הגיבורה מניר עם והשחקנית שגילמה אותה: "בצילומים התבלבלו בינינו"

לאורך כל ימי הצילום של "שחר אדום", ענבל ליברמן נראתה על הסט כמו הסלע האיתן שכולם מכירים מקיבוץ ניר עם: יציבה, לא מתרגשת, לא נשברת. קור הרוח שסייע לה לנהל, כרבש"צית הקיבוץ, את קרב הבלימה וההגנה על הבית במתקפת 7 באוקטובר, החזיק אותה גם כשצפתה מהצד בכוכבי הסדרה, נטע רוט ושון סופטי, משחזרים כל רגע ורגע מאותו יום נורא.

גם כששחקנים רעולי פנים התרוצצו בשבילי הקיבוץ, צועקים "אללה אכבר" ומנופפים בקלצ'ניקובים, היא לא מצמצה. עד שהגיע יום הצילום של סצנת הסיום. "זאת הסצנה שבה אנחנו מסיימים את היום, וכל הקיבוץ עולה לאוטובוס", היא נזכרת. "נשארנו רק הסגן שלי ואני, שהם למעשה שון ונטע. הייתי בטוחה שאני נשארת בקיבוץ עוד המון זמן, ואז הסגן שלי אמר לי: 'אני לא משאיר אותך פה. אם אני הולך - גם את הולכת'. וזה הוריד לי סלע כל כך ענק מהגוף, מהלב, מהראש. חשבתי כבר שאני מתחתנת עם הדבר הזה".

מה היה כל כך משמעותי ברגע ההוא?
"זאת היתה הפעם הראשונה שבכיתי בכל אותו יום. לא בכיתי, ירדה דמעה. זה היה הרגע הראשון שהרגשתי משהו אמיתי. וכשראיתי את הסצנה הזאת מהצד, זה היה כל כך נוכח. הייתי כל כך שם שוב. הפעם הראשונה בצילומים שזה נגע בי. עד אז הכל היה מאוד טכני, אבל בסצנה הזאת פשוט חייתי את הרגע ההוא שוב.

"נטע היא שחקנית פנומנלית. היא לקחה אותי כפרויקט חייה. למדה את תנועות הגוף שלי, את חיתוך הדיבור, את הסלנג שלי, הכל. זה הגיע למצב שכולם בסט התבלבלו בינינו, וגם אני כבר התחלתי להתבלבל. הרגשתי שאני בתוך הסיטואציה, שזה קורה לי עכשיו.

"ביום הצילומים האחרון חזרתי הביתה, כלומר לחדר במלון פה בתל אביב, והתפרקתי. התפרקתי מבכי, ולא ממקום עצוב. זה שחרר הכל, המון דברים שלא ידעתי שנמצאים בפנים. הסדרה הזאת היא הטיפול שלא ידעתי שהייתי צריכה לעבור".

ענבל: "בזכות נטע הפנומנלית הרגשתי שאני בתוך הסיטואציה, שזה קורה לי עכשיו. ביום הצילומים האחרון חזרתי לחדר במלון והתפרקתי מבכי, לא ממקום עצוב. זה שחרר הכל, המון דברים שלא ידעתי שנמצאים בפנים. טיפול שהייתי צריכה"

רוט מקשיבה לדבריה של ליברמן ופוערת עיניים בהפתעה. "לא ידעתי את כל זה", היא אומרת בטון ששמור לחברה הכי טובה שלא שיתפו אותה בפרט חשוב. זה כמעט הרגע היחיד בכל הראיון עם רוט וליברמן, שבו אחת מהן הצליחה להפתיע את רעותה.

ביתר הזמן הן משלימות זו את משפטיה של זו, עונות לשאלות, גם האישיות ביותר, אחת במקום האחרת, וצוחקות בכל כמה דקות מ"בדיחה פרטית". יש גם לא מעט רגעי חיבה ואפילו הערצה הדדית, אבל הם נעטפים במעטה של ציניות, הומור שחור ומבוכה קלה.

התחברו בבוקר של כיף

המפגש בין רוט בת ה־24 וליברמן בת ה־28 לא היה מתרחש, כנראה, לולא מתקפת 7 באוקטובר. ליברמן, "בילוֹי" בפי חבריה, היא ילידת ניר עם, הצמוד לשדרות ממערב, סמוך לגבול רצועת עזה. היא מקועקעת, וגם מקעקעת. מנהלת את בר היין המשפחתי בקיבוץ וגם לוחמת לשעבר ביחידת עוקץ, שחשה מאוד בנוח לשאת נשק.

