מכר: ו… אנחנו בהריון
אני: וואו! מדהים! בשעה טובה!
מכר: תודה רבה
אני: איזה יופי, רק בריאות!!
מכר: ושמעתי שיצא לך אלבום חדש
אני: כן, נכון
מכר: נו, זה גם כמו ללדת ילד…!
אני: חח, עשיתי כמה כאלה. זה לא.
בשבוע שעבר יצא לי אלבום חדש. תשיעי במספר. או עשירי. כדי לדעת בוודאות אני צריכה להגיד רגע בקול את השמות של כולם. אם אלבומים הם כמו ילדים, אני חרדית עכשיו. רק שהגדול לא שומר על הקטן ויש פחות גרבי ברך. אבל למען הסדר הטוב, בואו נבחן את זה:
מחיאות כפיים
גם במקרה של תינוק וגם במקרה של אלבום, את רוצה שאנשים זרים יתפעלו ממך וממנו, והרף שלך לתגובה שלהם הוא לחלוטין בלתי אפשרי. למעשה, התגובה היחידה ההולמת מבחינתך היא שהם יודו שהם באמת לא נתקלו בשום דבר כזה אף פעם, שאי אפשר לעשות אחד טוב יותר ושאנשים צריכים להיות מודעים לחוסר התוחלת בלהמשיך לנסות. ככה זה, סף המחמאות של כולנו התקלקל ועכשיו אנחנו חייבים שאנשים ממש יתלשו שערות, יקיאו מרוב תדהמה או יקעקעו את השם שלך על המצח. ספציפית כאן זה מוצדק כי זה באמת התינוק/האלבום הכי יפה בהסטוריה של התינוקות/אלבומים.
אסור להשוות
אז נכון, האלבום הקודם שלך קצת פחות הצליח והילד הקודם שלך עכשיו סרוח מול האייפד ואוכל דברים שהוציא מהאף, אבל את אוהבת את כולם בדיוק באותה המידה. ואם את נוהגת להגיד את זה קצת יותר מדי וקצת בקול רם מדי, זה רק בגלל שזה ממש נכון. ההבדל העיקרי הוא שאנשים יודעים שהם לא אמורים להשוות בין הילדים שלך ובין אלבומים שלך. אנשים בהחלט משווים, כל הזמן, וגם באים בטענות. לאחרונה נשאלתי בראיון "מה, אנשים לא מבקשים בהופעות את השירים הישנים?" ונאלצתי לחייך ולענות בנימוס, כי זה היה שידור חי וזה לא יפה לקלל. הם גם שאלו אותי אם באמת לא עשיתי בוטוקס.
סטיילינג
גם לקראת אלבום חדש וגם לקראת תינוק חדש, הציפייה היא שתחליפי מלתחה. אם יש לך סיבוב הופעות חדש את לא אמורה ללבוש את אותה השמלה שלבשת בכל הסיבוב הקודם אפילו שהיא עלתה מלאאא כסף. המחמירים אף נעזרים בשירותיו של סטייליסט, איתו אמורים לדייק את "האמירה הוויזואלית" ואת "הסגנון האישי המתפתח". אם באלבום הקודם לבשת שמלות מתנפנפות בצבעים רכים, לאלבום הזה מתאימים יותר ג'קטים, או כובעי קאובוי, או מגפי רפתנים, מי יודע, זה ממילא הסגנון האישי המתפתח של הסטייליסט. תינוק חדש לעומת זאת, בדרך כלל מגיע עם מלתחה של טרנינגים חסרי צורה, טי שירטים מוכתמים וחתיכות בטטה בשיער. מכיוון שיצא לי כבר לשלב בין יציאה של אלבומים ותינוקות בו זמנית, אני יכולה להעיד שהמעברים בין המלתחות (והאישיות הנלווית אליהן) יגרמו לך לפיצול אישיות זמני.
עלויות
אם בילד הראשון את רוכשת צעצועי עץ, עריסה חשמלית וחליפות ממותגות מצמר אלפקה, בילד השלישי והרביעי (לפעמים גם בילד השני, אם את לומדת מהר) את נותנת להם לשחק בבקבוק פלסטיק ריק, וללבוש בגדים קטנים או גדולים מדי בשתי מידות לפחות. העריסה החשמלית כבר לא מנדנדת כמו שצריך, אבל הילד ממילא ישן כרגע על הרצפה מתחת לשולחן האוכל.
אז נכון, האלבום הקודם שלך קצת פחות הצליח, והילד הקודם
שלך עכשיו סרוח מול האייפד ואוכל דברים שהוציא מהאף,
אבל את אוהבת את כולם בדיוק באותה המידה
באלבומים, לעומת זאת, לא הצלחתי להבין איך למזער הוצאות והם רק עולים לי יותר ויותר כסף. באלבום הנוכחי למשל הקלטנו תזמורת שלמה בעשרות אלפי שקלים ואז גילינו שהכינור השני קצת מזייף, אז הקלטנו שוב תזמורת שלמה בעשרות אלפי שקלים. אם הקטן יכעס עליי יום אחד בגלל בקבוק הפלסטיק, אני אסביר לו שזה כל הכסף שנשאר לי.
השלכות אפשריות לעתיד
ילדים יטפלו בך כשתזדקני. נכון, אם גידלת אותם כמו שצריך זו בהחלט ציפייה הגיונית. פעם, מזמן, כשרק התחלתי במוזיקה, סיפרו לי שזה עובד ככה גם באלבומים, שהם הפנסיה שלך וכשתהיי ישישה בתעשייה, בגיל חמישים, תוכלי לשבת על הר היצירות שלך ולספור את הכסף. ובכן, מי שאמר את זה לא ידע שיום אחד ימציאו את ספוטיפיי. מה שכן, ילדים דורשים הרבה יותר אנרגיה מהרגע שהם יוצאים לעולם. אלבומים, במקרה הרע, ידרשו ממך לנסוע עד לתחנת הרדיו של בית אבות בגשר הזיו, כי היחצ"נית שלך טוענת שצריך להכות בברזל בעודו חם. אגב, בראיון ישאלו אותך על הילדים שלך, כי אף אחד לא באמת רוצה לדבר על אלבומים.
שביעות רצון כללית
בתום עבודה על אלבום אני מאוהבת בו. רגע לפני שהוא יוצא אני מתעבת אותו. ואז שוב חושבת שהוא מדהים, שאני מדהימה ואז שהוא אידיוטי ואני עלובה, ואז עוברים שלושה חודשים ואני שוכחת מזה, ומתחילה לתהות מה יהיה באלבום הבא שבטוח גם הוא יהיה חד פעמי ומעולה וגרוע ומביך. מהילדים שלי אני חד משמעית מאוד מרוצה. אמנם הם לא מרגישים ככה ברגע זה, כי בדיוק צעקתי עליהם למה הגרביים שלהם על השטיח, אבל הילדים שלי באמת חמודים ומוצלחים ולכן אני תמיד מרימה את הגרביים שלהם מהשטיח בסוף.
