"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות תחקיר “שישבת”: ח”כ קארין אלהרר דורשת דיון דחוף בכשלים בחקירות ילדים

התחקיר חשף כשלים חמורים במערך חקירות הילדים קורבנות האלימות והפגיעות המיניות • ח”כ אלהרר פנתה ליו”ר הוועדה לזכויות הילד בבקשה לדיון בהשלכות הנתונים ובדרכים לשיפור ההגנה על קטינים

,עודכן
0השמעה
עו"ס מיכה הרן: "הגישה לילד צריכה להיות סבלנית, איטית, תוך יצירת קשר עמוק". צילום: אילוסטרציה: GettyImages

לפני כשבועיים פרסמנו ב”שישבת”תחקיר המתאר את הכשלים במערך חקירות הילדים– קורבנות אלימות, פגיעה מינית והזנחה מתמשכת – בכתבה שכותרתה: “ילד מספר שאבא אנס אותו ואף אחד לא מקשיב, שולחים אותו להיאנס שוב”.

בעקבות התחקיר התקבלו במערכת פניות נוספות, ובהן סיפורים קשים דומים על ילדים שלכאורה נרמסים תחת גלגלי המערכת וממשיכים להיפגע.

בתחילת השבוע פנתה ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד) אל יו”ר הוועדה לזכויות הילד, ח”כ קטי שטרית, בבקשה לכנס דיון דחוף בממצאי התחקיר. “התחקיר חושף נתונים מטרידים ביותר שמעידים על כשל מערכתי חמור. כ-3,000 תלונות על עבירות קשות נגד ילדים מוגשות מדי שנה למשטרה, אך למעלה מ-75% מהתיקים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות חמורה נגד ילדים נסגרים ללא כתב אישום כלל, וילדים רבים ממשיכים להיות בקשר עם הפוגע”, מדגישה אלהרר.

לאם נאמר מפורשות "תפסיקי לדווח. הפגיעה לא הוכחה, אז לא היתה פגיעה",צילום: GettyImages

נתונים מטרידים וחוסר תיאום מערכתי

אלהרר מציינת כי “מהדיווח עולות מספר בעיות מבניות מרכזיות שדורשות התייחסות דחופה מצד משרדי הממשלה השונים. ראשית, העברת מערך חקירות הילדים ממשטרת ישראל למשרד הרווחה יצרה ניתוק מדאיג בין מערכת החקירות להליך הפלילי”.

כפי שהוצג בתחקיר, אין מערכת נתונים עדכנית ומסודרת של כלל הגופים האמונים על ביטחונם של הילדים – החל במשטרה, דרך משרד הרווחה ועד לפרקליטות – שתאפשר מידע זמין ונגיש על מספר התלונות שהוגשו, פילוח גילאים, היקף החקירות שבוצעו ושיעור כתבי האישום. “היעדר הנתונים מונע מהמערכת ללמוד מכישלונותיה, לזהות דפוסים בעייתיים, להשתפר באופן מתמיד ולספק טיפול הולם והגנה יעילה לקורבנות”, כתבה אלהרר בפנייתה.

קריאה לפעולה דחופה בוועדה

“הנתונים מצביעים על כשל חמור הפוגע באוכלוסייה הפגיעה ביותר בחברה שלנו – ילדים בסיכון החווים אלימות, פגיעות מיניות והזנחה”, הדגישה אלהרר. “לנוכח האמור אני מבקשת לכנס דיון דחוף בוועדה, לזמן את הגורמים הרלוונטיים, לבחון לעומק את הקשיים בביצוע חקירות ילדים ואת השפעתם על ההליך הפלילי, לדון בדרכים לשיתוף פעולה בין הגורמים, ולבחון את הצורך בבניית מערך נתונים מקיף ושקוף שיאפשר למערכת ללמוד ולהשתפר באופן מתמיד”.

ח"כ קארין אלהרר,צילום: פלאש 90

ל”ישראל היום” אמרה ח”כ אלהרר (יש עתיד): “תפקיד המבוגרים הוא להגן על הילדים באופן המקסימלי. אי אפשר להשלים עם המצב שבו המערכות שאמונות על הגנת הילדים לא מתפקדות באופן שנותן מענה. הילדים הללו הם המבוגרים של העתיד. עלינו לשמור עליהם מכל משמר”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר