קובי אפללו: "רציתי אותה כל כך, ונהיינו זוג. אחרי חודש הקול שלה עיצבן אותי"

ילדות, שברון לב, הצלחות, אמונה, החפצים שלא נפרדים מהם והחרטות שלא מרפות • חיים שלמים ב-15 שאלות: "הצד הטוב שלי", המדור החדש של שי גולדן ואבישג שאר-ישוב • והפעם: קובי אפללו

"אני יכול לכתוב שיר ב-5 דקות. אני גם רץ ספרינט לא רע". קובי אפללו. צילום: אבישג שאר-ישוב

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך באמת?

"אני בן 3, שלג במעלות - גרנו במעלות לפי שעברנו למושב - אמא שלי לוקחת אותי בעגלה, ואני רואה את השלג נערם מתחת לרגליים שלי".

2. דבר אחד שלקחת מההורים?

"מאמא את הרגישות, ומאבא את הלוחם, את המקום הזה של לא לוותר. אבא שלי הוא איש עסקים. הוא התחיל כמאמן כדורגל, ואז התפתח להיות איש עסקים בתחום הנדל"ן וההסעות. אמא שלי מורה, וממנה לקחתי את הרגישות, את האמנות, את העומק. היא כל הזמן היתה סביב מוזיקה בבית, שירי ארץ ישראל היפה".

3. דבר אחד שהוא שלך, שלא לקחת מההורים?

"היכולת להביע את עצמי בכתב מאוד מהר. אני יכול לכתוב שיר בחמש דקות. בעצם, גם ריצה. תמיד הייתי זוכה ב־100 מטר. עד היום אני ספרינטר לא רע".

4. מיהו האדם שהשפיע עליך הכי הרבה?

"סבתא שלי מצד אבא. שמה היה זוהרה, והיא ליוותה אותי בשנה הראשונה של חיי. היא גידלה אותי, כי ההורים שלי היו הרבה בעבודה, וטיפלה בי. וכדי לסגור את המעגל - אני ליוויתי אותה בשנה האחרונה של חייה. היא היתה אדם טוב לב בצורה יוצאת דופן. אדם מואר ממש. אבא שלי טוען שאם היא היתה מספיקה לראות אותי שר על הבמות, היא היתה חיה עוד עשר שנים".

5. מה היה הרגע שבו ידעת מה אתה רוצה או צריך לעשות בחיים?

"אף פעם לא ידעתי באמת. בגיל 15-14 היה לי רצון להיות כדורגלן ונבחנתי למכבי חיפה, אבל הרגשתי שאני לא מוצא את עצמי, אז אמרתי, 'נכתוב שירים, נשלח אותם ונראה מה יקרה'. הרבה מאוד זמן שאלתי את עצמי 'מה אעשה עם זה?'. הייתי אומר להורים על שירים שלי שנדחו, 'אם זה היה כזה טוב, לא היו אומרים לי לא'".

6. רגע שבו אמרת לעצמך "וואלה, הצלחתי".

"התארחתי אצל ריטה, וראיתי את קיסריה לראשונה על הבמה. זה היה ממש אחרי שיצא 'ים הרחמים'. עדיין לא הופעתי איתו מול קהל, ואני זוכר שריטה התחילה את הבית הראשון ושמעתי שאגות. הקהל שר את הפזמון, וחשבתי: וואו, אוקיי, קורה פה משהו. הסתכלתי על ההורים שלי, ולא על הקהל, וגם הם היו קצת בהלם, איך כל האנשים האלה שרים את השיר שהילד השמיע לנו לפני שנה ביחידת דיור מאחורי הבית".

7. כישלון שהשפיע עליך מאוד?

"בכיתה ז' הייתי בקשר עם מישהי, טלפוני, לראשונה בחיי. היא היתה מהקריות, אני זוכר. מאוד התרגשתי לראות אותה, ואז נפגשנו, והיא ראתה אותי לראשונה ואמרה לדודה שלה שהיתה איתה: 'הוא ממש לא נראה טוב בעיניי'. מאז אני מסתובב עם ההרגשה שאני נראה רע. יצא לי לצאת עם נשים מאוד יפות, ועדיין יש בי משהו שגם בתקופות שבהן הייתי מחוזר, תמיד הרגשתי שאני 'כאילו'. ולא משנה כמה יגידו לי מאז, אם יש משהו שאני לא מאמין לו - זה שאני נראה טוב".

8. רגע אחד של "דלתות מסתובבות"?

