בהצלחה סבא, יודעת שתיכשל

סבא היקר. לבקשתך מסמך מסודר עם הוראות מדויקות, בשפה פשוטה, לטיפול בילדים בזמן שאנחנו נמצאים בחו"ל. קרא אותו בעיון. בגדול, מצופה ממך המינימום ההכרחי.

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

אין לי שאיפות גדולות בתחום התכנים, התזונה, או ההיגיינה האישית, אני רק רוצה שאף אחד לא ייפצע. בעיקר לא אתה. אתה אחד, הם רבים ויש להם יתרון ביתי. 

1. חברים

אל תיתן להם להזמין חברים, זה אומר שיהיו שם עוד ילדים. הגדולה תנסה למכור לך שאם תזמין לה חברה, הן לא יטרידו אותך בכלל, להפך, הן יעסיקו, יבדרו ויאכילו את עצמן, מה שבאמת נכון. אתה לא תשמע מהן ציוץ בזמן שהן מוציאות את כל הכלים הקיימים מהמטבח אל המרפסת, שם הן יכינו "שיקויים" או "מרק" או "עוגת יום הולדת", מה שיכלול שימוש בין השאר בקמח, נייר טואלט ונצנצים, שיגיעו גם אל השולחן, השטיח והשיער שלהן. ברגע שהקטן ישמע שהגדולה מקבלת להזמין חברה, הוא ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת לתמרן אותך להזמין גם חבר משלו.

אנחנו מדברים על עפעוף ריסים, חיוכים, נאומים חוצבי להבות, ואם לא תהיה לו ברירה, גם סחר בחיבוקים ונשיקות. אם הוא ירגיש שהוא עם הגב לקיר, הוא בוודאי ימצא מקום מאוד עצוב להישכב בו על הרצפה, כמו חדר הכביסה או למרגלות המקרר במטבח ויתחיל לייבב בשקט, שזה הרבה יותר גרוע מסתם לצרוח. לצרוח זה לילדים.

גיליתי שאם משאירים אותם רעבים מספיק זמן, הם אוכלים גם מה שאתה רוצה, אבל עם כל הכבוד, אני לא חושבת שאתה מוכן למשחקי הכוח האלה. אם הגדולה תגיד שהיא לא רוצה לאכול כלום חוץ מרביולי פטריות, זה לא סימן טוב, היא חושבת שאתה חלש

כאן מדובר בלוחמה פסיכולוגית ברמה הגבוהה ביותר, שמטרתה לגרום לך לפקפק בכל מה שחשבת שאתה יודע על עצמך, על העולם, על צדק ומוסר. מי שכמוך, לא מתורגל מספיק במשא ומתן עם ילדים בני ארבע, מוטב שיעמוד על שלו, או לפחות שיישבר מהר. להזמין לקטן חבר אולי נדמה לך כמו הגדלה של כמות המשימות שלך באיקס פלוס אחד, אבל אתה טועה טעות מרה, כי הם מעודדים אחד את השני. אנחנו מדברים על בלאגן אקספוננציאלי.

2. אוכל

כדאי לדבוק בבייסיקס: מזון מעובד. בשאר ימות השנה אני מנסה בהצלחה חלקית לדחוף להם ויטמינים, סיבים תזונתיים וברזל. גיליתי שאם משאירים אותם רעבים מספיק זמן, הם אוכלים גם מה שאתה רוצה, אבל עם כל הכבוד, אני לא חושבת שאתה מוכן למשחקי הכוח האלה. אם הגדולה תגיד לך שהיא לא רוצה לאכול שום דבר חוץ מרביולי פטריות, זה לא סימן טוב, היא חושבת שאתה חלש.