רוט נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים פסיכולוגים, נכדתם של העיתונאי והשר לשעבר יוסף טומי לפיד ז"ל והסופרת שולמית לפיד - ואחייניתו של יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד. את קריירת המשחק החלה כבר בגיל 14 ושירתה בתיאטרון צה"ל. לילדים היא מוכרת מסדרות כמו "פלמ"ח" ו"לבד בבית", ולמבוגרים יותר מתפקידיה בתיאטרון גשר, בהצגות כמו "החטא ועונשו" ו"רומיאו ויוליה". לצד זאת, היא כותבת בסדרות "קופה ראשית" ו"לבד בבית", ובקרוב צפוי להתפרסם רומן ראשון שכתבה בהוצאת כתר.

ליברמן: "הפעם הראשונה שנפגשנו היתה לפני הצילומים, כשבאת לקיבוץ להכיר אותי ולא הבנתי כל כך מה היתה הפואנטה של המפגש".

רוט: "כן, בהתחלה באמת היית קצת חשדנית. אני כבר באתי אחרי לא מעט מחקר עלייך. פתחתי אינסטגרם כדי לעקוב אחרייך. היה לי פוסטר שלך בחדר שלי".

ליברמן: "אחר כך היא באה שוב. 'הפשוטע' הגיע להרצאה בבר היין של אבא שלי בקיבוץ, והזמנתי את נטע. עכשיו יש שם הרבה אנשים. זה טרנד של תל־אביבים, לבוא לעסקים בעוטף".

רוט: "מה אני אעשה? יש שם אחלה יין שבעולם, גבינות ממחלבות בארי וממרח ארטישוק שלא ברא השטן".

ליברמן: "שתינו קצת יותר מדי בשביל שהיא תחזור הביתה לתל אביב, אז היא פשוט נשארה לישון אצלי. כל הלילה ראינו את הסדרה 'ג'יני וג'ורג'יה'. אחר כך היה לנו בוקר של כיף".

הקלילות שבה רוט וליברמן מתקשרות זו עם זו מסתירה מאחוריה כאב עצום. שתיהן בטוחות שמסלול חייהן הוביל אותן למפגש הטעון ביניהן.

רוט: "כשהייתי בת 12 ראיתי הפקה של 'המלט' ב־BBC, עם דיוויד טננט, ונהייתי ממש אובססיבית לשייקספיר. מחר אני טסה ללונדון לסגור מעגל. אני אופיע בהפקה משותפת של תיאטרון גשר ותיאטרון Royal Haymarket בווסט אנד, למחזה 'סלומה' של אוסקר וויילד".

מה בין שייקספיר ואוסקר וויילד לקרבות 7 באוקטובר?
רוט: "זה לא 7 באוקטובר, זה לגלם את ענבל. בזבוז לעשות סדרה רק על יום אחד בחייה. היא אחד האנשים הכי מצחיקים ומלאי צבעים שהכרתי. כשאני מקבלת תפקיד אני עושה עבודת דמות מפורטת מאוד, ואני תמיד כותבת לעצמי מאגר של תכונות שמרכיבות את הדמות. כשעשיתי את זה עם ענבל, הבנתי עד כמה היא מלאת ניגודים".

לדוגמה?
"היא מלאת ביטחון וביישנית, חזקה ופגיעה. מה שהיא עשתה באותו יום מטורף - זה דבר שרק ענבל ליברמן היתה יכולה לעשות. וכשמכירים את בילוֹי, אין אדם שלא יתאהב בה.

נטע: "לפני כן כמעט לא עשיתי אודישנים לפרויקטים שקשורים ב־7 באוקטובר, אולי כי אני מכירה הרבה סיפורים מקרוב. עד שהגיעה ענבל. זה פרויקט שמטרתו היא לא להכות בברזל בעודו חם, אלא לעשות הסברה, עם המון חמלה. היה לי חשוב לייצג את מה שקרה בכבוד"

"לפני כן כמעט לא עשיתי אודישנים לפרויקטים שקשורים ב־7 באוקטובר. אולי מכיוון שאני מכירה הרבה סיפורים מקרוב, אמרתי לסוכנת שלי שאני לא מעוניינת. עד שהגיע הפרויקט הזה והגיעה ענבל. זה פרויקט שהמטרה שלו היא לא להכות בברזל בעודו חם, אלא לעשות הסברה, עם המון חמלה. היה לי חשוב לייצג את מה שקרה בכבוד. כולנו על הסט הבנו שהאירוע הזה גדול מאיתנו. זאת אמנות ממקום טיפולי".