"בגיל 25 הציעו לי לעבור למרכז, לעזוב את הלהקה שהייתי בה ולעבוד על אלבום סולו. אני חושב שאם הייתי עושה את זה הדברים היו נראים אחרת, וההצלחה אולי היתה מגיעה יותר מוקדם. זה כנראה היה חוסך לי הרבה שנים של תסכול".

9. מי שבר לך את הלב?

"היתה מישהי שרציתי הרבה זמן והיא לא רצתה אותי. הייתי בן 27, וכבר התחלתי להיות קובי המוזיקאי המוכר, אבל היא פשוט לא רצתה אותי. שברה לי את הלב. אמרתי: אלוהים, אנחנו כל כך מתאימים, למה זה לא קורה? בסוף קיבלתי אותה, אבל אחרי חודש ביחד לא יכולתי לשמוע אותה. הסאונד של הקול שלה עצבן אותי. פתאום הבנתי שכנראה יש סיבה שלא קיבלתי אותה. שהרצון יכול להיות אשליה שמוליכה אותך לגיהינום שאלוהים רוצה למנוע ממך. זה לימד אותי לסמוך עליו קצת יותר. זה היה השיעור".

10. מה היית רוצה להשאיר אחריך בעולם הזה?

"יש לי ילדה אחת, ואני רוצה לדעת שהיא והילדים שיהיו לה יעשו את העולם טוב יותר. שמצאצאיי ייצא טוב בעולם הזה".

11. אם יש לך תפקיד בעולמנו - מהו?

"אני חלק ממנגנון מאוד־מאוד גדול, שיכול ליצור אסקפיזם לשעה-שעתיים בשביל אנשים שהשגרה והשחיקה היומיומית מכבידות עליהם. עם השירים שלי ועם ההומור יש לי יכולת פשוט להקל. להבריח קצת מהסבל, מהכאב, או אפילו לגרום לאנשים להיפגש איתם ולהתמודד איתם ביחד איתי. ואני חושב שזה משהו מקסים, באמת זכות גדולה".

12. יצירה שקרובה במיוחד לליבך?

"תמיד אני חוזר ל'האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל".

13. מתי גיבשת דעה בנוגע לאלוהים?

"התחלתי לחוות כל מיני דברים שיכולים להיות רק אמוניים, וכשהעמקתי הבנתי שחייבת להיות איזושהי הכוונה, ושחייב שיהיה איזשהו צייר לציור הזה. אני ילד, אני ממש ילד. אין לי אמונה של בוגר, יש לי אמונה של ילד, לטוב ולרע. הוא באמת אבא".

14. פריט אחד שקרוב לליבך?

"יש לי טבעת עם חותם של מזל אריה. הכינו לי אותה במשך חודש, והיא מייצגת את האריה שבי, שרוצה לפרוץ החוצה ולהתגבר על הפחדים כדי להיות אריה אמיתי. זה אריה שאמור להיות הסמל של האומץ והמלכות, ובעצם אין לו אומץ עד שהוא מבין שהאומץ נמצא בתוכו".

15. למי אתה חייב התנצלות?

"יש בחורה אחת שהיו לה כוונות ממש טובות לגביי, היא היתה מקסימה, ואני חושב שקצת השליתי אותה, ושעד היום היא מסתובבת עם איזשהו משהו עלי. בסוף היא התחתנה עם מישהו שאני מכיר, וגם הוא פעם היה נחמד אלי, והיום הוא כבר לא. אני לא מאשים אותה - נהפוך הוא, אם אני אפגוש אותה ברחוב אני אתנצל. בקשת סליחה זה משהו שגואל אותך".

כמה קטנות:

אם לא בישראל, אז איפה?

"ארה"ב. אני מאמין שבניו יורק".

אם לא עברית, איזו שפה?

"ספרדית".

אם לא קובי, איזה שם?

"תמיד חשבתי שיונתן זה שם ממש יפה".

חפץ שתמיד יהיה עליך?

"יש לי בארנק קמע של הרבי מלובביץ', תמונה שלו שמאוד קרובה לליבי".

מדד האושר - מה הממוצע שלך בחיים?

"אני בין 7 ל־8. המקצוע לפעמים קצת מוריד את זה ולפעמים קצת מעלה את זה, אבל באופן כללי אני בסדר".

והיום?

"7.5".

מה הצד הטוב שלך?

"אתה תגיד".

קובי אפללו משתתף בימים אלה במופע "הלב שלי בוחר" של התיאטרון העברי, וב־4 בספטמבר יארח את ליטל שוורץ בהופעה בזאפה הרצליה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר