סאבלימנל (קובי שמעוני) והצל (יואב אליאסי) תמיד היו ידועים כמי שלא מסתירים את דעתם ועמדתם הפוליטית. בראיון למגזין "ישראל היום" שיפורסם במלואו במוסף "שישבת" ובאתר "ישראל היום", הם לא חורגים ממנהג זה בכלל ובפרט לא כשמתייחסים לסיקור התקשורתי.
על יונית לוי אמרת (אליאסי; ע.פ) השבוע "עכשיו אתם מבינים בצד של מי היא" אחרי שאמרה שהכישלון הישראלי הוא לא הסברתי אלא מוסרי.
אליאסי: "כמגישת חדשות מתונה, אפילו שזה משחק, היא לא יכולה להגיד את דעתה האישית בצורה כל כך בוטה. היא יורקת ל-900 חללי צה"ל בפנים. גם אני לא רוצה לראות ילדים מתים, אני רוצה לראות את החטופים, תחזירו אותם ואז לא יהיו לאף אחד מתים".
שמעוני: "תגיד לי, איך אפשר להתפלא שהעולם מסקר אותנו כמו שהוא מסקר, אם חדשות 12 מציגים לך במהדורה ישראלים שרודפים אותם בחו"ל כשהם באים לקנות אוכל או הולכים לפסטיבל 'טומורלנד', ואז בסוף יושבת מישהי ואומרת שאנחנו לא מוסריים. תגידי, מה את רוצה? אז למה סיקרת אותם? את בעצמך קברת אותנו. זה לא עניין אתי, זה הכל שטיפת מוח".
אבל הטיעון שלה יהיה שזה שהיא לא רוצה לראות ילדים רעבים לא אומר שהיא נגדנו. היא מציגה את טיעון המוסר.
שמעוני: "שתסביר את זה לאימא של החיילת שאנסו אותה ארבעה אנשים ודקרו אותה בלב תוך כדי. שתלך ותסביר להם שזה לא מוסרי ושצריך לדאוג לילדים. זו מוסריות מעוותת. אתה לא יכול לדאוג למיעוטים על חשבון בני האדם הנורמטיביים. אתה לא יכול לדאוג לכמה קלוריות מחבלים צרכו או לתנאים הסניטרים שלהם. הבן אדם ערף ראשים, די לדאוג לתנאי המחייה שלו. אין בזה שום מוסריות, זה אפס במוסריות. זה מוסר הפוך.
"אתה לא יכול להילחם למען הזכויות של אלה שרוצים לרצוח ולשחוט חפים מפשע. זה הכל רטוריקה הפוכה, כמו שהחמאס הם לוחמי חופש או כמו שאנחנו עושים אפרטהייד או 'טיהור אתני'. מעניין, התחלנו פה עם 700 אלף פלשתינים ונהיו עשרה מיליון, אז כנראה אנחנו לא ממש טובים בטיהור. אנחנו מיעוט בתוך מיליארד מוסלמים שרוצים להרוג אותנו. אז אנחנו לא רוב, אנחנו לא הכובשים. וגם לחזור לגבולות 67' - מה היה כזה קדוש ב-67'? למה נלחמנו בנו ב-67'? אז לא היינו מעבר לגבולות 67', נכון?".
בראיון המלא השניים מדברים על יתר הסוגיות מעוררות המחלוקת כמו שהם יודעים ("גם פציפיסטים צריכים להתגייס וגם ערבים"), על תחזוק הקאמבק מ-2022 ("שנינו השתנינו מאוד"), האלבום החדש שיצא בתחילת החודש, "שומרי הסף", כוכבי ההיפ-הופ של היום ("גאה בהם ברמות שלא יכול להסביר, הם היו ילדים שעמדו מול הבמות שלנו") - והפרסומת הבלתי נשכחת ההיא לשוקו ("זה טעים").
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו