נאבק עם השטן שבתוכו - וניצח: פרידה מאוזי אוסבורן

עובדות חייו של אוזי אוסבורן,שהלך אתמול (רביעי) לעולמו, לא יאמרו לכם דבר על החיים עצמם. כן, נולד בכפר ליד בירמינגהאם, מת בגיל 76, ובאמצע היו בית מטבחיים, עטלף חסר מזל, תוכנית ריאליטי וטונות של רעש שחור מתכתי וכבד.

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

אבל זו רק המסגרת. בתוכה הסתתרה נפש גועשת שלא ידעה איך להכיל את עוצמת עצמה. הביטלס שרו על אהבה; לד זפלין על מדרגות לגן עדן; ואוזי צרח מפראנויה בכל הירידות לשאול. מבועת מול חזירי המלחמה הוא שר את אימת הרוח האנושית שנלכדה בתוך הברזל.

הקול המוזר שלו היה תמיד סכיזופרני: גם כששר לבדו, תמיד נשמע כשירת רבים, כמו נותן קול לאפלת התת-מודע הקולקטיבי.

לפני שבועיים אוזי והשבת השחורה נפרדו ממעריציהםבאירוע יצא דופן - סיכום קריירה שלמה, כששלל מעריציו שהפכו למוזיקאים העצמם באו לחלוק כבוד אחרון לנסיך האופל. לכולם היה ברור שהשעון של אוזי, בחסות הפרקינסון, מתקדם לקראת חצות. אבל מי שראה את אוזי מצווה על הקהל - "ועכשיו בפעם האחרונה" - ידע שנסיך האופל כבר ראה רחוק מעבר לאורות הבמה ולהמונים הגועשים. לרגעים היה נדמה שאוזי מביט בכור המצרף, שחיכה להתיך את נשמתו.

חיים משוגעים

רוב חייו אוסבורן נמלט מהשאול הפנימית. על הדרך לא היה דבר שלא ניסה. סקס, סמים ורוקנ'רול הם תזונה טבעונית לעומת השיגעון המוחלט שבו חי את חייו. לא בכדי קרא לאחד מאלבומיו "יומנו של מטורף". לעיתים השגעון היה מנוע יצירתי להפליא, לפעמים שגרת הקצה הפכה אותו למגוחך, קריקטורה רופסת של עצמו. לא היה שאול שבו הוא לא התפלש, לא היתה גחמה אנושית שלא לקח אל מעבר לקצה.

הכל היה שם, אבל יותר מכל דבר אוסבורן היה ממיר הטלוויזיה של החשיכה. עם אוזי תמיד ידעת שלא משנה כמה דפוק, חרמן, מבודד, ומתוסכל הרגשת, הוא היה שם איתך, צעד אחד לפניך, מפלס את הדרך כאומר "זה בסדר, אתה לא המשוגע היחיד בבית המשוגעים הזה".

לפעמים אומרים שרוק כבד הוא לא סגנון מוזיקלי, אלא שלב בהתבגרות. בחדרים ובמקלטים של שנות ה-70 וה-80 הקשבנו לאלבומים שלו עם השבת השחורה, כחיילים בחזית שמקשיבים לתשדורות מורס דיסטורשני מהמפקדה הראשית. ברעש המרושע שמענו את ההבטחה שגם אם הנעורים שלנו צורחים מכאבי גדילה, גם אם הזעם צורב, גם אם הגוף מסריח מהורמונים – הכל לגיטימי. יש מי ששומע, יש מי שמבין.

וכן, בסוף רוב בני הנעורים הבוערים מתיישרים לחיים עקומים. בקונצרט הפרידה היה אפשר לראות את אלו שהפכו למורים, לסוכני ביטוח, למהנדסים. לפעמים הקעקועים מוסתרים מתחת לשרוול, לפעמים מתחת לעור. אבל זה לא משנה. מוקף באהבה של משפחתו ושל הקהל, ברגע האחרון הספיק נסיך האופל לנצח את השטן.

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

ואמנם הוא הלך לעולמו, אך כמו גדולי המוזיקאים, הוא גם הותיר אותנו בעולמו. כי לא משנה כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה ששמעת את השבת השחורה, עם אוזי תמיד ידעת שהשבת השחורה שומעת אותך.