גרטה בלתי נסבלת, אבל דבר אחד חשוב דווקא למדתי ממנה

במסגרת תפקידי כא' מסורת אצלנו בבית, אני מודעת היטב לעובדה שיש לי חורים לא קטנים בהשכלתי הדתית והתיאולוגית. ככה זה כשאת נצר לשושלת מפוארת של רוסים משוגעים שמאמינים שאם נולדת בלי רגליים, זה לא תירוץ לוותר על מדליה בריצה (ויפה שעה אחת קודם, כי הקוזאקים באים). כפי שלמדתם מטורי הקודם, המגולל את המסורות המשפחתיות הנפלאות שלנו בחגי ישראל, אצלנו בבית למעשה לא מאמינים בשום דבר חוץ מזה שהחיים זה לא פיקניק, שכל הנוצץ זה לא זהב, ושתעודה אקדמית זה לא תואר.

אבל הקטן בדיוק הגיע לשלב השאלות המעיקות (ממה עשוי ענן, איך עושים חשמל, אמא, למה הבטן שלך נראית ככה?) וכנראה כדאי להשלים פערים עכשיו, במקום שהוא יתלונן בעוד עשור לפסיכולוגית שלו שאפילו צלחת פסח לא היתה לנו. ספציפית צלחת פסח באמת אין לנו, אבל רק כי אני לא מבינה למה אני צריכה לשבת ערב שלם ולהסתכל על עוף קר.

הוותיקים ודאי זוכרים שעסקנו פה בעבר בהלכות סוכה. היום אני יכולה לומר בוודאות שיש לי את הידע הדרוש לבניית סוכה כשרה, כי ניסיון אולי אין לי, אבל אינטרנט יש ויש. ספציפית סוכה אני לא הולכת לבנות כי זה מעייף, אבל אם תרשו לי להתפלפל, היהדות שלי היא קצת כמו גרטה והמשט שלה: אני לעולם לא אגיע ליעד, אבל כן אבלבל לכם את המוח כהוגן תוך כדי.

כמי שמשום מה עדיין מוזמנת לסוכות שאחרים בנו, ביקשתי לבדוק מראש - על מנת למנוע אי־נעימות - מה נהוג לעשות בסוכה ומה עלי להביא אליה, למעט הילדים הצורחים שלי וזיעה בגב מהפקקים. ניגשתי למשימה בחשש־מה. אחרי הכל, הפעם היחידה הנוספת שבה אנחנו מוזמנים לבית של מישהו מסיבות יהודיות ולא כדי לאכול, זה בשבעה. שם אני דווקא כן יודעת להתנהג: צריך להביא עוגה בחושה, לשבת ישר, ולהסתכל באלבומים מספיק זמן עד שתרגישי שכיבדת.

אבל כן זכרתי במעורפל משהו מהגן או מ"פרפר נחמד". פתחתי את המחשב, גיגלתי "ארבעת המינים" ולחצתי על התוצאה הראשונה. לקח לי כמה דקות לשים לב שגוגל השלים לי לתוצאה "ארבעת המופלאים", וזה באמת היה מוזר לי שסמלי חג הסוכות כוללים מדען, אישה בלתי נראית, לפיד אנושי ואיש מאבן. כמו כן, אני מבינה שצריך לנענע את כל המינים האלה לפחות פעם ביום, וכאן עצרתי כי זה התחיל להישמע לי גס.

באבולוציה של הקפיטליזם, פעם היינו מכינים שרשראות לסוכה מהעיתון של שישי ואחר כך מניירות קרפ שהיינו קונים במיוחד. אחר כך התקדמנו למנורות מנייר משי שלמדנו לעשות מאסיאתית אחת ביוטיוב, ואמנם נכון לכתיבת שורות אלה עוד לא ביקרתי באף סוכה, אבל אני צופה שהשנה אנשים כבר הזמינו קישוטים מעלי אקספרס שמודפס עליהם באותיות זהב "חמש תוכוס גח".

כמו כן, זה מאוד יהודי בעיניי שאם יורד גשם בסוכה זה אומר שאלוהים "כועס". הרי הוא לא יכול פשוט להגיד לנו, במקום זה הוא עומד במטבח, חותך סלט, טורק את הדלתות של הארונות ומדי פעם נאנח. כששואלים אותו מה קרה, הוא עונה בקול גבוה מדי "לא קרה כלום. כלום לא קרה. שום דבר. ואם אתה לא יודע לבד, אני בטח לא יכול לעזור לך".

אחד הדברים שהופכים את סוכות לחג לא מאוד מרגש, הוא העובדה שאין לו אוכל משלו. איזה מין מיתוג זה? אפילו לט"ו בשבט יש פירות יבשים, וזה באמת חג שלאף אחד לא אכפת ממנו

כולם יודעים שצריך לאכול ולשתות בסוכה, אבל אף אחד לא אומר לך מה לאכול ולשתות. אתם... מצפים שאני פשוט אחליט על עצמי? מנקודת מבט שיווקית, אחד הדברים שהופכים את סוכות לחג לא מאוד מרגש, הוא העובדה שאין לו אוכל משלו. איזה מין מיתוג גרוע זה לחג? אפילו לט"ו בשבט יש פירות יבשים, וזה באמת חג שלאף אחד לא אכפת ממנו.

ובכן, אם אף אחד אחר לא טרח לעשות את זה, אני אקח על עצמי את המשימה להציע אוכל לסוכות. אני לא מרגישה מוסמכת בשום צורה ובוודאי ראוי היה שמישהו בכיר בהרבה, איזה רב ראשי או שר המורשת, היה לוקח את זה על עצמו (אנחה), אני באמת לא יודעת מה הם עושים עם כספי המיסים שלנו.

אופציה 1: תמרים

מתבקש, אבל עובדה שלא תפס. אחרי הכל תמר זה הממתק של אימהות שלא מרשות ממתקים, ואז הילדים שלהן מוזמנים למסיבת יום הולדת ואוכלים את מפת השולחן.

אופציה 2: פיתה עם חביתה

זה מלוח, זה משביע ואני יודעת שבמדבר אכלו מן, אבל זה רק כי לא היתה להם פיתה עם חביתה - האוכל האולטימטיבי לאכול מחוץ לבית. טעים קר, טעים חם, לשומרי הכשרות - עובד חלבי עם חמאה או פרווה עם מיונז, מתאים לארוחת בוקר, צהריים וערב. אז אולי זה מרגיש לכם קצת יומיומי, אבל סוכות זה חג שבו אנחנו אמורים לבנות צריף בלי מזגן או מים זורמים ולגור בו שבוע. בואו ננמיך ציפיות.

אופציה 3: בפלות

זה מתוק, זה בצק ולא שסוכות קשור בבפלות, אבל אני מרגישה שבפלות הן מאכל אנדרייטד שיכול ליהנות מכזה בוסט. יהיו לנו בפלות של רולדין, בפלות שף של מיקי שמו, בפלות ריבת חלב עם פרלינה, בפלות במהדורה מוגבלת עם מזרקי נוגט ב־27 שקלים ליחיד... אוקיי, תשכחו שאמרתי משהו.