טראומטית ודרמטית.

"הייתי עם עיניים מכוסות וידיים ורגליים קשורות", הוא אומר שקט. "לא ראיתי כלום אבל הרגשתי פתאום שהבגדים נופלים ממני. אחד המחבלים לקח סכין ופשוט חתך אותם עד שנשארתי עירום. המחבל לא ביקש ממני להתפשט, אלא הפשיט אותי בעצמו.

"שנייה אחר כך התבררה הסיבה. הוא היה בטוח שאני חייל בכוחות מיוחדים ושאל אם יש בגוף שלי GPS. הופתעתי. המחבל כנראה ראה יותר מדי סרטי מרגלים וחשב שהשתילו עליי צ'יפ. שמרתי על קור רוח, ואמרתי שאין סיכוי שימצאו עליי משהו. אחרי שעשה עלי חיפוש והשתכנע שאין בתוכי צ'יפים, המחבל הרים בעצמו את התחתונים שלי. נשארתי ככה כמה ימים. עם תחתונים, מסיכת סקי אטומה ומלאה בדם ועם ידיים ורגליים באזיקונים".

"גנבתי לאחי שנתיים שאיש לא יחזיר"

בכתבה שתתפרסם בסוף השבוע ב"ישראל שישבת" חוזר מקסים לטראומת 7 באוקטובר ולאלימות הפיזית והנפשית שחווה בעזה. בגילוי לב הוא מספר על התקף החרדה שחווה כששמע טרק שנוגן במסיבת הנובה שממנה נחטף, על הדאגה למשפחתו, על הקמפיין למימון המונים שפתחו חבריו ועל ייסורי המצפון שחש כלפי אחיו הקטן בן ה-13 וחצי.

"אני רואה את ההשפעה של התקופה הזו עליו", הוא מוסיף, "הוא פייטר, אבל גם פורק עכשיו כל עול. הוא סיפר לי על הכאב שלו ושהיה חייב להיות חזק בשביל אמא. זה ילד בן 13 שמדבר כמו בן 40. גנבתי שנתיים מהילדות שלו ואף אחד לא יחזיר לו אותן".

הראיון המלא - בסוף השבוע ב"ישראל שישבת"