קח בחשבון שלא משנה מה תכין לקטן לאכול - הוא יגיד לך שזה לא מה שהוא רצה. הוא גם יסביר לך שהוא עוד לא אכל את הממתק שלו להיום, למרות שהידיים שלו ליטרלי מטונפות בשוקולד. אין מה לנסות לשכנע, הילד לא סגור על קונספטים מופשטים כמו שעות, ימים, עבר ועתיד. הוא אמנם כבר אכל ממתק אחד היום, אבל מי בעצם מחליט מתי מתחיל היום? מה נחשב ממתק? וכמה זה אחד? 

3. מי שמשקיע - שוקע

פסיביות היא שם המשחק. אל תציע לרדת למטה, אל תציע לבנות אוהל, אל תציע לבנות עיר בלגו. למה?

א. הקטן מייד יתלהב והגדולה מייד תגיד לא, כלומר יצרת בעיה חדשה.

ב. אתה כבר לא ילד ואתה צריך לשמור כוחות, יש לך שלוש שעות להעביר ואז עוד ארוחת ערב, מקלחות והשכבות על הראש. נסה להתרכז במשחקים שבהם נדרש ממך לשכב על השטיח או לשפוט בתחרויות. אתה יכול להגיד לקטן שאתה מודד כמה זמן ייקח לו להקיף את כל הגינה, לעצום עין בינתיים ואז להמציא את התוצאות. כשמדובר בעצלנות - השמיים הם הגבול. 

4. איסופים

מה שאתה לא עושה, אל תאחר לאסוף. איחור אחד ועבודה של שנים עלולה לרדת לטמיון. אני מדברת על מערכות היחסים שלי עם מנהלות הצהרונים, שבהן ביססתי, בעבודה קשה את רמת האמון המקסימלית שניתן ליצור איתן - חיבה חשדנית. הנשים הללו כרגע בילו שעתיים וחצי יחד עם עשרים ילדים שסיימו רק השנה לישון צהריים. הן רוצות ללכת הביתה ואתה עומד בדרכן. 

5. תהיה חזק

הם כל הזמן יבקשו ממך דברים. לפעמים שניהם בו זמנית. לפעמים הם יבקשו ממך דברים לפני שסיימת לעשות את הדברים הקודמים שהם ביקשו. ככה מלצריות מרגישות כל הזמן.

אם אתה מרגיש שאתה מאבד אחיזה, נסה להזכר בדבר האחרון שאמרת להם וממש להתעקש עליו, לא משנה מה זה וכמה פעמים חזרת בך לפני כן. אגב, לא רק ילדים מזהים חולשה, אלא גם האמהות שלהם. אם אתה צריך שאני אצרח עליהם, פשוט תתקשר. תתקשר, אל תדאג, אתה לא מפריע לי, אני יכולה לצרוח עליהם תוך כדי שאני עושה דברים אחרים, זה מה שקורה ממילא כל הזמן. אם אתה לא רוצה להתקשר כדי שאני לא אדע שנכשלת, אל תדאג, אני מניחה שנכשלת בכל מקרה. 

עבר הרבה מאוד זמן מאז שלך היו ילדים קטנים. העולם היה פשוט יותר ובוא נודה על האמת, לא אתה גידלת אותם. אז אל תרגיש לא נעים, לעצות בענייני הורות אני בכל מקרה פונה תמיד אל מקור אחד: כלבה מצוירת - אמא של בלואי, מהסדרה "בלואי", שם היא מלמדת את הילדות שלה שיעורים מועילים לחיים, מציבה גבולות ועובדת בגינה. האבא, אגב,  נכנע, מסכים לשחק איתן ועקב כך נופל, מתלכלך, מזיע, מקיא, נדרס על ידי כדור פיזיו ומושלך במורד המדרגות.

כך או כך, בשעה שמונה וחצי בערב כל זה יהיה מאחוריך. כלומר, אם הם לא שכנעו אותך שיהיה להם הכי קל להירדם מרוחים בגלידה, תוך כדי צפייה בסרט, במיטה של אבא ואמא. במקרה כזה באחת עשרה בלילה כל זה יהיה מאחוריך. בהצלחה. אני לא באמת מאמינה בך, אבל זה לא באמת משנה.