"ידעתי שאני חזקה"

סדרת האנתולוגיה של yes מציגה שבעה סיפורים אמיתיים מהשבת השחורה, עם חוויית צפייה של סדרת מתח מהודקת. העונה הראשונה, שעלתה באוקטובר 2024, כללה ארבעה פרקים, ומחר (7 באוקטובר) תעלה ב־yes VOD העונה השנייה, שתכלול שלושה פרקים - האמצעי עוסק בסיפורם של ליברמן וניר עם.

"שחר אדום" נרכשה גם על ידי ענקית הטלוויזיה HBO, שתעלה את שתי העונות לשירות הסטרימינג שלה, HBO MAX, במקביל לעלייה בישראל. וכך, קמצוץ מהאירועים הבלתי נתפסים מהשבת האיומה יגיע לסלון של עשרות מיליוני מנויים בארה"ב.

הסיפורים, כמובן, הם כאלה ששום תסריטאי, אפילו לא של HBO, היה מצליח לשכנע את הצופים שיכולים להתקיים. העונה הראשונה הביאה למסך, בין היתר, את הטרגדיה של משפחת תעסה מנתיב העשרה, שבה אבי המשפחה, גיל ז"ל, הקריב את חייו בהחלטה של שניות כדי להציל שניים מילדיו; את הדרמה של החברות גלי אמר ועמית עמר, שהתחבאו בשירותים הכימיים באתר פסטיבל הנובה; את סיפור הישרדותה של רוכבת האופניים איה מידן מבארי, שחייה ניצלו בזכות שלושה אחים מרהט שעבדו בחדר האוכל של הקיבוץ.

העונה החדשה מציגה את סיפורו המדהים של שורד השבי עומר שם טוב, בגילומו של אורי פרלמן, ואת סיפור הגבורה של ההורים ד"ר אליי חוגג־גולן ואריאל גולן (מורן רוזנבלט ומיכאל אלוני) מקיבוץ כפר עזה, שרצו לתוך האש כדי להציל את בתם התינוקת.

בין כל אלה בולט סיפורה של ליברמן, האישה היחידה שהחזיקה בתפקיד הביטחוני החשוב כל כך של מפקדת כיתת כוננות בעוטף עזה בזמן מתקפת 7 באוקטובר. "המון דברים בחיים פשוט הכינו אותי לרגע הזה", היא אומרת. "ידעתי שאני אישה חזקה, שברגע האמת אני יודעת לתפקד, שיש בי מין יכולת להסתכל על המצב מרחוק.

ענבל: "לדעתי, הסיפור שלי התפרסם כי אני אישה צעירה. יש סיפורי גבורה מטורפים מאותו יום, ומכיוון שמדובר בגברים מבוגרים - בקושי שמעו עליהם. אני לא מורידה מהמעשים שלי, פשוט חושבת שזה 'סקסי' ויפה להגיד שאישה צעירה עשתה את כל זה"

"יש אנשים שמבשלים במטבח בטכניקה, ויש אנשים שמבשלים מהבטן ומראייה רחבה. אני חושבת שזה משהו אימהי או נשי, הידיעה מתי לשים את הבצל ומתי לשים את הגזר כי הוא צריך להתרכך. אצלי זה בא מפה (מצביעה על הבטן; מ"ש), מהרחם. בכלל, בחיים שלי, אני מתנהלת בצורה כזאת. לא רק בבישול".

החלטה שהצילה רבים

קיבוץ ניר עם רשם ב־7 באוקטובר פרק בהיסטוריה של גבורה וניצחון. ב־6:29 התעוררו חבריו לקול אזעקות ופיצוצים. עשרות מחבלים ניסו לכבוש את הקיבוץ. חודש קודם לכן התפטרה הרבש"צית ליברמן מהתפקיד, שאותו מילאה שנה וחצי. אבל בהיעדר מחליף בזמן קצר כל כך, היא קפצה ממיטתה ומייד תפסה פיקוד על כיתת הכוננות.

אחרי שחימשה את חברי הכיתה בנשקייה, היא התפנתה לסוגיה בוערת נוספת: בעקבות פגיעה של אחד הטילים מעזה, רשת החשמל של הקיבוץ נפלה. למרות הלחץ שהופעל עליה, ליברמן קיבלה החלטה תחת אש לא להחזיר את החשמל, כדי שהמחבלים לא יצליחו לפתוח את שערי הקיבוץ - החלטה שכנראה הצילה חיי רבים.

