קנו לי איה כורם מאיקאה: להיות מקורי זה הכי לא מקורי

1. אם לכולנו יש את אותם הרהיטים למה אנחנו לא פשוט משאירים אותם כפי שהם ופשוט מדלגים לדירה הבאה, שתכיל בדיוק את מה שכבר יש לנו? במקום לשכור משאית וחמישה מובילים כועסים, היינו יכולים לקחת שתי מזוודות ולפטופ ולסיים להתמקם תוך ארבעים דקות. לא חבל על הטרחה של הדיירים הקודמים? אתם יודעים כמה קשה הם עבדו כדי להביא את הדירה הזו למצב הכמעט מניח את הדעת שהיא נמצאת בו? ואל תגידו לי ״טעם אישי״. קשקוש. (MÅLA - צבעי פסטל, צבעים שונים, 12ֿיח׳ / 7 ש"ח)

2. אין דבר כזה טעם אישי. מי שיכול להרשות לעצמו, שוכר טעם אישי. לכל השאר יש את הקטלוג של איקאה. אם היה דבר כזה ״טעם אישי״, לא היו תלויים לכולם במטבח השלטים המשונים האלה: ״Kitchen". רק כדי שאף אחד לא יתבלבל, יחשוב שהוא הגיע לשירותים ויוריד את המכנסיים. לפניהם היו לנו שלטי הפח שעליהם אמרת כנף כלשהי בנושא קפה ועד כמה צלילות דעתך ונועם הליכותייך תלויים בצריכתו, שלט ״ענתיקה״ שאיזה סיני מסכן היה צריך לשפשף כדי שהוא יראה ישן. לפניהם לכולנו היו שלטים ממוסגרים עם ״המתכון למשפחה מאושרת - מצרכים: 2 כוסות אהבה, 2 כוסות הבנה, כף סבלנות, קמצוץ אמונה״. אין דבר כזה טעם אישי. הבעיה שלנו, כמו תמיד, היא היומרה (EYOMRA - כיסא אוכל מעץ ליבנה בצבע לבן, 295 ש״ח).

3. הגביע הקדוש של איקאה הוא ״רהיטים שלא נראים מאיקאה״ שזו המשימה הכי משונה לתת לעובד שלך אי פעם (IVRIG - גביע, אפור, 45 סנטל', 4 יחידות29 ש״ח). יושב לו יוהן ליד החלון המשקיף אל היער ומעצב מדף מרחף בצבע סגול חציל כשהבוס שלו, גוסטב איקאה, נכנס אל החדר, מעיף מבט במסך וממלמל ״זה נראה יותר מדי איקאה. תתחיל מחדש״. חשבתי שזה יכול להיות רעיון שיווקי גאוני אם איקאה יוציאו מחדש רהיטים אייקונים שלהם, כמו השולחן שהיה לכולם בשנות השמונים או הכורסא שהייתה לכולם בשנות התשעים, אבל מסתבר שהם כבר עשו את זה. מעניין אם יום אחד הנכדה שלי תמצא בזבל שידת HEMNES ותגיד לעצמה ״וואו! איזה רהיט מיוחד! זה כמו של סבתות!״.

4. זה כנראה לא יקרה כי רהיטים של איקאה לא שורדים. לעומת הסלון שמצאתי פעם ברחוב פרוג בתל אביב שהיה שורד גם שואה גרעינית. השנה היתה 2004 ואני בדיוק יצאתי משיעור בסטודיו סי. לא נעים, אבל כנראה שמישהו בדיוק מת והוריש לי בלי לדעת את הספות, שולחן הסלון, שולחן האוכל ואת המזנון היפהפה שלו. זה היה חדר מוכן ומרוהט לחלוטין שמישהו רק שכח לשים סביבו קירות. כדי להתריע לכל עובר אורח שאני מצאתי את זה - כלומר שזה שלי - הנחתי את התיק על השולחן, התיישבתי מיד על הספה, וחייגתי למוביל מהסוני אריקסון שלי שיבוא מיד לקחת את הכל אליי לדירה. שולחן הסלון ההוא עדיין איתנו, והילדים שלי ברגעים אלה ממש מטפסים וקופצים שוב ושוב ממנו אל הספה של איקאה שהחלה בתהליך ההתפרקות שלה מיד לאחר ההרכבה (SÖDERHAMN - ספת 4 מושבים עם שזלונג, כחול כהה, ₪4,570). סליחה על הנוסטלגיה, אבל זה היה נחמד, העידן ההוא של המין האנושי שבו היינו יוצרים דברים והם היו עושים את מה שהם נוצרו לעשות. חבל שהוא נגמר.

5. אלמלא המזנון היפהפה היה תקוע במשך שלוש שנים במחסן טחוב, הוא לא היה נאכל ביסודיות על ידי חיפושיות עץ והייתי יכולה להשתמש בו בשמחה גם עכשיו. לחיפושיות האלה קוראים ״יקרונית הרהיטים״. הן עושות חורים בעץ ואוכלות אותו מבפנים ואז יורקות את השאריות בצורת אבק בצבע חום בהיר. בעדה שלנו אין דבר יותר גרוע מאשר להגיע למישהו הביתה בלי הזמנה ועוד להישאר לארוחת ערב (!). הדרך היחידה להיפטר מהן היא לשלח את הרהיט בשלמותו אל מדביר מקצועי שיבצע בו תהליך של איוד, ריסוס והקפאה. כלומר בדיוק מה שעובר עליי בקיץ הזה (PEPPRIG- מטאטא/יעה, אפור/ירוק, 59 ש״ח)

6. החדרים המעוצבים באולמות התצוגה נועדו כהצעת הגשה ללקוחות שיידעו איך אפשר להשתמש ברהיטים ובכלים הללו ואיך זה אמור להיראות אצלם בבית. אם הם רציניים והם באמת רוצים שאני ארגיש את זה, הם יכולים להציב שחקנית שתשב בפינת האוכל הזו ותצעק על ילד שחקן להפסיק לנגב את הידיים בחולצה (STORÄTARE - מפית נייר, לבן, ‎30x30 ס"מ ‏₪6/יח׳ 150).

7. ״אני? זה כבר לא עובד עליי, השיט הקפיטליסטי הזה. אני יודעת מה אני צריכה, אני צריכה רק מדף לארון של הילדה. אני שועלה, אני אכנס מלמטה, אני אלך הפוך, אני אחתוך מהצדדים, אני אעבור במעבר הסודי של העובדים שבין מחלקת חדרי ילדים לשולחנות אוכל, אם אני באה איך שפותחים ועושה את זה בריצה קלה, אני יכולה להיות חזרה בבית תוך ארבעים דקות. בדקתי את המספר הקטלוגי וראיתי שיש להם חמישה במלאי״. אמרו כולן ואז עמדו כמו כולן בקופה עם עגלה מלאה בחוצצים למגירות, כוסות יין, מתקן לנייר סופג, עציץ אלוקסיה, שטיח אמבטיה, 12 יחידות PLOGSVÄNG (סלסילת אחסון, לבן, ‎15x20x10 ס"מ‏, 5 ש״ח) ובלי מדף לארון של הילדה.

8. אין באיקאה אוויר. אחרי זמן מה, איפשהו באזור המטבחים, את מתחילה להרגיש קצת מסוחררת. באיקאה גם אין חלונות, כדי שלא תדעי מה השעה. מי את. למה את כאן, באיקאה, אבל לא רק. החלומות במגירה, השירותים בסוף. הייתי כותבת משהו על הנקניקיה (נקניקיה בלחמניה. 5 ש״ח), אבל זה נראה לי לעוס.