איש המוסד הבכיר מסביר: "הנהגת חמאס היא כמו צוללת שתקועה מתחת למים"

אם יש מישהו שמכיר את הנהגת חמאס ואת ראשי קטאר טוב יותר מכל גורם ישראלי אחר, הרי זה איל ציר כהן -  לשעבר ראש אגף "תבל" במוסד, שעמד עד לפני כשנה בראש המשלחת הישראלית לדוחא ובילה ימים ארוכים בניהול המו"מ מול הארגון. 

ציר כהן, שראיון נרחב ובלעדי עימו יתפרסם בסוף השבוע במוסף "ישראל שישבת",  התייחס הערב (שלישי) לראשונה לפעולה לחיסול צמרת חמאס בקטאר . "לאורך כל המו"מ מול חמאס, אחת הסוגיות שעמדו על הפרק היא האם הנהגת חמאס בחו"ל היא נכס שמקדם את המו"מ, או משבש אותו", הוא אומר. "למולנו עמדה השאלה אם היא זו שמקצינה עמדות ומדרבנת את הנהגת הפנים להקשיח עמדות, או שלחלופין, היא גורם פרגמטי יותר. היבט שני היה פונקציונאלי: לא משנה אם אנשי חמאס בקטאר מקשיחים עמדות או לא, הרי בסוף צריך לנהל שיח מול המנהרות בעזה, ובשביל זה צריף גוף שידע לתקשר עם הנהגת הפנים בדרכים מוצפנות, וגם כזה שברצועה יוכלו לסמוך עליו".

בשלב מסוים, אומר ציר כהן, "התברר שהנהגת החוץ לא משרתת יותר את המו"מ. בנוסף, על כך חיסול הנהגת החוץ מנתק את הנהגת הפנים ומכניס אותה ללחץ. הם בסיטואציה שבה אין מי שייצג את האינטרסים שלהם. זה כמו צוללת שתקועה מתחת למים, והפריסקופ שלה תקוע".

האם אין חשש שבתגובה לפעולה בדוחא, חמאס בעזה יוציא להורג חלק מהחטופים?
"רצח חטופים היה יכול להגיע בתגובה לחיסול הנייה, דף או סינוואר. אני לא ראיתי את חמאס פועלים עד עכשיו מיצר נקמה, אלא מיצר הישרדות".

לדבריו, תיווך המשא ומתן יעבור כעת למצרים. "בעזה יעבירו מסרים באמצעות שליחים דרך המודיעין המצרי", הוא אומר. "סביר להניח שראזי חמד או אוסאמה חמדאן (שני בכירי חמאס השוהים בקהיר, א"א) יתפסו את המושכות מצד חמאס. עמדת המיקוח של מצרים מולנו התחזקה, כי עד עכשיו הם ידעו שישראל יכולה ללכת במקביל לקטאר. בהחלט יכול להיות שהמצרים ילחצו עלינו לא לדחוף את האוכלוסייה בעזה דרומה, כי זה דבר שהם חוששים ממנו מאוד".

בחודש מארס 2024 שלח ציר כהן, מסמך לבוס שלו, דדי ברנע. הנייר הונח גם על שולחנם של ראש השב"כ דאז רונן בר, וראש מנהלת החטופים בצה"ל, האלוף ניצן אלון. סביר להניח כי תוכנו התגלגל עד לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

ציר כהן, אז ראש אגף "תבל" במוסד, עמד באותם ימים בראש משלחת המו"מ הישראלית לשיחות מול חמאס. במשך חצי שנה מאז פרוץ המלחמה הוא הספיק לנוע בין דוחא לתל אביב, לסגור את הסכם החטופים הראשון, ובעיקר לחוש היטב את הדופק של ארגון הטרור הרצחני שמולו התנהל.

באותו מסמך ניסח ציר כהן את מה שאפשר לכנות "דוקטרינת חלון השבירה". "כתבתי מה צריך לקרות כדי להפיק לקחים ולשפר את רמת הלחץ על חמאס", הוא אומר, בראיון הראשון שהוא מעניק אי פעם לתקשורת. "דבר אחד שהיה ברור לחלוטין, זה ששלילת הסיוע ההומניטרי מחמאס היא מרכיב קריטי בהחלשת יכולות הלחימה ורוח הלחימה שלו. צריכים לעבור כמה חודשים, שרק אחריהם המחסנים של חמאס מתחילים להתרוקן. זה מה שאני קראתי לו 'חלון השבירה'. ברגע שאתה נכנס לחלון הזה, נפתח הפתח למשא ומתן אמיתי".

"היתה כמיהה לעסקה טובה"

הפקת הלקחים של ציר כהן לא יושמה במלואה. בחודשים שלאחר כתיבת המסמך גבר הסיוע ההומניטרי לרצועה, בין היתר בלחץ אמריקני. פריצת הדרך תגיע רק שנה לאחר מכן, בעקבות כניסת טראמפ לבית הלבן שהובילה להסכם החטופים של פברואר 2025. "שנת 2024 הייתה למעשה שנה אבודה בניסיון להביא לעסקת חטופים סבירה", אומר ציר כהן.

במהלך התקופה הזו עלו טענות שישראל ממסמסת את המו"מ מול חמאס.
"מההתבוננות הקרובה שלי אחרי המנדט שקיבלה המשלחת ומרחבי הגמישות שקיבלנו מהקבינט, אני הרגשתי שהייתה כמיהה של הדרג המדיני ל'עסקה טובה'. העסקאות שהונחו לפני הדרג המדיני עד לרבעון השלישי של 2024 לא היו עסקאות טובות".

בחודשים הראשונים למלחמה היה ציר כהן לציר, שסביבו התנהל המאמץ הישראלי לשחרור חטופים באמצעות מו"מ. "כשאתה נוחת בדוחא מחכה לך שיירה של רכבים משוריינים שלוקחים אותך מכבש המטוס ישירות למלון. הקטארים היו שוכרים לנו אגף שלם במלון, בכל פעם מלון אחר, כדי לא לייצר תכונה בולטת סביב מקום מסוים".

השיחה בלובי המלון

מול מי בעצם מתנהלות השיחות?
"אתה כל הזמן מדבר עם המתווכות, קטאר ומצרים. אנחנו הישראלים היינו יושבים בצד אחד של שולחן ארוך, והמצרים והקטארים יושבים מולנו. מגיעים מטעמם אנשי מודיעין, יועץ משפטי, מתורגמן, נציגי משרד החוץ ומנגנון המודיעין, זו סוללה גדולה של אנשים".

על מה מדברים?
"לוקחים את סוגיות המו"מ ומפרקים אותן לפרקים. למשל אומרים 'היום נדון בפרק שקשור לסיוע ההומניטרי'. ואז אנחנו מתעסקים בכמה משאיות ייכנסו, איזה ציוד יהיה עליהן, כמה אוהלים ייכנסו וכו'. בשלב הבא מדברים על הנושא של מיקום צה"ל – מה קווי הנסיגה, איפה יעמדו הכוחות. ישנו כמובן פרק שנוגע לאסירים הפלסטינים שישוחררו, וכן הלאה".

לאחר שהדיונים היו מסתיימים, המתווכות היו עוזבות את המלון והולכות להיפגש עם אנשי חמאס, שלהם יש נציגות קבע בקטאר. ציר כהן מספר שלפעמים, בסיומו של יום מפרך של דיונים, הוא היה מארגן לעצמו פגישות לא רשמיות עם הנציגים הבכירים של המתווכות. "היינו נפגשים ליד הבר במלון, או בלובי", הוא מתאר סצינה שכמו נשלפה מסרט ריגול.

הראיון המלא - בסוף השבוע ב"שישבת"