המחבלים, שלא הצליחו לחדור לקיבוץ, התמקמו באזור המדגרה הסמוך. ליברמן, עם עשרה חברי כיתת הכוננות ועוד חייל בחופשה, לחמו במשך כ־20 שעות. לצידם פעלו כוחות צה"ל, כולל של חטיבת גולני וחיל השריון, וחטיבה טקטית של לוחמי מג"ב.

הכוחות בלמו את ההתקפות במאמץ משותף ומנעו חדירה לשטח הקיבוץ. במהלך הקרב, סמל מתן אברג'יל ז"ל קפץ על רימון שנזרק לתוך נגמ"ש גולני ונהרג, ובכך הציל את חבריו. לוחם מג"ב רנ"ג רומן גנדל ז"ל נהרג אף הוא במהלך הקרב. מהמדגרה נחטפו סאמר אל־טלאלקה, תושב חורה שעבד במקום, וסולין קסינגונג, אזרח תאילנד. כעבור כחודשיים אל־טלאלקה נהרג בשוגג מאש צה"ל, לצד אלון שמריז ז"ל ויותם חיים ז"ל, אחרי שברחו משוביהם בעזה. קסינגונג שוחרר בעסקת החטופים הראשונה.

ענבל: "כלפי חוץ נראה שיצאתי מכל זה חזקה, אבל מי אמר שאין לי פוסט־טראומה? זה לא סותר את החיוך. אלה החיים. למדתי שבסוף צריך להגיד תודה". נטע: "ההיכרות עם ענבל שינתה אותי. זאת החוויה הכי חזקה שהיתה לי בחיים"

בשבוע שעבר פורסם תחקיר צה״ל על הקרב בניר עם, אחרי שהוצג לחברי הקיבוץ. התחקיר קבע שלחימתם הנחושה והמהירה של כוחות הפלוגה, כוחות התגבור וצוות כיתת הכוננות מנעה מהמחבלים לנוע לעבר הקיבוץ ולחדור ליעדים נוספים. בזכותם, ובזכות התושייה והתעוזה שהפגינה ליברמן, איש מאנשי ניר עם לא נפגע בשטח הקיבוץ.

כשמזכירים עובדה זו בפניה, ליברמן מצטנעת. "אני חושבת שכל מי שתפס נשק ויצא מהבית באותו יום הוא גיבור", היא אומרת. "אני חושבת שהסיפור שלי התפרסם בצורה כזאת כי אני אישה צעירה. יש סיפורי גבורה מטורפים מאותו יום, ומכיוון שמדובר בגברים מבוגרים - בקושי שמעו עליהם. רבש"ץ קיבוץ גבים נלחם לבד בשער מול מחבלים, ונפצע. בזכותו לא נכנסו לקיבוץ שם.

"אני לא מורידה מהמעשים שלי. פשוט אני חושבת שזה 'סקסי' וזה יפה להגיד שאישה צעירה עשתה את הדברים האלה, אבל בסוף אני הולכת עם מה שקיבלתי. זה מה יש".

רוט: "זאת בילוֹי. זה הטיפוס. היא מקפידה להגיד את זה בכל הזדמנות. אנשים לא מתנהלים ככה. אני חושבת שמעבר לזה שאת אישה וצעירה וסקסית, זה מה שעושה אותך מיוחדת".

ליברמן: "אני חושבת שזה קשור לעובדה שאני ילדה שלישית בין ארבע בנות. כל אחת חזקה בדרכה. אנחנו מאוד דומיננטיות. אני הייתי עצמאית מגיל צעיר. התגוררתי על העצים. בגיל 17 כבר גרתי בדירת צעירים בקיבוץ".

רוט: "גם אני הייתי ילדת עצים, אבל באופן קצת שונה. מדי פעם היו מתקשרים לאמא שלי ואומרים לה 'הילדה שלך על עץ ומסרבת לרדת'".

ליברמן: "את היית מביאה את העצים הביתה, רואים עלייך".

מה עוד השפיע עלייך?
ליברמן: "ההורים שלי. היום אנחנו בסוף המחלה שלה, אבל כשאמא שלי חלתה בסרטן, זה היה מדהים לראות כמה אבא שלי התאהב בה מחדש. גזרו לה את השיער והוא אמר לה 'וואו, איזו יפה את, פתאום רואים את הפנים שלך'".

הוא האמין שיום אחד ליאור אשכנזי יגלם את דמותו?
ליברמן: "האמת? אבא שלי אומר שליאור לא מספיק חתיך בשבילו".

"כמה זעם יש בך, נטע"

מתקפת 7 באוקטובר תפסה את רוט בדירתה בתל אביב. "כתבתי מייד פוסט בפייסבוק והצעתי לדבר בפייס־טיים עם ילדים שאוהבים את מיקה צור (דמותה ב'לבד בבית', שעליה זכתה בפרס הטלוויזיה לילדים ולנוער; מ"ש). למחרת, ב־8 באוקטובר, מישהו כתב לי 'אני נוסע מחר למפונים', ואמרתי - 'אני באה'".

היא הגיעה למלון בים המלח ופגשה שם את שורדי הטבח בבארי, המומים וקרועים. "עברתי לגור איתם לחודשיים, ואני עדיין מאוד קרובה אליהם. הבוקר הייתי באשקלון במעגל גלישה וקריאה להשבת גופתו של יוסי שרעבי ז"ל, שעדיין בעזה. זאת משפחה שלא יכולה להתחיל את תהליך האבל. הבנות שלו, אורן, אופיר ויובל, ואשתו נירה, לא שלמות בלעדיו. אפרופו נשים חזקות.

"אני מחכה כמו כולם לשחרור החטופים. אני מקווה שחמאס לא ישחק על הראש של כולנו (רוט מדברת בזעם; מ"ש). חמאס מחזיק כבני ערובה את החטופים ואת התושבים הפלשתינים החפים מפשע בעזה, וביבי מחזיק כבני ערובה אותנו".

איך את מרגישה כשחקנית ישראלית לקראת ההופעה בווסט אנד? לונדון לא הכי בעדנו.

"אני חוששת. התראיינתי ל'ג'ואיש כרוניקל' (השבועון היהודי הוותיק והמשפיע בבריטניה; מ"ש) ואמרתי שאזרחי ישראל הם לא ממשלת ישראל. רוב האזרחים כאן רוצים לסיים את המלחמה מהר ולהשיב כבר את כל החטופים".

ליברמן: "עוד לפני המלחמה, בחיים לא ראיתי חדשות. אני לא מתעסקת בפוליטיקה בשום צורה. תראי כמה זעם יש בך, נטע, ועל מה? על משהו שאין לך יכולת לשנות. אולי זה יישמע הכי מנותק בעולם - אבל אני מאושרת".

יש אופטימיות בקיבוץ?
"עדיין מרגישים היטב את המלחמה. לא נעים להגיד, אבל מתרגלים לזה. האמת היא שתמיד היה לי מאוד ברור שאגדל את הילדים שלי בקיבוץ, והיום זה קצת התערער. אני לא רוצה שילדיי יעברו את מה שהילדים בקיבוץ עברו".

נראה שיצאת מכל זה חזקה.
"כלפי חוץ, נכון. אבל מי אמר שאין לי פוסט־טראומה? זה חלק מהחיים שלנו. נולדנו עם פוסט־טראומה באזור הזה. זה לא סותר את החיוך. כל חיי הייתי ככה. ירשתי את זה מההורים שלי - שלא משנה מה, מחייכים. זה לא להתעלם מזה שקשה, אבל בסוף צריך להגיד תודה.

"אני מכירה חטופים שעדיין בעזה, מכירה המון אנשים שנרצחו. החבר הכי טוב שלי מילדות, זיו פפה שפירא ז"ל, נרצח בנובה. אבל אם אני אחיה את היום הזה, אני אשאר באבל. בגילי אני צריכה לקדם את עצמי, להחליט מה אני עושה בחיים. אני גם רווקה, והרחם שלי כבר מתחיל לדבר".

רוט: "גם אני רווקה עכשיו, ומאוד טוב לי ברווקות. מאז שאני זוכרת את עצמי לא רציתי להביא ילדים לעולם, אבל ההיכרות עם ענבל שינתה אותי. זאת החוויה הכי חזקה שהיתה לי בחיים. בתוך התהליך הזה, תוך כדי הצילומים, הבנתי שהחיים הם מתנה, ושאני רוצה ילדים".

ליברמן: "באמת?"

רוט: "ברור. זאת חוויה שגרמה לי להבין מה חשוב. ב'לבד בבית' שיחקתי כי זה חשוב לגרום לילד לחייך. ההפקה בווסט אנד היא להגשים לעצמי חלום, וזאת ממש חוויה מטורפת. זה יהיה התפקיד השני הכי מגניב שעשיתי. אבל בסוף, זה פחות גדול מלעשות משהו בשביל מישהו אחר. ושוב אני אומרת: אם מישהו רוצה סדרה שלמה שמוקדשת כולה לענבל ליברמן - תביאו את הכסף, אני אכתוב". 

Morshimony9@gmail.com